מה בעצם אנחנו רוצים מהן?

רבים שואלים איך לעזאזל הקטינות הסכימו לקיים יחסים אינטימיים עם אותם זמרים? אז שלום לתמימות חברים. הן סך הכל עשו את מה שהתבקש מהן.

הרצונות והכמיהות שלנו, ידידיי, מתעצבים בהתאם לאטמוספרה התרבותית שסובבת אותנו. הערכים נקבעים סביב מה שאנחנו מייחסים לו חשיבות. מה גבוה, מה נמוך ומה שווה-ערך, נקבע אצלנו בכל מה שאנחנו יוצרים ומשדרים סביב. בתקשורת, בתוכניות הטלוויזיה והרדיו, בשפה, בשירים וכולי. והנה אזהרה, פוסט זה הולך להיות שמרני, אנכרוניסטי אולי ומעלה באוב ערכים ישנים תוך ביקורת על הערכים שמשתרבבים אלינו אם ובלי ששמנו לב.

כל בר-דעת, אם תשאלו אותו אחד על אחד מה יותר חשוב, יופי או אופי, בוודאי ישיב שהאחרון חשוב יותר. אז אפשר להגיד שערכים כמו אישיות, טוב לב וכולי הם אלו העומדים אצלנו במרכז. מבט קצת אחר על המציאות מראה שכלל וכלל לא כך. אם תסתכלו על השפה המדוברת, על הכתבות, תוכניות הטלוויזיה ועל מה שמעסיק אותנו בחיי היומיום תגלו שהמילה 'חתיך' למשל תופסת מקום של כבוד אצלנו בשפה.

כמה אנחנו מהללים יפים ויפות? מושכים ומושכות? וסקסיים כמובן? עוד מגיל קטן מאוד אנחנו מכנים ילדים כ'מהממים', 'חתיכים' ו'הורסים'. יש לנו מדורים שלמים שמתעסקים בנושאים הללו. דפי אינטרנט מכובדים שעוסקים בחדשות מביאים לנו חדשות לבקרים תמונות חושפניות של החתיכה או החתיך התורנים. אל תוך החלל הסקסיסטי הזה משתרבבות גם המילים סלב, נצפה ונצפית.

אם נסכם עד כה, מה שמועלה על נס אצלנו זה היופי, האטרקטיביות המינית וגם הסלביות, זאת אומרת מספר הפעמים שהלה נצפה בטלוויזיה או בכלל רמת פרסומו. על-פי כל אלה אין כמעט שום סיבה שנערה המתפתחת מבחינה הורמונלית וקולטת מהסביבה את המסרים הללו לא תפעל כפי שפעלה. ואכן בראיונות עם אותן נערות הן ענו בנונשלנטיות כי הן עשו זאת בהסכמה והיו עושות זאת שוב. לנו המבוגרים זה מצמרר, כי בכל אופן בין כל מה שאנחנו משדרים אנחנו יכולים לקלוט מסרים סותרים ומורכבים, אבל הנערים לא תמימים, הם מבינים מה חשוב באמת ומה מן השפה ולחוץ. כשהמורה בכיתה מסבירה שמה שחשוב זה האישיות ואז מפרגנת בהפסקה לחברתה שהיא מהממת, הילדים קולטים את זה. כך גם ההורים בשיחות עם החברים או בהערות מול הטלוויזיה ('מי זאת המכוערת הזאת? איך הוא בכלל הולך איתה?').

נכון שמהצד השני החבאת המיניות לחלוטין מביאה לחולאים אחרים, אך מקרים אלו שנחשפים הם בדיוק המקום לבחון את התרבות שלנו ואת ההשלכות שלה. לאיזה עולם אנחנו רוצים לגדל את ילדינו? מה חשוב בעינינו? ומה המסרים שאנחנו מעבירים להם? בצורה ישירה ועקיפה.

אז 'תעשה לי ילד' ו'חולים עליך' אלה לא סיסמאות סתם שנזרקות בהופעות. בסוף, יש להן קיום במציאות.