|   15:07:40
דלג
  רפי מן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

מיהו לא עיתונאי

הקונגרס האמריקני מבקש להגן על עיתונאים מפני חקירות והאזנות סתר של השלטון, אבל בדרך הוא מחולל מהומה בשל ניסיון לקבוע אם בלוגר בן 17 או אתר הדלפות ראויים להגנה
18/09/2013  |   רפי מן   |   כתבות   |   העין השביעית   |   תגובות
הקונגרס האמריקני [צילום: AP]

האם בלוגר הוא עיתונאי? האם ציוץ בטוויטר הוא עבודה עיתונאית? מה דינו של סטטוס בפייסבוק?

נתחיל בחדשות הטובות: מתקרב היום שבו לעיתונאים בארצות-הברית תוענק הגנה חוקית מפני ניסיונות של הרשויות הפדרליות לחקור אותם על עבודתם העיתונאית, להאזין לשיחותיהם או לתבוע מהם לחשוף את מקורותיהם. כך תקטן הסכנה שעיתונאים אמריקנים ייאלצו ללכת לכלא, כמו כתבת ה"ניו-יורק טיימס" לשעבר ג'ודית מילר, שנאסרה רק משום שסירבה לחשוף מקור. זה יקרה אם וכאשר שני בתי-הקונגרס יאשרו סופית הצעת חוק שהתקבלה בסוף-השבוע בוועדת המשפטים של הסנאט.

אבל מתחת לכותרת המרשימה "חוק זרימה חופשית של מידע" יש גם חדשות פחות טובות: אחד מסעיפי הצעת החוק כולל רשימה מדוקדקת של הגדרות ותנאים המעניקים למי שעומד בהם מעמד "אישיות מוגנת" על-פי החוק. במלים אחרות: מיהו עיתונאי לגיטימי לפי דעתם של המחוקקים. המשמעות הבעייתית היא שמי שאינם זוכים למעמד זה לא רק שאינם זכאים להגנה, אלא הם בעצם מושלכים החוצה, לעיני כל, מעולם העיתונות.

את ההיגיון מאחורי אבחנה שנויה במחלוקת זו ביטאה הסנטורית הדמוקרטית מקליפורניה דיאן פיינסטין. הכוונה שלנו, הסבירה, היא להגן על "כתבים אמיתיים", לא על כל ילד בן 17 שיש לו אתר. לדעתה, יש למנוע "ממישהו מלא שנאה או בלוגר מזדמן" ליהנות מהגנה פדרלית.

השאלה אם העיתונות היא מקצוע או משלח יד שיש לו הגדרות ברורות מלווה את העולם הדמוקרטי כבר מאות שנים. מעמדה המיוחד של העיתונות נגזר מהאידיאה הבסיסית של חירות הביטוי, ועל כן עצם קיומה של הגדרה חוקית מיהו עיתונאי, ובעיקר מי לא, חותר תחת הרעיון הנאצל עצמו. שהרי לא ייתכן שעיתונאי, שתפקידו החברתי הוא לדווח על רשויות השלטון ואף לבקר אותן, יהיה תלוי בהכרה - במישרין או בעקיפין - של אותן רשויות עצמן. אימוץ התפיסה הליברלית מחייב אפוא להימנע מהגדרות מגבילות באשר למעמד העיתונאי וזכויותיו. כתחליף יש מי שמציע כי עיתונאי הוא כל מי שמגדיר עצמו כעיתונאי ומפרסם מידע או דעה. אולי בדומה לצייר או פסל שמכריז: אני אמן.

אז מיהו עיתונאי - ואולי בעיקר מיהו לא - על-פי ההגדרה שמתגלגלת עכשיו בגבעת הקפיטול? הצעת הפשרה שאושרה בוועדה קובעת כי מי שיזכו במעמד של "אישיות מוגנת" יהיו מי שעובדים ב"גוף או שירות המפיץ חדשות ומידע". לא רק אנשי סגל קבועים, אלא גם מי שמועסקים במשרה חלקית ופרילנסרים. יש גם סעיף ותק: ההגנה חלה על מי שמילא תפקיד עיתונאי במשך שנה לפחות במהלך 20 השנים האחרונות, או שלושה חודשים רצופים בחמש השנים האחרונות. ויש גם בשורה לסטודנטים לעיתונאות הכותבים או משדרים במהלך לימודיהם: גם הם יהיו "אישיות מוגנת".

