הַקְּטַנְטַנָּה הִסְמִיקָה / כְּיַהֲלֹם הִבְרִיקָה "כְּיַהֲלֹם הִבְרִיקָה" שוב חבצלת קטנת-פרחים בעציץ בגינת ביתי, ושימחה את לבי.
חבצלת מסמלת את הסתיו, ופרחה בו בראשונה בעציצי אשתקד - לאחר שהגיעה ברגבי עפר, שנאספו מתחת לשרשראות טרקטור בפאתי פרדס שנעקר, עם צמחים מוגנים.
גודל הפרח שלושה-ארבעה ס"מ - קטנים בהרבה מחבצלת החוף המוכרת. על עמוד הפריחה כמה פרחים בעלי שישה עלי כותרת לבנים.
אפידמיה אחת הבעיות בסיקור טרור ומעשי פשע הנה, שהם מעודדים מופרעים למיניהם לחזור על המעשה, כדי לזכות בתהילה. זה קורה גם בהתאבדויות. כשפרסם יוהאן וולפגן גתה את רב-המכר, "ייסורי ורתר הצעיר", חלף על גרמניה גל של התאבדויות, והכנסייה דרשה להפסיק את מכירתו. ואין זו דוגמה יחידה לתופעה.
הפיכתו של
גלעד שליט, חייל עלוב וחדל-אישים, לסלבריטי, תגבה עוד הרבה מחירים - גם בחזרת שוטים על מחדליו. מעשהו המופקר של החייל מבת-ים, שנסע לבקר את "חברו" הערבי בכפר ליד רמאללה, ושילם על כך בחייו, היה נס שקרה לנו. אלמלא כן, היינו עדים לעוד מסע סחיטה מתואם ומתוזמר, שבו ממשלת נתניהו, שרום הדיבורים על לוחמה ללא-חת בטרור על שפתיה, והכניעה המבישה דרכה, הייתה מובילה את המדינה ח"ו לעוד מסע תעתועים אל קאנוסה - יעד חביב מאוד על מדינאי ישראל.
לכאורה, כל ישראל ערֵבים זה לזה, אך מה נעשה עם השוטים?!
אפוד קל יותר צבאות מנסים להקטין את משקל אפוד המגן, שנכנס לשימוש נפוץ מאז מלחמת ויטנאם. כיום סוגיית המשקל, שנושא עליו החייל לקרב, חשובה ביותר, והאפוד, שאינו מועיל ללחימה עצמה, נחשב כמטען פראזיטי. כיום האפודים האמריקניים עשויים מחומר קראמי ומחומר פלסטי, שהנם קלים וחסינים.
מחקר, שמוביל שון ווֹלש ממעבדות המחקר (ARL) של הצבא האמריקני בנאטיק, מרילנד, הצליח להקטין את משקל לוחית מגן בינונית (ESAPI) במאתיים גרם ל-2.28 ק"ג. מאמץ דומה נעשה בכיוון הקטנת משקל קסדות המגן.
הצבא האמריקני דורש להקטין את משקל האפודים בחמישה עד חמישה-עשר אחוזים.
חלק מהעבודה נעשית על הציפוי של הלוחיות, שנועד למנוע חדירת כדורים לתוכן. אחרי גמר פיתוח השריון הקל יותר וציפויו יצטרכו מומחי המעבדה לפתור בעיות בייצור הלוחיות.
שתיקת כבשים רועמת כשקפטן ויליאם סוונסון פתח את פיו לאחר שהופקר, לטענתו, בעת שיחידה אפגנית, שאימן נקלעה למארב בעמק גאנג'גאל באפגניסטן - הסתיימה, למעשה הקריירה הצבאית שלו. כמה חודשים אחר שהתלונן בפני כל העולם על כל מפקדיו - כולל גנרל מקקריסטל, מפקד זירת אפגניסטן, התיר סוונסון את חוזהו, והפך לאזרח.
בכך לא תמה הסאגה. ועדות חקירה של הצבא האמריקני מצאו, כי צדק בטענותיו כלפי מפקדת כוח צ'וסין - המפקדה האמריקנית בגזרה, שהייתה תחת פיקוד הדיוויזיה ההררית 10. קצינים הודחו וננזפו, אך זה לא הוסיף נקודות לסוונסון.
אחר כך התברר, שההמלצה לעטרו במדליית הכבוד - העיטור הבכיר בארצות-הברית - נעלמה במסדרונות הצבא. גנרל הנחתים ג'ון אלן, שפיקד על זירת אפגניסטן, התערב, והמליץ אישית על סוונון למדליית הכבוד. המלצתו טופלה באטיות מרשימה בפנטגון, ורק כשהחל ציר הרפובליקני דאנקן ד' האנטר מקליפורניה להתערב בנושא, היא נעה קצת קדימה, כדי לשכב יותר משנה בבית הלבן.
ארבע שנים אחר הקרב הנורא בעמק גאנג'גאל, הודיע סוף-סוף הבית הלבן, כי בחודש אוקטובר יעוטר סוונסון במדליית הכבוד.
אני עוסק במקרה סוונסון, כיוון שגם אצלנו יש הרבה קצינים וחיילים, שלא עוטרו על גבורתם, כיוון שמפקדיהם לא סבלו אותם, או משום שפתחו את פיהם במקום שכולם שמרו על שתיקת כבשים רועמת. לפני כמה שנים, בלחץ בג"ץ, ניתנה לי ולעמיתיי למחקר ההזדמנות להרים מסך על חלק מסוגיית העיטורים במלחמת יום הכיפורים. המסקנות אינן מחמיאות כלל לצבא, המתיימר בלא שום צדק להיות הצבא המוסרי ביותר בעולם: צבאנו עיטר בסיטונות מפקדים בכירים, התעלם מסיפורי גבורה, והמציא סיפורים יש-מאין.
"כמה עיטורים לא מבוססים להערכתך הוענקו בצה"ל?" שאל אותי עו"ד ד"ר יהודה בן-מאיר (לשעבר - סגן שר החוץ) בכנס, שהרציתי בו על ממצאיי.
"כשני שלישים מהסיפורים בדויים, או שאינם מבוססים", עניתי, "וצה"ל לא בדק את אמיתותם".
למשל, עד היום לא נחקר הקרב ב"חווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים. למרות זאת, אישרה ועדת הצל"שים עשרות צל"שים ללוחמים בו, ומערכת הכזבים של קצין חינוך ראשי מספרת על ערכי הלחימה באותו הקרב, אך אינה מספרת, שהצנחנים מגדוד 890 לא עשו בו דבר, פרט להליכה כצאן לטבח בעקבות מפקדיהם, ואת עיקר העבודה עשו לוחמי חטיבת השריון 14 של אמנון רשף, שכבשו את עיקר החווה יום לפני שהצנחנים יצאו להיטבח ב"טרטור" 42 שבפאתי האתר.
