ראשי מועצת יש"ע יוצאים בכותרת "תנו לעם להחליט" כשהם מציעים לנו את משאל העם כדרך חוקית למימוש עקרון נאור זה. "כמה שקוף" יאמר השמאלני שבינינו, "כל תוכניתם נועדה בעצם לטרפד את ההינתקות". ייתכן, אבל לא נתעלם מהעובדה שכבר מזה זמן רב, אנו לא שופטים את הרעיונות שלנו באור אובייקטיבי. תמיד נשתדל להלביש לאמרות שלנו ולהתנהגות שלנו תווית מסוימת, ותמיד את התווית המניפולטיבית.
ואולי מתוך שלא לשמה בא לשמה? הייתכן שהתנהגות אסטרטגית אינטרסנטית ושקופה תוביל לתוצאה נורמטיבית דמוקרטית רצויה? התשובה לדעתי היא כן. אבל לפני שנדון בה, נשאל האם אכן הציבור החליט? גם כאן התשובה לדעתי היא כן. הציבור החליט כבר ובעד הינתקות [לייתר דיוק אדגיש בזהירות אופיינית - בינתיים]. הכיצד? הסכיתו, ציבור לא מחליט על רעיון של הינתקות, ציבור מחליט על כללי משחק שבאמצעותם מתאפשר לו לקבל הכרעות בשאלות שנויות במחלוקת. ובמקרה שלנו בשאלה: האם להינתק או לא. במקרה זה, הדבר פשוט. על-פי כללי המשחק הפוליטיים נבחרה ממשלה והצביעה בעד הינתקות, הלא כך? אז מהי האלטרנטיבה? שינוי של כללי המשחק.
נו? זאת מציעים בעצם ראשי מועצת ישע. נכון הם אינטרסנטים, אז מה? לא כולנו כך? בואו לרגע נעצור ונבחן את הרעיון. מבחינת העלות ברי הוא כי הציבור החליט בשאלת ההינתקות. על-פי הסקרים [לא מאמינים לסקרים פתאום הא?] רוב הציבור בעד הינתקות, אז אין עלות. אך מהי התועלת? זו שאלה חשובה. ובכן, ברור לנו כי מדינתנו הקטנה והמתפתחת לא השכילה עדיין לקיים מנגנון על-פיו נוכל לפתור את השאלות השנויות במחלוקת? לא חינוך, לא כלכלה לא ביטחון לא דת ולא ולא ולא. האם לא מוטב שבמדינה שבה כללי המשחק מובילים את אזרחיה למבוי סתום בשאלות ערכיות חשובות, יתקיים מנגנון נוסף שהוא בעצם מחזיר את ההחלטה לציבור? מה רע? אהה, אין לנו תרבות דמוקרטית השתתפותית מהותית. נכון! אך האם לא ייתכן שתהיה לנו כזו בעתיד? מהם התנאים לקדם תרבות שכזו? נדמה כי מנגנון של משאל עם בין השאר יכול ויתאים.
באיטליה זה עבד. שם בשנת 1993 החליטו על שינוי שיטת בחירות תוך אימוץ רעיון של משאל עם שהיה קיים, אמנם רק בשאלות של חברה "הפחות קריטיות" אבל העובדה כי היה קיים אפשר ליזמים פוליטיים לטעון לרעיון שכזה כפתרון לגיטימי לפתרון מחלוקות ערכיות. ומה היה בניו זילנד האם ההחלטה על משאל עם בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים לא נבעה מתוך רצון אינטרסנטי להשקיט את מורת רוחו של הציבור מכישלון של המדיניות הכלכלית-חברתית? אבל המנגנון היה קיים מה שאפשר מאוחר יותר ליזמים פוליטיים ולסוכני שינוי נוספים לאמץ את הרעיון של משאל עם כדי לקדם שינויים. המיוחד במשאל עם שזהו משאלו של העם. העם.
______________________
הכותב הינו מזכיר האגודה הישראלית למדע המדינה