כל ההגדרות הללו כאילו נכתבו לפני שני עשורים. מאז הונח מוקש חדש בדרכו של מי שמבקש להגדיר את המתחם הלגיטימי של עבודה עיתונאית: האם בלוגר הוא עיתונאי? האם ציוץ בטוויטר הוא עבודה עיתונאית? מה דינו של סטטוס בפייסבוק? בקונגרס הועלתה תחילה הדרישה כי רק מי שמקבל תשלום עבור כתיבתו ייהנה ממעמד של "אישיות מוגנת". אבל לאחר דיונים הושגה פשרה: יוכרו גם בלוגרים ופרילנסרים, העובדים בתשלום או ללא תשלום, ובתנאי ש"כוונתם העיקרית היא לחקור אירועים, להשיג חומרים כדי להפיץ לציבור חדשות או מידע". במקרה של ספק יוכל שופט לקבוע אם עיסוקו של אדם מגדיר אותו כ"אישיות מוגנת" לעניין החוק.

זירות הפרסום הזכאיות להגנת החוק מפורטות אף הן בהצעת החוק: עיתון, ספר תיעודי, סוכנות ידיעות, אתר חדשות, אפליקציית חדשות סלולרית, תוכנית חדשות, מגזין או כתב-עת מודפסים, דיגיטליים או משודרים ברדיו או בטלוויזיה, וכן סרטים המיועדים לצפייה נרחבת.

אבל בולטים בהעדרם מן הרשימה: רשתות חברתיות כטוויטר, פייסבוק, אינסטגרם ודומיהן, וגם בלוגים שאינם מתמקדים בחדשות.

הצעת החוק הוגשה לקונגרס לפני חודשים אחדים, בין היתר על-רקע הסערה בתקשורת בעקבות הגילוי שמשרד המשפטים האמריקני ביקש וקיבל בחשאי את רישומי שיחות הטלפון של עיתונאים בסוכנות הידיעות AP ושל כתב רשת פוקס-ניוז. החוקרים ביקשו לגלות מי הדליף לעיתונאים מידע חשאי שהגיע מתימן על פיגוע שתיכנן ארגון אל-קאעידה ליום השנה לחיסולו של אוסמה בן-לאדן.

אבל ברקע הדיונים עמדו שתי פרשות נוספות שממשיכות להעסיק את מערכות התקשורת והמשפט - ההדלפות הסיטונאיות של טוראי ברדלי מנינג לאתר "ויקיליקס" והמידע שמסר אדוארד סנודן על ממדי החדירה של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) לפרטיותם של אזרחים אמריקנים. בקונגרס קשה למצוא בעיתוי כזה מי שיהיו מוכנים להכיר בג'וליאן אסאנג' ודומיו כעיתונאים בעלי זכויות. אם בימי המלחמה הקרה אמריקה נתקפה אימה מ"הסכנה האדומה", עכשיו האויבים הנוראים הם המדליפים. הסנטור הרפובליקאי מאלבמה ג'ף סשנס, ממתנגדי החוק, הזהיר כי אלה בדיוק יהיו הנהנים העיקריים ממנו. "החוק יעודד עוד הדלפות", טען סשנס. "החוק נותן למדליפים סוג של עידוד משמעותי. יהיה קשה יותר לעצור אותם ולהעמידם לדין".

הפשרה של הסנטורית פיינסטין הכניסה על כן סעיף מפורש שימנע מאנשי "ויקיליקס" כל אפשרות לנסות להתגונן מפני חקירות באמצעות החוק. פיינסטין קבעה כי החוק אינו תקף לגבי "כל אדם או ישות שהמשימה העיקרית שלהם היא פרסום מסמכים מקוריים שנמסרו להם על-ידי אדם או ישות ללא היתר". גם ההגנות שמהן ייהנו "הכתבים האמיתיים" אינן בלתי מוגבלות. גורמים רשמיים עדיין יהיו מוסמכים לחייב עיתונאי למסור מידע הנמצא ברשותו מתוקף עבודתו כדי למנוע או להפסיק פעילות פלילית כדוגמת רצח, חטיפה, מעשה טרור או "פגיעה משמעותית" בביטחון הלאומי.

