|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בעצרת השנתית של האו"ם מנסה המערב להביא לידי מימוש את פירוק סוריה מנשק כימי, תוך תמרון כמעט בלתי אפשרי בין הצורך לרצות את האופוזיציה הסורית לבין הכורח לפייס את ההתנגדות הרוסית
|
|
רוחאני. מפזר חיוכים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| לרוסים יש אינטרס מובהק להוציא את הנשק הכימי מסוריה. אך לא במחיר מה שלשיטתם נתפש כהפקרתו של בשאר אסד. הרוסים יודעים שהם עלולים להתבזות קשה בזירה הבינלאומית אם הקליינט שלהם, בשאר אסד, יסרב להגיע לוועידת ז'נבה 2 | |
|
|
|
|
הציפיות היו גבוהות. ייפגשו או לא ייפגשו. ידברו או לא ידברו. תהיה לחיצת יד או לא תהיה. בימים שלקראת פתיחת עצרת האו"ם גאתה בורסת הניחושים המדינית. אמריקנים ואירנים אומנם נפגשו כבר בעבר בנסיבות דרמטיות, במיקום דרמטי. למשל ועידת בגדד, מרס 2007. אולם מעולם לא היו ציפיות גבוהות כמו הפעם. ועדיין, למקצוענים, הדיפלומטים, אנשי מחלקת המדינה היה ברור מלכתחילה שהתכל'ס המדיני בעצרת האו"ם צפוי להתרכז בנושא הבוער באמת: סוריה. שם יש מקום לעבודת רגליים דיפלומטית ממשית. מלחמת האזרחים בסוריה היא הנושא שצפוי לשלוט בהמשך על סדר היום של עצרת האו"ם. והציפייה היא שאירן תמלא בכל מקרה תפקיד פוזיטיבי בשני תחומים. פירוק סוריה מנשק כימי, וּוְעידת ז'נבה 2. ומנקודת מבט ישראלית, ה-coupling או ה"זיקה" המתפתחת בין המצב בסוריה לבין שאלת הדיאלוג עם אירן מעניקה פרשנות חדשה ומחזקת למה שמכוּנֶה בז'רגון הישראלי "סוריה תחילה". בהקשר הזה, האתגר הראשון שמזמנת עצרת האו"ם הוא אשרור מועצת הביטחון להסכם הרוסי-אמריקני לפירוק סוריה מנשק כימי. סביב העניין הזה החל לרחף בימים האחרונים סימן שאלה גדול. במוסקבה זועמים על התוכנית האמריקנית-צרפתית-בריטית להחיל את סעיף 7 של אמנת האו"ם על ההחלטה לפירוק סוריה מנשק כימי. סעיף 7 של אמנת האו"ם מעניק למועצת הביטחון סמכות "להפעיל כוח צבאי כדי להחזיר את השלום והסדר הבינלאומי על-כנו". השוט של סעיף 7 דרוש לוושינגטון כדי לשמר את המומנטום של תהליך הפירוק, אך לא פחות מכך כדי לשמר את אמינותה. דובר הבית הלבן, בן רודס, היה ברור מאוד בעניין: "אנו מעוניינים בתנאי האכיפה החזקים ביותר האפשריים להסכם. לכן, לאי-ציות חייבות להיות תוצאות משמעותיות". אבל זה בדיוק הדבר שהרוסים מתנגדים לו. שר החוץ הרוסי לברוב לא ברר מילים כדי להבהיר את התנגדותה של מוסקבה: "כל זה עומד בניגוד מוחלט למה שסוכם בפגישתי עם מזכיר המדינה קרי", אמר. על-פי גרסתו של לברוב, הסיכום עם קרי היה שלא תתקבל כל החלטה במועצת הביטחון בעניין סוריה עד לאחר ש-OPCW, הארגון לאיסור שימוש בנשק כימי, יוציא הצהרה מחייבת לגבי תוכנית הנשק הכימי הסורית ופירוקה. אלא שוושינגטון הבהירה שתחדל משיתוף פעולה עם OPCW אם מוסקבה לא תתמוך בהחלטה במועצת הביטחון שתאפשר