שלושה מוותיקי הבמה הישראלית עולים על הבמה, לראשונה בצוותא, ומפגינים משחק מרגש, מבדח ומיומנויות משחק, ראויים לתשואות חן-חן. "מוטב מאוחר" המועלית בתיאטרון הספרייה ברמת גן, מיסודו של בית צבי, היא הצגה שצובטת מעט בלב, למרות שהיא בעצם קומדיה מרירה על זוגיות בגיל השלישי.
לארי גלברט כתב את המחזה ויש לו בהחלט רקורד מרשים. גלברט הוא מחזאי, תסריטאי וסופר אמריקני שכתב את סדרת הטלוויזיה "מאש", המחזמר "דבר מצחיק קרה לי בדרך לפורום" ועוד.
העלילה עוסקת בנורה שמחליטה להביא לביתה את ז'וליאן, בעלה לשעבר שמשתחרר מבית החולים, לתקופת החלמה. היא עושה זאת בעזרת בילי, בנם המשותף, ולמורת רוחו של ליאו, הבעל הנוכחי. בילי שהרעיון נראה לו הזוי לחלוטין, מסכים בעל כורחו לשכן בביתו את האיש שממנו הוא גזל את אשתו.
"תקופת ההחלמה" מתארכת לכדי חודשים ארוכים והיחסים בין שני הבעלים והאישה יוצאים משליטה. חשבונות ישנים נפתחים. האשמות מוטחות. רגשות שהיו חבויים במשך שנים, מתפרצים במלוא עוצמתם.
רבקה מיכאלי, אלברט כהן,
אלכס אנסקי מפגינים את כישורי הבמה שלהם בדו קרב של משחק בין אריות במה ותיקים. אסף בן לולו בוגר צעיר של בית צבי מצטרף אליהם במשחק משובח וביחד הם מפיקים הצגה קטנה וסולידית, אבל עוצמתית ומלאת חן.
שחקנים מוכשרים
הבמאי יצחק שאולי הצליח להעלות בזכות השחקנים המוכשרים קומדיה רבת רגש שלמרות הסוף העצוב שלה מותירה את הקהל עם חיוך של נחת.
רבקה מיכאלי היא נורה, האישה שעדיין שומרת בסתר ליבה יחס חם לבעלה לשעבר ומשכנת אותו בביתם, כדי שלא ישהה בביתו הדל ללא השגחה צמודה. היא כמובן מצמידה לו זוג מטפלות, על חשבונם. מיכאלי ממלאת את התפקיד באורח מלבב, קולח, מעניין ובצורה מקצועית ומוצלחת. אין ספק כי שובה אל הבמה מדגים לצופים עבודת משחק ראויה ומעולה.
אלברט כהן מגלם את ג'וליאן, האקס שחוזר מבית החולים ומשתכן בדירת גרושתו ובעלה. אלברט מותיקי הבמה הישראלית מצליח להפגין יכולות משחק מצוינים ורגישים. משחקו הוא בית ספר לכל שחקן. אלברט משחק את התפקיד בשחוק ודמע, קורץ בשובבות ושוחה בין הסצנות השונות בהצלחה מרהיבה.
אלכס אנסקי הוא ליאו, המלחין שנאלץ לארח את האקס של אשתו. אלכס מפגין משחק מצוין ורב גוני. הוא משחק בקלילות ובנועם, אבל מסוגל גם לצאת מן הכלים כהרף סצנה ומדגים משחק משובח. אסף בן לולו הוא בילי ומשחקו מוצלח ונעים. אסף משחק באורח יפה מאוד, אמין ויש לו פוטנציאל מעולה.
אבי קורן אחראי לנוסח העברי הקולח והעכשווי. דנה ברלינר-קרן אחראית לתלבושות הראויות. אבי שכוי עיצב את התפאורה המינימליסטית והפרקטית. פרננדו מאיחייקר עיצב תאורה מוצלחת ואפי שושני אחראי למוזיקה המקורית.
