הכנסת אישרה: לאחר אין ספור דיונים וישיבות שנערכו במהלך שש השנים האחרונות, אישרה (יום ג') הכנסת את הצעת החוק שהוגשה על-ידי שר הבריאות, דני נוה, לפיה חולים סופניים יוכלו לבחור שלא לקבל טיפול רפואי ולא להתחבר למכונת הנשמה. החוק מסדיר לראשונה בישראל את נושא "המתות החסד" של חולים סופניים.

שר הבריאות, דני נווה, אמר הערב בתגובה כי "זהו אחד החוקים המורכבים והחשובים ביותר ברמה האנושית שחוקקה הכנסת. זהו חוק שמהווה הישג מוסרי גדול לציבור החולים הנוטים למות ובני משפחותיהם".

הצעת החוק מבוססת על עבודת ועדה ציבורית רחבה בת 59 מומחים מכל תחומי המקצועות הרלוונטים וכל מגזרי החברה הישראלית, ומבוססת על הסכמה רחבה, ומקובלת על מרבית פוסקי ההלכה וכן על נציגי דתות אחרות בראשות פרופ' אברהם שטיינברג.

לדברי חברי הוועדה, למרות חילוקי דעות נוקבים בנושא מורכב, מסובך ורגיש ביותר, הצליחה הוועדה המשותפת לקיים דיון מעמיק ולהגיע לנוסח מוסכם שייתן מענה למצבים מורכבים, ויאפשר טיפול נאות בחולה סופני. חרף התנגדותם של החרדים, הצעת חוק אושרה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ברוב של 22 תומכים מול שלושה מתנגדים.

החוק החדש קובע, כי חולה סופני מעל לגיל 17 יהיה אדון לגורלו, וכי יש לכבד את רצונו של מי שנוטה למות ואינו רוצה להאריך חיים. התנאי: על החולה להיות מסוגל להביע את רצונו באופן ברור. כאשר חולה הוא בלתי כשיר, ניתן, על-פי החוק, להסתמך על "הנחיות רפואיות מקדימות" שנתן מראש או על הנחיות בא-כוחו, ובהיעדר הנחיות כאלו רשאי הרופא האחראי להסתמך על עדויות ברורות של בני משפחה וחברים קרובים.

החוק מאפשר לאנשים לקבוע מראש, במסמך הקרוי "הנחיות רפואיות מקדימות" את הוראותיהם לעניין הטיפול בהם במצבים מסוג זה, למקרה שבאותה עת לא יוכלו לתת הוראות בעצמם, וכן מאפשר למנות מיופה כוח לעניין זה. החוק קובע מנגנון לבירור הרצון ולהתחשבות בו, בעת הצורך.

חבר הכנסת רומן ברונפמן (הבחירה הדמוקרטית) - שהתקבלה הצעת החוק הפרטית שהגיש בנושא המתת חסד, שאוחדה עם ההצעה הממשלתית, אומר בתגובה לאישורה: "זוהי מהפיכה בתחום של שמירה על זכויות אדם וזכויות החולה. ישראל עשתה צעד קדימה בהפיכתה למדינה מתוקנת ומתקדמת".

"יש לתת לכל חולה את הזכות להחליט על גורלו"

"ישראלס" - העמותה לחקר ניוון השרירים איי.אל.אס בישראל, מברכת על אישור חוק המתות חסד בכנסת. בהודעתם נכתב כי "העמותה סבורה שלחולה ולבני משפחתו יש זכות מלאה להחליט על ניתוק מהמכשירים כשהמחלה מגיעה לשלב הסופי".

דוד כהן, יו"ר ומייסד העמותה, החולה במחלת האיי.אל.אס הסופנית, מסר שיש לקוות שקרב היום בו הרפואה תדע לתת מענה למחלות שהן כיום חשוכות מרפא וחולים לא יצטרכו להגיע למצב שבו הם צריכים לבקש לשים קץ לחייהם. "אולם כל עוד לא הגענו למצב הזה, אסור לשלול מחולה לבקש לסיים את יסוריו", אומר כהן.

עמותת "ישראלס" ממליצה לחולים במחלת ניוון השרירים איי.אל.אס להגדיר לבני משפחותיהם באופן ברור את רצונם כיצד הם מעוניינים שינהגו בהם בבוא היום, כדי לצמצם ככל האפשר את הסבל הנפשי הנגרם לבני המשפחה בנושא רגיש זה.

"חוק החולה הנוטה למות" - קריאה שלישית

שאלת כיבוד רצון החולה הייתה מאז ומעולם אחת הבעיות המוסריות הבולטות. במרבית שבועות הרופאים העתיקות נחשבה המתת חסד על-ידי רופא כעבירה: "לא אתן סם מוות לשום אדם, גם חולים סופניים לא אציע לו זאת". יחד עם זאת, היו אסכולות שונות בכל התרבויות, אשר עודדו קירוב מותם של חולים סופניים, בתנאים מגבילים.

הניסיונות החקיקתיים והמשפטיים לפתרון הדילמה הזו בעבר לא הגיעו לכלל הבשלה ויישום: בשנת 1992 הובאה בפני הכנסת הצעת חוק זכויות החולה, התשנ"ב-1992 - שלא הושלם במלואו.

מקרים בודדים הנוגעים לטיפול בחולה הנוטה למות הובאו לדיונים בפני בתי המשפט בישראל. עד כה נידונו כ- 20 מקרים בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון. לדברי חברי הוועדה, "בפסיקת בתי המשפט ניכרת רתיעה של הרשות השיפוטית מלהכריע בנושאים אלה, הטעונים התחשבות בבעיות יסוד החורגות מהתחום המשפטי גרידא".