לא גזענות ולא בדלנות

הוא פונה לעורכי התוכנית הכה פופולרית "הכל כלול" בערוץ 10, והנה - הפלא ופלא. לאולפן הובאו עורכות דין ויועצות, שעשו הכל כדי לעזור לערבי בעצות חכמות משפטיות, כדי שיכתוש את טענות המוכרים, הכוזבות לדעתו, וכך יוכל לרכוש דירה חדשה ויפה בקרב משתכנים יהודים.

המקרה הזה מהווה סוגיה המעלה שאלה: לצד מי ניצבים עורכי התוכנית והמשתתפות באייטם הזה? לטובת הצד הערבי, כשלטענת הערבים, הארץ שייכת כולה להם, ומקום היהודים הוא בשאר פזורות העולם - או שהן נוטות לצד היהודים, בני ישראל, שהתנחלו בארץ ישראל לפני שלושת אלפים שנה ומעלה, וחזרו לארץ אבותיהם והפכוה משממה לפורחת?

האם הטוענות הנכבדות בתוכנית, שכה חשוב להן לייצר כאן מדינה "דמוקרטית”, מעמידות בעדיפות ראשונה את ישראל כמדינה דמוקרטית, מעל מהותה הראשונית כמדינה יהודית? האם שכחו שבאנו לכאן מכיוון שתמיד, במשך כל ההיסטוריה, היינו לצנינים בעיני כל העמים? האם כל מעשי הטבח, ההרג, המשיסות, חמלניצקי, השריפות על מדורות ה"או-טו-דה-פה", הגירוש מהארץ בימי הרומאים, השואה בידי היטלר וחיסול כחצי מעמנו,לא די בהם, ומשמעותם כקליפת השום?

האם עלינו להתנצל על רצוננו לשמור על קיומנו באמצעות התבדלות, תוך שמירה על תרבותנו, דתנו ומנהגינו? האם הרצון לייצר דימוי "חיובי" ולנסות להתחבב על אומות העולם, שווה את התבזותינו ע"י מתן האפשרות לעממים אחרים להתיישב כאן, להתרבות, ולהפוך אותנו תוך כמה עשרות שנים, למיעוט חלש ונרדף, כפי שהיינו אלפיים שנה בגולה? ואין הכוונה רק לערבים, אלא גם למסתננים מאפריקה.

נכון שיש בין הערבים אנשים תרבותיים, משכילים, ונעימים. ובל נתעלם מאלה ביניהם המשרתים בצה"ל, שרבים ביניהם מסרו את נפשם עבור ישראל. אותם אנו מוקירים ולהם אנו מצדיעים. אך כל היתר, רובם - בואו נתוודה על האמת - שונאי יהודים ושונאי ישראל. כל מאווים הוא לחסל את הישות היהודית. וכמה חברי כנסת ערבים הם הדוגמה לכך. השנאה אלינו היא המאחדת ומזינה את כל הפלגים הרבים בקרב הערבים בכל העולם, והפלגים ביניהם רבים מספור. כך גם השנאה למערב, כשארה"ב ניצבת בראש רשימת המטרות לחיסול שהעמידו לעצמם.

רק מי שראה את חורבן מגדלי התאומים, רק מי שהיה שם כמוני, חודש לאחר האירוע המזוויע, הריח את העשן שעדיין בעבע מההריסות, כשהשלדים של הבניינים הענקיים עדיין על תילם, נוטים על צידם, וכשההרס מסביב לא יתואר - רק מי שחש את גודל האסון בצורה כה נוקבת, וליבו נקרע מהזדהות עם אמריקה, רק הוא יכול להבין מה משמעות האמנה הפלשתינית שלעולם לא נמחקה עד היום. אמנה שכתוב בה במפורש, שאת כל היהודים והישראלים יש לחסל בדם. אני לא מעונינת לשנות את המבנה הדמוגרפי של מדינתנו ובכך לסכן את קיומה. היא שלנו, וככזאת תשאר.

גם באירופה, שנכבשת לאט לאט, בשקט ובסבלנות, ע"י גלי מהגרים מוסלמים, נושבות כבר רוחות חדשות. גם היא כבר מתחילה להבין את האסון שעומד לנחות עליהם עם היתרבות גלי ההגירה המוסלמית לשם. בביקור בבריטניה לפני כמה חודשים, כשנערכו בחירות אמצע הקדנציה, ובהן ירדו אחוזי המושבים של הליברלים לתחתית, וכשמפלגתו של ניק פאראג' נסקה לגודל של המפלגה השלישית בגודלה בבריטניה, וכפי הנראה תהיה שותפה לממשלה הבאה - רק כששמעתי את הנושאים אליהם יחתור פאראג' כשיהיה בשלטון - קלטתי שגם שם מתחילים דברים לזוז.

לפתע, הלאומיות אינה מילה גסה. גם האנגלים אינם מוכנים שבגלל האיחוד האירופאי יוכל כל מאן דהוא מארצות האיחוד האירופאי להגיע ללונדון בלי צורך באשרה, ומיד להתחיל לעבוד ולקבל את הביטוח הרפואי, שהוא חינם שם. מה שעומד להנחית אסון כלכלי על בריטניה. לשם ביטול אפשרותמאיימת זו, רוצה פאראג' להינתק מהאיחוד האירופאי, ולהתבדל. כפי שהיה במשך מאות שנים בהיסטוריה. היבשת -מצד אחד, ואנגליה - מנגד. מצב, שגם הבלוקדה הקונטיננטלית של נפוליאון לא יכלה לו.

אנחנו אנשים ליברלים. מוכנים לתת לכל עדה בקרב עמנו לחיות על-פי מנהגיה. יחד עם זאת, אין לאף אחד הזכות לנסות ולערבל כאן בני דתות שונות לגור בצוותא - מה שיכול להסתיים באי נעימויות, אם לא בטרגדיות. אף אחד לא מגרש את הערבי מארצנו. אך אם חשקה נפשו בשיפור מצב מגוריו, ולגור בקרב חברה משכילה ותרבותית - הוא לא חייב לעשות זאת דווקא בקרב יהודים. אם לזכור את שקרה בימי שלוט המלך חוסיין במשך 18 שנים על השומרון וירושלים המזרחית. הוא לא התיר לפתוח אף בית בד בשומרון ושום אוניברסיטה. כתוצאה מכך - הייתה מדי שנה הגירה שלילית של ערבים מהשומרון החוצה. האם מישהו הפיק מזה את הלקח?

את המדינה שלנו השגנו בדם אלפי נרצחים בידי הערבים בני דודינו, במשך 120 שנה כאן. האם ניתן להם פרסים על כך, ונאמצם אל שכונות מגורינו? שיישארו היכן שהם, ואם לא יטב הדבר בעיניהם - היציאה עבורם תמיד פתוחה.

זכותינו לקיים לגבי עצמנו את שגזר עלינו האל בתנ"ך, שנהיה "עם לבדד ישכון". אך יחד עם זאת, בל נשכח את נבואת אחרית הימים, שיום יבוא וירושלים תהיה למוקד רוחני עולמי של השכלה ודעת, אליו ינהרו מכל העולם.