שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, דחה בפועל (יום ב', 18.11.13) את הצעת
אדוארדו אלשטיין לרכישת השליטה באי.די.בי, שהוגשה יחד עם איש העסקים מוטי בן-משה. אך למרבה הפרדוכס, אלשטיין-בן-משה מתנהלים כאילו מדובר רק בהלצה או למצער: המלצה, ובכך מסתכנים בבזיון בית המשפט.
דבריו של השופט אורנשטיין, שנפסקו לאחר שבפועל נבחרה הצעת גרנובסקי-דנקנר כהצעה הטובה יותר, היו ברורים וחדים. "לא ניתן להתעלם מן העובדה כי לא זאת בלבד שהבקשה דלעיל הוגשה רק בבוקר היום הקבוע לכינוס האסיפות המקדימות, אלא שהודעה זו, כמו גם ההצעה החדשה שצורפה אליה, אינה אלא ניסיון לעקוף את ההחלטה שדחתה את האפשרות לערוך התמחרות בין ההצעות", אמר השופט אורנשטיין בהחלטתו.
דבריו של השופט אינם מקובלים, כנראה, על אדוארדו אלשטיין, שטרם הבהיר האם הכספים יגיעו ממקורותיו האישיים, וגם לא על שותפו, בן-משה, שמקורותיו הכספיים נותרו עלומים. אחרת קשה להבין מדוע מתנהל אלשטיין משל מדובר בקרקס, שבו הוא משחק כבר כמה חודשים: מאז ניסה מזלו בכניסה לחופה עם דנקנר, ברח לאחר שהבטיח ולא קיים, ובא בלבוש אחר - הפעם עם בן-משה.
אלשטיין ושותפו ממשיכים להדוף קדימה את הצעתם, כאילו כלום. כאילו החלטת השופט אינה רלוונטית. בימים אלה הם ממשיכים לפעול אצל הנאמנים ואצל הנושים כדי לכפות עמדתם על בית המשפט. לא פחות.
יתרה מכך: אלשטיין ובן-משה שכרו את שירותיו של עו"ד יוסי שגב, שותפו לשעבר של השופט אורנשטיין למשרד עורכי דין, כדי שייתן חוות דעת... לא צריך להיות חוקר מדופלם כדי להבין מה מנסים לעולל כאן, ומדוע מכל המומחים ומעורכי הדין בישראל נבחר דווקא שותפו לשעבר של כבודו. סביר להניח שכבודו מבין היטב מה מתרחש ולא יאפשר פסלותו ודחיקתו הצידה.
למרבה הפרדוכס, גם הנאמנים מטעם בית המשפט, שאותם מינה השופט אורנשטיין, ובראשם חגי אולמן, משתפים פעולה עם אלשטיין-בן-משה, אם לא במעשה, אזי במחדל. אחרת קשה להבין, מדוע הם איפשרו לקבוצת אלשטיין-בן-משה להעלות את הצעתה בפני הנושים - באסיפות שכונסו להצבעה. קשה להבין זאת, שהרי השופט אורנשטיין כבר הביע את עמדתו באופן ברור, ובפועל קבע שקבוצת אלשטיין-בן-משה מחוץ לתחרות על רכישת השליטה באי.די.בי.