הפעלת כוח בסוריה. בעקבות זאת, בראיון לערוץ הרוסי הראשון, האשים לברוב את ארצות הברית ב"ניסיון סחיטה", לא פחות. וושינגטון ומוסקבה רוצות שתיהן לרבע את המעגל. מבוי סתום במועצת הביטחון עלול להעיב על אווירת האופטימיות המנשבת במסדרונות האו"ם בשבועיים האחרונים. הרוסים, שאינם מעוניינים לשוב ולהצטייר כמי שמעכבים את הפתרון בסוריה ושהופכים את מועצת הביטחון לכלי ריק, הציעו להציב פקחים משלהם על אדמת סוריה. זו איננה הצעה ריקה מתוכן, כפי שנראה ממבט ראשון. לרוסים יש אינטרס מובהק להוציא את הנשק הכימי מסוריה. אך לא במחיר מה שלשיטתם נתפס כהפקרתו של בשאר אסד. הרוסים יודעים שהם עלולים להתבזות קשה בזירה הבינלאומית אם הקליינט שלהם, בשאר אסד, יסרב להגיע לוועידת ז'נבה 2, לאחר שכבר נתן את הסכמתו. הכנסת סעיף 7 להחלטת מועצת הביטחון נותנת לו את התירוץ. האמריקנים, שגם הם מעוניינים מאוד בקיומה של ז'נבה 2, יצטרכו למצוא פתרון יצירתי, שלא יחזיר את הגלגל לאחור. במיוחד לאחר שהצליחו רק בשבוע האחרון לגרום לארגון הגג של ארגוני האופוזיציה הסורית, שהוא הגוף היציג של העם הסורי, להצהיר שיגיע לוועידת בז'נבה. השינוי בעמדת נציגי האופוזיציה הסורית נבע בין השאר מההצעה להשית את סעיף 7 על ההסכם. נציגי האופוזיציה הסורית הגיעו לעצרת האו"ם בניו-יורק. לאמריקנים צפויה עבודה קשה מאוד למנוע מהם הצהרות שיבזו את וושינגטון. בקיצור, ל ג'ון קרי ומחלקת המדינה צפוי מאבק לא פשוט על אמינות ויוקרה. |
|
עצרת האו"ם, המסתמנת כאחת המעניינות בתולדות הארגון, היא גם טבילת האש הראשונה של סמנתה פאוור, שגרירת ארה"ב באו"ם. פאוור, בת 43, ג'ינג'ית ממוצא אירי מכהנת בתפקיד הזה חודש בלבד. לפני עשור פרסמה ספר שכותרתו "בעיה מהגיהינום: אמריקה ועידן הג'נוסייד". השורה התחתונה של הספר, שנכתב בעקבות המלחמה בבוסניה, הייתה ש"מנהיגים אמריקנים מעדיפים לא להתערב פשוט כי הם אינם רוצים". לפחות בכל הקשור בברק אובמה ובהתנהלותו כלפי סוריה, המסקנה של פאוור מדויקת להפליא. אך זה הנשיא שהיא תצטרך לייצג בנאמנות ובכבוד, גם אם בחוסר ניסיון, במפגש החשוב ביותר באו"ם. יחד עם קרי תצטרך למצוא דרך לפעול עם הרוסים במועצת הביטחון, ולא נגדם למרות הטמפרמנט הג'ינג'י שלה. ההנחה היא שפאוור תדע לרסן את עצמה. יש לה ארבע שנות ניסיון בעבודה במועצה לביטחון לאומי, במהלך כהונתו הראשונה של אובמה.
הזדמנות לפתח את חרצובות לשונה בלי לזעזע את אושיות מדיניות החוץ האמריקנית מספק לפאוור נשיא סודן, עומר אל-באשיר, המבוקש על-ידי בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. פאוור כבר הביעה את דעתה באשר לכוונתו להגיע לעצרת, באומרה שהגעתו תהיה "צינית, מצערת וראויה לגינוי, בייחוד בהתחשב בכך שבאשיר מואשם בג'נוסייד בדארפור, בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. מוטב שבאשיר ינווט את עצמו להאג במקום לניו-יורק".