כמה ארגוני עיתונאים בירכו על אישור הצעת החוק בוועדה, לאחר שנים של מאבקים לכלול את ההגנה על עיתונאים בספר החוקים הפדרלי. "חוקי מגן" כאלה תקפים ברוב מדינות ארצות-הברית. בקליפורניה, למשל, ההגנה על חסיון מקורות היא חלק מחוקת המדינה, וב-2006 קבע בית המשפט העליון של קליפורניה כי החוק חלק גם על "אתרי אינטרנט העוסקים בחדשות". בכל מדינה נקבעו כללים שונים באשר לזכאות על-פי החוק. בפנסילבניה, למשל, נהנים מ"חוק המגן" רק עיתונאים המועסקים באמצעי תקשורת בעלי "תפוצה כללית". מי שכותבים שם לבטאון לשכת עורכי-הדין או לירחון סוכני הנדל"ן אינם נחשבים עיתונאים מבחינת החוק.

ככל שהתבררו פרטיה של הצעת החוק המעודכנת נבלעה שביעות הרצון מ"חוק המגן" הפדרלי בקולות ביקורת חריפים. זועמים במיוחד בעלי בלוגים ופעילים ברשתות חברתיות, שנדמה היה להם שזה מכבר זכו להכרה בזירה העיתונאית, ואילו עתה הם נדחקים החוצה. חברי הוועדה הואשמו בגישה "אנטי-בלוגית". מאט דראדג', רכילאי האינטרנט שפוצץ את פרשת מוניקה לוינסקי לפני כ-15 שנה, הגדיר את הצעת החוק "התקפה ישירה על חופש הביטוי". בשורה של ציוצי טוויטר תקף את הצעת החוק ובמיוחד את הסנטורית פיינסטין. "הדברים של פיינסטין על מיהו כתב הם דוחים. בלוגר בן 17 חשוב בדיוק כמו וולף בליצר. פשיסטית!", כתב דראדג' בהתייחסו למגיש הבכיר של רשת CNN. בציוץ אחר הזכיר דראדג' כי שופט פדרלי קבע פעם כי הוא אינו עיתונאי, אינו כתב ואינו אוסף חדשות. "מיליוני קוראים נכנסים אלי בגלל מרשמי עוגיות??!", התריס דראדג'.

אך גם בעיתונות המסורתית היו כאלה שהביעו חרדה מהניסיון של הקונגרס להחליט מיהו עיתונאי. אחד המבקרים, בעל הטור מארק אוונס, קבע בעיתון "טוסון סיטיזן" באריזונה כי החוק אינו מגן על העיתונות החופשית, אלא דווקא מסכן אותה. "בין שתי הבחירות הרעות - להניח לממשלה להמשיך להטיל אימה על העיתונות החופשית על-ידי איום במאסר עיתונאים, או לאפשר לממשלה לקבוע מיהו עיתונאי - האפשרות האחרונה היא גרועה הרבה יותר", כתב אוונס.

במקביל נהנים בעלי טורים להגחיך את סרגל העיתונאות שקבעה הוועדה. האם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יכול להגדיר עצמו מעתה עיתונאי, אחרי שפירסם מאמרים ב"ניו-יורק טיימס", עקץ ג'יימס טארנטו בטורו ב"וול-סטריט ג'ורנל". ומה עם עורך השבועון "טיים", ריק סטנגל, שעומד להתמנות לתת שר החוץ לדיפלומטיה ציבורית? האם כאשר ירצה מישהו לחקור אותו, הוא יוכל לשלוף את סעיף הוותק העיתונאי בהצעת החוק כדי לקבל קלף חסינות מפני חקירה?

הדיונים בהצעת החוק נמשכים בשני בתי הקונגרס, ובקרוב יידרשו המחוקקים לגבש נוסח מוסכם, על דעת הסנאט ובית-הנבחרים. עדיין לא ברור אילו שינויים יוכנסו בגרסה הסופית, אבל גם כך כמה מהלקחים מהדיונים על "חוק זרימה חופשית של מידע" ברורים כבר עתה.

ראשית, הממסד הפוליטי הוא שמרן, ומעדיף להתייחס ולהעניק הכרה לממסדים אחרים, ותיקים כמוהו. עבור רוב חבריו העיתונות היא עדיין זו המסורתית, הממוסדת, המאורגנת. בעיניהם הרשת אינה אלא זירה אנרכיסטית, בעייתית ומסוכנת, שחייבים למצוא דרכים לרסן אותה. הם מתקשים לעכל את המציאות שבה בלוגרים וצייצנים ממלאים תפקיד חשוב במרחב הציבורי, ושמציאות זו דורשת הגדרות מעודכנות ותפיסות חדשות.

