|
עלול להפוך לחסין מפני תקיפה
|
|
|
|
|
ליד העיר אראק קיים מתחם שבו יש מפעל לייצור מים כבדים וכור גרעיני הפועל על בסיס מים כבדים.
אירן הצהירה כבר בשנות ה-80 שהיא מעוניינת להקים כור מים כבדים כבר. בשנות ה-90 אירן קיבלה סיוע משמעותי בעיצוב הכור מגורמים רוסיים. הכור נועד לייצר 40 מגה-וואט של כוח תוך שימוש בתחמוצת אורניום בתור דלק, המיוצר במפעלים באספהאן. לפי גורמים באירן, בכור ייעשה שימוש למטרות רפואיות ותעשייתיות. האירנים סיפקו תוכניות על הכור ביולי 2003 ובאוגוסט 2003, אבל התוכניות לא כללו התייחסות ל"תאים חמים" (תאי בלימת קרינה בהם משתמשים במפעלים לאנרגיה גרעינית ולרפואה גרעינית).
בדוח סבא"א מפברואר 2013 נאמר, כי בניגוד להחלטות של מועצת הביטחון, אירן ממשיכה את בניית הכור לייצור מים כבדים באראק. בביקור שנערך על-ידי מפקחי סבא"א במקום בפברואר 2013 נמצא, כי התקנת מערכות הקירור והצנרת היו כמעט גמורות. אירן הצהירה, כי המקום יחל לפעול ברבעון הראשון של 2014. למרות זאת, תאריך היעד המדויק אינו ידוע בעקבות בעיות בהשגת ציוד או בבנייה עצמה.
אם הכור יעבוד כמתוכנן, הוא יוכל לייצר 9 ק"ג של פלוטוניום בכל שנה. במילים אחרות: די פלוטוניום לשתי פצצות גרעיניות בכל שנה. אבל לפני שזה יקרה, אירן צריכה להפריד את הפלוטוניום מהדלק הגרעיני המשומש (מדובר בדלק של כורים גרעיניים שספג אורניום או פלוטוניום. בתור דלק הוא שוב אינו שמיש, אבל בכמות הספיגה הנכונה, הוא שמיש לנשק גרעיני).
קיום המפעל לייצור מים כבדים נחשף על-ידי גורמי אופוזיציה באירן באוגוסט 2002. למרות דרישות מועצת הביטחון להפסיק את הפעילות במתקן, אירן לא הפסיקה את העבודה בטענה שאין זה חוקי לדרוש זאת. גורמים רשמיים באירן מסרו ב-2005, כי המפעל נמצא בשלביו הראשונים. בשנת 2010 הגיעה סבא"א למסקנה על סמך ניתוח תצלומים, כי המתקן כבר פועל. המתקנים האלו לא מחויבים בפיקוח או בדיקה של סבא"א. למרות זאת, אירן אישרה לגורמים מסבא"א להגיע למתקן באוגוסט 2011, אבל הם לא הורשו לקחת דגימות מהמים הכבדים.
יש לציין, כי השימוש היחיד שאפשר לעשות בפלוטוניום הוא צבאי. על-כן, הטענה שמדובר בכור לצרכים אזרחיים אינה יכולה להיות נכונה. נכון להיום, בניית הכור באראק נמשכת ותסתיים לקראת המחצית השנייה של 2014. הכור יכול להפוך למבצעי שנה-שנתיים לאחר מכן. מרגע שהכור הופך ל"חם" (הכנסת מוטות הדלק), לא ניתן לתקוף אותו. תקיפה משמעה אפשרות של פגיעה רדיואקטיבית חמורה בתושבי הסביבה. הכור יהפוך ל"פצצה מלוכלכת" (פצצה קונבנציונלית שמוסיפים לה פסולת גרעינית או חומרים רדיואקטיביים כדי לגרום לזיהום ופניקה נרחבים) ויהיה חסין מפני תקיפה.