אפתח דבריי אלה ב"
וידוי" קצר. איני מכיר כלל וכלל את פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך בישראל. יחד עם זאת, נפשי יוצאת אליו. בא אדם, מוכשר ביותר - שהינו פרופסור מן המניין למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון ודקאן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית בקריית אונו - ומוכן להקדיש מזמנו וממרצו גם לתחום השירות הציבורי. חייב אני להודות, כי מדובר בשילוב נדיר ומרתק במיוחד. בדרך כלל עושה אדם שכזה לטובת הכלל בתחום העשייה הציבורית, ולאחר מכן קוטף הוא פירות העשייה הציבורית בצאתו אל השוק הפרטי ופותח קריירה שנייה במגזר הפרטי. יחידי סגולה, דוגמת הנגיד הפורש, פרופ'
סטנלי פישר, חוזרים מן השוק הפרטי ותורמים מרצם וכישרונם גם בתחומי העשייה הציבורית.
והנה בא איש מקצוע עם רקורד מוכח, דוגמת פרופ' שמואל האוזר - שטרם מלאו לו אפילו שישים שנה - ומוכן לתרום מזמנו, ממרצו ומהידע הרב שרכש הוא משך שנות עשייה רבות כאיש אקדמיה וככלכלן פעיל, לטובת הציבור. בתגובה באים מתנגדיו ומרפשים פניו ברפש. אל יקל הדבר בעיניכם. מדובר במי שבמשך שבע שנים תמימות שימש ככלכלן הראשי של רשות ניירות ערך ונטל חלק חשוב בעיצוב הרפורמות בשוק ההון. בין היתר שימש האוזר כיו"ר הוועדה להסדרת פעילותם של עושי שוק, בבורסה לניירות ערך, בשנת 2002 והוועדה למיזעור מניפולציות בשוק ההון, בשנת 2004, שזכו להיקרא על שמו. כמו-כן שימש פרופ' שמואל האוזר כיועץ לוועדת הכלכלה של הכנסת, בנושא עמלות הבנקים, בשנת 2007; וקודם לכן - בשנת 2001 - היה חבר בוועדה הציבורית בראשות פרופ' אוריאל פרוקצ'יה להסדרת זירות מסחר חלופיות בשוק ההון.
מונה, מפרט ומציין אני רקע מקצועי ואקדמי זה של יו"ר רשות ניירות ערך, על-רקע הקמפיין הפרטי והאגרסיבי, המנוהל נגד פרופ' שמואל האוזר - קמפיין שככל הנראה אחראי לו יועץ התקשורת רונן צור, המייצג גורמים אינטרסנטיים בשוק ההון, שפעילותו הנמרצת של יו"ר רשות ניירות ערך, לאחרונה, מפריעה להם. פתע פתאום הופצו בכלי התקשורת, פרסומים אגרסיביים וכיתובים בלתי מחמיאים, בעליל, המיוחסים לפרופ' שמואל האוזר. שיא השיאים והחוצפה היה פרסום שעסק ב"
אקסיות של האוזר" ודעתן - ככל הנראה, הבלתי מחמיאה - עליו. בקריאה ראשונה
ואף בקריאה שנייה, ברור לקורא פרסומים אלה, כי הכוונה היא לפרסומים בעלי אופי ואפקט מיני. מקריאה שלישית - קריאה מקורבת ומעמיקה יותר - ניתן להבין, כי הכוונה הינה,
אולי, לחברות שהפסיקו פעילותן בשוק ההון, בשל דרכו המקצועית והעסקית של יו"ר רשות ניירות ערך, שלא היטיבה עמן.
לא "יס-מן" של אף אחד
כמי שאינו מעורב, ראשו ורובו, בשוק ההון ובתחום רשות ניירות ערך, אלא הינו משקיף מן הצד, הבנתי כי נמתחה ביקורת על פרופ' שמואל האוזר בשל התגברות הרגולציה, מטעמו, בשנים האחרונות. דומה, כי יו"ר רשות ניירות ערך אינו "
איש קל". אין ספק שהוא אדם דעתן, המקדם את עיקרי תפישתו ותורתו - וזה היפה והחשוב בעיניי מכל.