בישראל עוקבים בקפדנות אחר הדינמיקה האמריקנית-אירנית, כמו גם אחר המגעים במועצת הביטחון בעניין פירוק הנשק הכימי בסוריה. זאת כמובן נוסף לעניין הפלשתיני. כזכור, בשנה שעברה הפכו הפלשתינים את העצרת הכללית של האו"ם לזירת מטענים נגד ישראל – הן באיום בהכרזה חד-צדדית על מדינה פלשתינית, הן באמצעות שימוש במעמדם כמשקיפים כדי לאיים על ישראל בהליכה להאג. השנה יש ציפיות מסוג קצת שונה. הדינמיקה השתנתה. האביב הערבי הוא לא מה שחשבו שיהיה. ובעיקר, יש שיחות בין ישראל לרשות הפלשתינית. מקרטעות ככל שתהיינה, מבחינת הממשל האמריקני מדובר בהישג שניתן להציג באו"ם לראווה. אז נכון, לא מדובר בלחיצות ידיים על הדשא בבית הלבן, אך תצלום משולש של אובמה, נתניהו ואבו-מאזן אולי דווקא כן.
|
|
| תאריך:
|
30/09/2013
|
|
|
עודכן:
|
30/09/2013
|
|
פזית רבינא
|
|
בלפור חקק: "כתבנו ספרי שירה בעבר, והיום נציג בפניכם את ספרי השירים שלנו - "משורר של חצות", ספרי האחרון, ואת "אנא בכוח, אנא בשיר" ספרו של הרצל חקק, אחי התאום. שני הספרים החדשים שלנו שונים - ועם זאת, הקו המוביל דומה בשניהם: השירה שלנו באה להיאבק נגד עולם של אבסורד, נגד עולם שמוותר על המשמעות. מי שקורא שירה עברית שיוצאת חדשות לבקרים, רגיל לקרוא שורות, שמוצגות כעברית רזה ולפעמים נראות כעברית מתורגמת. יש ניסיון של משוררים רבים לכתוב שירה המיועדת לקהל בעולם הגדול, לקהל אירופי. לא הקהל הישראלי הוא בן השיח הראשוני שלה. שואלים אותי: מה רע בכך?
|
|
|
|
|
מיהו ספי אקוניס? מיהו ספי פרוספר? מיהו השופט (לא התנ"כי) יפתח הגלעדי? שאלות אלו מעסיקות לא מעטים במערכת המשפט מאז התפרסם הספר "חידת סמירנוב" לפני חודשים אחדים. הסיבה: הכותב מתאר שופט צפוני נהנתן ומושחת, שלצידו עובד עוזר משפטי מוכשר הסופג ממנו יחס מחפיר. האם הסופר הוא מישהו מתוך המערכת, המתאר את המתרחש בחדרי-החדרים שלה?
|
|
|
|
|
בימים אלה חל יום השנה ה-13 לפרוץ האינתיפאדה השנייה, זו שקיבלה את הכינוי אל-אקצה. השימוש בשם זה נועד להעניק לאינתיפאדה ממד דתי ומשקל של חובה איסלאמית לצאת לג'יהאד כדי "לשחרר את אל-אקצה מציפורני הציונים".
|
|
|
|
|
אברהם (אברי) גלברשטט הוציא את שלושת הספרים הראשונים בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. היו אלו ספרי השירה הלירית: "ללא" (תשל"ו), "את ואני ואנחנו", בהוצאת "אלף", 1976 ו"בארץ זרועת שנהבים", הוצאת אלף, 1979.
|
|
|
|
|
ההיכרות ביני לבין הפזמונאי חיים חפר, החלה בספטמבר 2011. השגתי את מספר הטלפון בביתו וחודשים רבים "חיזרתי" אחריו. סיפרתי לו שאני רוצה להמחיז את שני סִפרֵי הילדים שכתבתי זה מכבר, ושאחד מהם זכה ב"מצעד הספרים": "רומיה ומרבד הקסמים" ו"רומיה עולה לארץ ישראל". הבעתי את רצוני שיכתוב לי פזמונים למחזה זה.
|
|
|
|
|
