בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
רוסיה: הזדמנות שאסור להחמיץ
|
לישראל יש אינטרס עליון להכניס את הקהילה העסקית היהודית ברוסיה להשקיע בישראל. אם נקל עליהם, יבואו בעקבותיהם גם אנשי עסקים לא יהודים
|
פוטין ונתניהו בקרמלין, אתמול (20.11.13) [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
כמה מעשירי רוסיה ברשימת "פורבס" הם יהודים. שלא כבארה"ב, רובם מעדיף לא להיאבק בגלוי למען ישראל, אך מאחורי הקלעים יש נכונות ומחויבות עמוקה לעזור | |
|
|
|
|
|
ראש הממשלה נתניהו מבקר ברוסיה, ומחלקת המדינה בסיוע תותחי התקשורת הליברלית בארה"ב גועשים. האשמה: חבלה בסיכוי לחתימת הסכם עם אירן. לא הפנימו שם שבשאלות הקיומיות האינטרס הישראלי גובר. מה גם שבסוגייה זו, עושה רושם, ממשל אובמה מוכר את שלום המערב (והמזרח התיכון) בנזיד עדשים. ואצלנו, שר החוץ ליברמן דיבר על "מדיניות חוץ רב-כיוונית" המחפשת בעלי ברית ושווקים נוספים על ארה"ב, ושוב גועשים הקולות. נא להירגע, ליברמן דיבר על כיוונים נוספים, לא על החלפת הברית. מה רע? הנה מה שרע: הן ביקור נתניהו והן התבטאות ליברמן פורטים על הנימים הרגישות של האליטה הוותיקה שהתרגלה להסתכל על ארה"ב מעמדה של מדינת וסאלים. השמאל הישראלי מייחל זה שנות דור לפתרון מדיני כפוי של ארה"ב עלינו, משהו בסגנון ראיון האימים שהעניק לאחרונה ג'ון קרי לערוץ 2, שם הזהיר והביע הבנה לפריצת "אינתיפאדה שלישית", אם לא ניחפז לחתום על הסכם התאבדות מדיני. עשרים שנה לעלייה הגדולה מרוסיה וחבר המדינות, ועדיין חלקים בתוכנו מתייחסים בחשדנות ליהדות רוסיה. אכן, בעלייה הזאת הגיעה אליטה בשֵלה שלא עברה אינדוקטרינציה שמאלית כאן, והייתה משוחררת מההתניות הפוליטיות התקינות הידועות. לא בכדי רוב מוחלט בעלייה מזוהה עם הימין השמרני החילוני - בהחלט סדין אדום עבור כוחות הפירוק בתוכנו המביטים בחרדה על קבוצה חברתית גדולה ואינטליגנטית הבזה לעמדות התבוסה המדיניות והלאומיות של השמאל הישראלי ואינה רואה בהן אתגר אינטלקטואלי לענות בו. ברוסיה עצמה, מדינה עם משאבי טבע וכלכלה עצומים, עם אפשרויות עסקיות אדירות, התגבשה קהילה יהודית בת מאות אלפים, שבניגוד לשמאל היהודי באמריקה, הקשר שלה עם ישראל אינו מוטל בספק. כמעט אין משפחה יהודית ללא קרובים מדרגה ראשונה בארץ או חברים. יש משפחות שכולות ברוסיה שבניהן נפלו בשירותם בצה"ל. ישראל, על הישגיה במדע ובביטחון, ועם הרקע ההיסטורי שלה, היא מקור לגאווה בלתי מוסתרת. השפעת היהודים על התרבות, הכלכלה והמשטר ברוסיה עמוקה לא פחות מאשר בארה"ב. כמה מעשירי רוסיה ברשימת "פורבס" הם יהודים. שלא כבארה"ב, רובם מעדיף לא להיאבק בגלוי למען ישראל, אך מאחורי הקלעים יש נכונות ומחויבות עמוקה לעזור. ככלל, העבודה מול הממשל הרוסי שונה מאוד מזו שבארה"ב. אמירות מתריסות נגד המשטר לא תעזורנה. המסורת הפוליטית ברוסיה היא שתדלנות ולא שדולות. הנגישות אל ראשי השלטון מיידית. אין עוינות יוצאת דופן כלפינו, אלא אינטרסים כלכליים בעיקר. דעת הקהל הרוסית (כמו גם דעת ראשי הממשל שלא בגלוי) אינה אוהדת את האיסלאם ויש לישראל יותר נקודות זכות. אבל הכסף הגדול נמצא באירן ובמדינות מוסלמיות נוספות. תמיכה של השלטונות הרוסיים בישראל על חשבון מדינות ערב, לא תיתקל בהתנגדות בדעת הקהל. באשר לשיתופי הפעולה הכלכליים, בשני העשורים האחרונים נוצרה לישראל תדמית של מדינה שאינה אוהדת אנשי עסקים רוסים. אנחנו מכירים את הסטריאוטיפים הבזויים ביחס ל"אוליגרכים" ואת הטיפול התקשורתי והמשפטי בהם. האווירה הזו פוגעת גם בקשר עם יהדות רוסיה משום שמבנה הקהילה שם שונה מזה שבמערב, ולאנשי העסקים יש פעמים רבות גם מעמד מנהיגותי בקהילות. לישראל יש אינטרס עליון להכניס את הקהילה העסקית היהודית ברוסיה להשקיע בישראל. אם נקל עליהם, יבואו בעקבותיהם גם אנשי עסקים לא יהודים. מול האפשרויות הכלכליות העצומות, בולטת ההחמצה שבמימוש הכושל. עוד לא מאוחר. ארגונים דוגמת הקונגרס היהודי הרוסי ואחרים רק מחכים לסימן וישמחו לסייע. בצד העסקים הרגילים אפשר להסתייע בעשירי רוסיה כדי להקים את התשובה השמרנית-ציונית לקרן לישראל חדשה ושלל ארגוני השמאל המסתייעים בכסף זר. מדובר באנשי עסקים פרו-ציונים ופרו-יהודים שיש להם יד ורגל גם בתחום האינטלקטואלי-אקדמי והם מבינים את כוחה של הזירה התודעתית. זה הזמן לשינוי הפרדיגמה.