שנית, המבוך שאליו נקלעו חברי הקונגרס הוא בלתי נמנע כאשר מנסים להעניק לבוש חוקי מדוקדק לרעיונות מופשטים כמו חירות הביטוי וחופש העיתונות. חקיקה מחייבת קביעת פרמטרים מדויקים, וזו עלולה להזיק יותר מאשר להועיל. זהו לקח חשוב גם בישראל: לבד מעיגון ברור של חופש העיתונות בחוק יסוד, מוטב שהכנסת תימנע עד כמה שאפשר מחקיקה בנושאים הנוגעים לעיתונות. כל מעורבות של מחוקקים בסוגיות הללו סופה שתזיק.

תאריך:  18/09/2013   |   עודכן:  18/09/2013
רפי מן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מיהו לא עיתונאי
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
זינה
18/09/13 13:04
פורום: העין השביעית כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הקומדיה שכתב פיטר מרק ריצ'מן, שיש לו עבר עשיר בקבלת מדליות ופרסים שרבים על משחקו ותרומתו לתיאטרון ולקולנוע - היא קומדיה עם הרבה עוקץ ונגיעה בכל המקומות הרגישים אצל כולם. הצחוקים בהם היא טובלת, הם עונג בלתי נדלה. כי הם כולם שאובים מהמציאות. כולם - מקורם בסיטואציות שרבים עברו אותן. ואם לא את כולן עד עתה - אז בעתיד ידעו אותן על בשרם.
18/09/2013  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
מעולם, כמדומה, לא הייתה משמעות כל כך אירונית לפתגם הידוע: 'אדם מתחבל ואלוקים מסכל' (באידיש זה נשמע הרבה יותר טוב: 'מֶענְטְש טְרַאכְט אוּן גוֹט לַאכְט'). מסובב הסיבות סובב את ההכנות לחג הסוכות תשע"ד באופן כל כך אירוני, שנראה בעליל שאין מדובר כלל ביד המקרה אלא במסר משמיים. שוב נוכחנו שיש מנהיג לבירה, ונדמה שאינו שייך למחנה החרדי.
17/09/2013  |  מנחם רהט  |   כתבות
עוד מלכתחילה, משחר פעילותו הציונית, הבין זאב ז'בוטינסקי שלא תיתכן הטמעתה של תרבות עברית בקרב הנוער והמבוגרים, אלא רק לאחר שילמדו לדבר, לקרוא ולכתוב בלשון העברית. לשון יפה הייתה בעיניו בסיס לדרך ארץ, דרך תרבות, הדר של בני מלכים. דיבור בשפה העברית הוא קשר אל העבר וגשר אל העתיד, היסוד המלכד בדברי ימי עם ישראל. ז'בוטינסקי היה קנאי קיצוני בעניין זה, שכן ידע שרק לקנאות קיצונית סיכוי להשפיע.
17/09/2013  |  זאב בן-יוסף  |   כתבות
כל חייו זרמה המוזיקה היהודית בעורקיו של הרב שלמה קרליבך - מלחין, זמר ונגן - ששמו יצא לפניו כ"רבי המרקד". בקולו הערב, מלווה בגיטרה שלו, הוא קיפץ ושלהב רבבות-מעריצים, שנסחפו בשיריו החסידיים הקצביים. כשליחה הנאמן של תנועת חב"ד בניו-יורק - מקום-מושבו - הוא הצליח לקרב את הנוער היהודי אל שורשיו, באמצעות מוסיקת הנשמה שלו.
17/09/2013  |  ראובן לייב  |   כתבות
הכוכב ונוס הוא הכוכב אותו כולנו אוהבים לאהוב, כיוון שהוא משפיע על שתי תחומים מאוד משמעותיים בחיים - מערכות יחסים וכספים. מהשבוע האחרון נמצא כבר הכוכב במזל עקרב, וישהה שם גם במשך כל החודש הקרוב.
17/09/2013  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
"אני לא אדע אף פעם מה היו כל השיקולים"  /  אורן פרסיקו
היה קליק  /  אורן פרסיקו
"ידיעות": אנו עלולים להגיע למצבו של מעריב  /  אורן פרסיקו
לא כל יום פסטיבל  /  אורן פרסיקו
אין צורך בתואר בסטטיסטיקה  /  אורן פרסיקו
בלי חיבוקים  /  רפי מן
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il