פרופ' שמואל האוזר לא מונה בידי שר האוצר לשעבר,
יובל שטייניץ, לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך, כדי לקדם תפישות מקצועיות הזרות לו, כאיש מקצוע, בעליל. הוא ידע ויודע להילחם על עקרונותיו ואף הביא, בתקופה האחרונה, להדחתם של יו"ר הבורסה, סם ברונפלד, והמנכ"לית, אסתר לבנון, ולעזיבתם של בכירים נוספים את תפקידיהם הציבוריים. זו זכותו הבסיסית והיסודית של העומד בראש רשות ניירות ערך. הוא אינו "
יס-מן" והוא יודע לעמוד על שלו, גם במחיר מלחמה על עקרונותיו ואי-הסכמתו להיחשב - בכל מחיר - כ"
חביב הקהל".
יחד עם זאת, מלחמתו של פרופ' שמואל האוזר על יישום עיקרי משנתו המקצועית, כיו"ר רשות ניירות ערך, אינה מצדיקה ניהול קמפיין פרטי, בניצוחו ובראשותו של יועץ תקשורת, המשרת גורמים אינטרסנטים, הגובל - בכל הכבוד הראוי - בפגיעה אישית,
הקרובה לרצח אופי. פרסום קמפיין נגטיבי ששיאו הינו פרסום מודעה בעלת אופי מיני מובהק, לא רק שהיא חסרת טעם, אלא ייתכן שיש בה גם משום פרסום לשון הרע על אודות יו"ר רשות ניירות ערך, כעולה מהוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
איפה הגנת היועמ"ש?!
כותב שורות אלה ראה -
ורואה עצמו כל השנים - כחסיד
חופש הביטוי. במסגרת זו חבר הוא לעיתונאי, בעבר, ואיש התקשורת ויחסי הציבור, בהווה - בן ציון ציטרין,
עוד בשנת 1986 והגיע עמו עד לבית המשפט העליון. אז עוגן
בחקיקה שיפוטית חסיון העיתונאים, המוכר מאז ואילך בשם "
הלכת ציטרין". יחד עם זאת, בכל הכבוד הראוי לחופש הביטוי, גם לחופש הביטוי יש גבולות. במסגרת מגבלות אלה, ביטל שופט בית המשפט העליון, פרופ'
אהרן ברק, צו מניעה זמני שאסר על העיתונאי
אריה אבנרי לפרסם את ספרו "
הגביר", שנכתב על-ידו על אודות ח"כ אברהם שפירא, תוך שקבע שניתן למצוא תרופה לפרסום, בדרך של הגשת תביעת דיבה. לעניין פרסום לשון הרע, הרי נקבע בחוק, כי: "
אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה".
שמו הטוב של אדם אינו עניין של מה בכך. לא לחינם מופיע במקורותינו המשפט: "
טוב שם טוב משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו", ללמדנו שבעקבות שם טוב ניתן להביא לרכישת שמן טוב והיפוכם של דברים אינו מתקיים,
כלל וכלל, במציאות חיינו היומיומיים. יכול אדם ויכולים גורמים אינטרסנטיים, אלה או אחרים, שלא למצוא עניין וחפץ בפעילות הרגולציה של יו"ר רשות ניירות ערך ואולי - חלילה - אף להיפגע, בכיסם, בשל רגולציה זו. יחד עם זאת, הדרך בה בחרו, בימים האחרונים, לפעול נגד פעילות רגולציה זו, אינה הדרך הנכונה והראויה.
שעה שמנהלים מלחמה בסגנון המתואר לעיל, נגד עובד ציבור, דוגמת פרופ' שמואל האוזר, חייב להזדעק - מיד - היועץ המשפטי לממשלה ולהוכיח עובדת קיומו. זאת ייעשה אם ינקוט בהליך משפטי מתחייב, מטעם הממשלה, לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 ואם בכל דרך חוקית אחרת. לשם כך הוא -
ולא אנחנו! - מכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה,
החייב להגן גם על כבודם ופעילותם השוטפת של פקידי הממשלה, שבשירותה משמש הוא בתפקיד של יועץ משפטי.