|
תאריך:
|
21/11/2013
|
|
|
עודכן:
|
21/11/2013
|
|
דרור אידר
|
רוסיה: הזדמנות שאסור להחמיץ
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הכותב התבלבל
|
21/11/13 09:24
|
|
|
|
הדוור
|
21/11/13 12:13
|
|
|
|
מקס פאואר
|
21/11/13 12:47
|
|
|
|
אין לך מושג,
|
21/11/13 13:50
|
|
|
|
נו לא ברור
|
23/11/13 19:03
|
|
|
|
פיהוק גדול
|
23/11/13 19:42
|
|
|
|
אז אחמד
|
24/11/13 00:07
|
|
2
|
|
צנחן
|
21/11/13 11:12
|
|
|
|
ידידי הצנחן
|
21/11/13 11:57
|
|
|
|
שוב מתחזה
|
23/11/13 19:10
|
|
3
|
|
יוד יוד
|
21/11/13 20:30
|
|
בבוקרו של יום 18.11.13 פורסם בעיתון ידיעות אחרונות שהפרקליטות החליטה כי אין להעמיד לדין פלילי את עמנואל רוזן. מעשיו, על-פי ההודעה, לא חצו את הרף להגשת כתב אישום. צא וזכור מה היה נחלת הקורא טרם פרסום הודעה זו. רוזן נחשד במעשים מגונים, בהטרדות מיניות ויש והרחיקו לכת עד לכדי אונס. עניינו של רוזן נפרש בהרחבה בעיתונות הכתובה בתוכניות הבוקר של ערוצי הטלוויזיה, ובחדשות הערב, מה שמכונה פריים-טיים. רוזן לא זכה שם ולו לרגע אחד של חסד. איש לא עצר מלכת לומר, "חכמים היזהרו בדבריכם", הרי בבעל משפחה בשר ודם עסקינן.
|
|
|
המבחן הפלילי - מבחינת החוק היבש, יש בסוגייה שלוש דרגות של חומרה במגעים, קשרים בין קטינים למבוגרים:
|
|
|
רבים תוהים ושואלים את עצמם ללא הרף מדוע הערבים הפלשתינים מנצחים אותנו ללא הרף, כמעט בכל מאבק מדיני, פוליטי וחברתי ומשפטי. העובדות ברובן המכריע ניצבות נגדם. למעשה, כל ההישגים שהצליחו לייצר לאורך שבעים השנים האחרונות מסתכמים בסבל, טרור, פליטות משוועת, אי-סדר ושחיתות שהפכה מוסד ייחודי ומסודר למשעי. לעומתם, יהודים בארץ ישראל מקימים – כן, עדיין – מדינה למופת. יהודים קלטו מיליוני עולים, הקימו צבא לתפארת, דמוקרטיה חזקה, מוסדות מדע אדירים, טכנולוגיה חובקת עולם וגם כמה וכמה זוכי פרס נובל שאינם דווקא שותפים לערפאת.
|
|
|
עם ישראל הוא עם מתפלמס, עם ביקורתי, עם מתחכם. שנים רבות של חיים כמיעוט אשר שם דגש עיקרי על הלימוד והחינוך הפכו אותנו לחכמולוגים, חכמים המנצלים את חוכמתם לאו-דווקא לטובה.
|
|
|
שר האוצר מדבר על הוזלת הדירות מצד אחד ועל בנייתן על קרקעות יקרות מאוד דווקא בתל אביב, למשל על חשבון שדה דב, מצד שני. השגיאה כאן היא כפולה: מצד אחד, בנייה יקרה דווקא בתל אביב ובנותיה אינה נותנת דיור "בר-השגה" וממילא אינה פותרת את מצוקתם של אנשי "מעמד הביניים" - מה זה בדיוק? - שבשמם מתיימר יאיר לפיד לדבר, קל וחומר שאינה פותרת את בעייתם של אנשים שאמצעיהם דלים עוד יותר. מצד שני, סילוק שדה דב ממקומו הטבעי - צמוד לעיר שאותה הוא משרת - והעתקתו לנמל התעופה בן-גוריון משמעותו גזלת נכס חשוב מן העיר, פגיעה בעיר אילת, והפיכתה של התעופה הפנים-ארצית לנכה עד חסרת הצדקה.
|
|
|
|