בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קירקגור היה מחבב את אריק איינשטיין, משום שגישתו לחיים יישמה את עקרונותיו החשובים של הפילוסוף הדני - אותנטיות וייאוש מפויס
|
עצב לא מתחנף [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
אנחנו כמו גורים שרוצים לינוק עוד ועוד מהעטינים של נדירוּתו הקיומית של איינשטיין – אדם הגדול מסכום ניגודיו, אך קטן בתובענותו מהעולם | |
|
|
|
|
רק ביום החמישי לשרב, גרורת-קיץ עקשנית המנסה להיאחז בספינת הסתיו כמו הנוסע השמיני, החלו לרדת, בחושך הרהוי של נר ראשון, טיפות גשם מהוססות ורכות, אשר בדומה לקולו של אריק איינשטיין מציעות מנחת פיוס מַרווה יותר מאשר מאובקת. זה כבר יממה שהזמר הלאומי המת נישא על גלי האֶדֶר של הטלוויזיה, המסרבת להניח לו לשקוע אל מצולות שמיים. לוח השידורים היה לסוכת אבלים של המוני ידידים ושותפים מוזיקליים, כולם, מהשכנה מלי ביאזי ועד רֵע-הנפש מוני מושונוב, מהללים את מה שאפשר לכנות הסחבקיוּת האצילית של המנוח, עד כי התחשק לי לשאול - "אריק, עם כל כך הרבה חברים, איך הצלחת למצוא זמן למות?". הכתבים עמדו יפה בהקפצה הזו של ה"טרם עת", חוץ מגסות רוח שהתפלקה ל גדי סוקניק, אשר עמד בבית הקברות וקבע כי "רוב אלה שבאו לכאן אין להם שום עסק עם אריק", כאילו אוהביו של הזמר הם רק אספסוף צמא-מצלמות. אצל הירקן למטה אריק לא פונקציה. מוזיקת קצב מזרחית, מין טרנס מסיבות מְמַסֵך-דאגות, הולמת בי כשאני מכניסה לשקית קולורבי (הכלבה אוהבת). "הלקוחות לא מבקשים לשמוע היום אריק איינשטיין?", אני מתעניינת. "מישהי באמת העירה לי", ענה הירקן בזהירות, שמא גם אני מעריצה של הווזווז המשעמם בעל החיוך הנבוך. בניגוד לירקן שלי, הערוצים המסחריים מתרפקים על איינשטיין כמו גורים שרוצים לינוק עוד ועוד מהעטינים של נדירוּתו הקיומית: אדם הגדול מסכום ניגודיו, אך קטן בתובענותו מהעולם. העֶצֶב בקולו לא היה מתחנף או דורשני אלא עצב מסתפק בעצמו. קוראים לזה תוגה. העברית, בחוכמתה היודעת סוד ראשית ואחרית, סידרה שההפך של 'תוגה' זה 'הגות', ושתיהן גם יחד נחות בגרונו של איינשטיין לצד ייאוש וזיק-תקווה. ליטוף והתרסה. רצינות והשתובבות. כל הניגודים האלה בקולו נוקשים על לוח לבנו כפי שחזן מעיר לסליחות. כאשר אריק היה חי הצטמררתי בייסורים של עונג לשמוע את 'עוד ניפגש', 'יושב על הגד"ר ו'היה זה רק הפעם', אבל רק אחרי מותו תפסתי שכישרונו המוזיקלי קשור לבלי הפרד באישיות, ושקירקגור היה מחבב את האישיות הזו שלך, אריק, משום שיישמת את המושגים שהפילוסוף דגל בהם: גישתך לחיים הייתה ויתור אינסופי על כבוד, כסף וכיבודים; הנחת לכאב ללבלב; היה בך ייאוש מפויס ואפילו קומי; היית אדם אותנטי ששום קשקש זיוף לא דבק בו; והקפדת על התכנסות פנימה, אל ביתך, מה שרומז לפי קירקגור שהיית "ישות של אמת". הוויתור שלך לא היה כניעה אלא להפך, מרידה בכל מה שהשתולל סביבך: ניכור, חמדנות, צביעות, אכזריות. ההמון אוהב אותך משום שהוא חש בקולך את ההפך מכך: שפיעה מעודנת של חסד ורחמים. להתגדל אינך צריך, רק להתקדש.
|
תאריך:
|
05/12/2013
|
|
|
עודכן:
|
05/12/2013
|
|
חגית כהן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שוחר-שלום
|
6/12/13 22:22
|
|
2
|
|
אהוד פרלסמן
|
8/12/13 12:13
|
|
3
|
|
אדום אחד
|
18/12/13 20:37
|
|
4
|
|
מיניטאור
|
19/01/14 17:41
|
|
5
|
|
מרקוס
|
28/01/14 19:13
|
|
שירתה של קרן דור היא שירה חכמה, נאבקת וזועקת, אבל בסוף מתפשרת עם המציאות, מקבלת את גזר הדין של הגורל ושוקעת בהוויה מיסטית, שרוח של עצבות קסומה, של מעין אגדת חיים, מרחפת מעליה. קיים מאבק עז בין ראשית השיר שהוא, זעקה מרה, זעקת עלבון ואפילו כעס סמוי על העבר, על הגורל, לבין סוף השיר שהוא ניסיון להשלמה עם המציאות, קבלת הקיים. בהתאם לכך גם, מחלקת המשוררת כל מאורע וכל רגש לשני קצוות, חצי חיובי מהול באופטימיות זעירה וחצי כעוס, מהול בזעקת כאב. אך אין כאן מלחמת חורמה בין שני אלמנטים סותרים אלה שבשירים, אלא ניסיון לכרות ברית בין שני חלקי השיר.
|
|
|
מה יקרה בעוד חודשיים, ב-4 בפברואר 2014? פייסבוק תחגוג עשור לקיומה, ועולם התקשורת ישחזר את הדרך שעברה הרשת החברתית מהמעונות בהרווארד עד ל-1.2 מיליארד משתמשים ברחבי תבל. מומחי תקשורת ומחשבים, סוציולוגים, אנשי כלכלה ושיווק וגם פסיכולוגים ופילוסופים ינתחו את סוד קסמה של הרשת, וגם את המלכודות הטמונות בה.
|
|
|
למען הגילוי הנאות עלי להודות שמבין המסעדות הרבות שסקרתי עד כה - לא הייתי חוזר אל מרביתן פעם נוספת, באשר הציון שנתתי להן נע בין שלילי למשביע-רצון. אחרי ככלות הכל רובן הן מסעדות בינוניות למדי, אם לא למטה מזה, ואין שום צידוק להתרפק עליהן.
|
|
|
הם נאספו סביבי, צעירים יהודים בשנות העשרים המוקדמות מיוון, טורקיה, קולומביה, קרואטיה, בולגריה, מוסקבה, גרמניה, רמת השרון וירושלים. דעתנים ונמרצים. סטודנטים בביה"ס הגבוה למינהל עסקים שהקים רון לאודר בווינה (lbs). המוסד היפהפה שוכן בארמון קיסרי ומתַפקד כאוניברסיטה יהודית ראשונה באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה. הכיוון הוא להתרחב לרמתה של אוניברסיטת ברנדייס בבוסטון. הוזמנתי להרצות שם והופתעתי. החוויה התעצמה על-רקע הסצנה הישראלית המתפתחת בברלין. מעין אנטי-תזה.
|
|
|
ענף האלגו טריידינג החל להתפתח ברחבי עולם כבר בשנות השמונים והלך ותפס נפח הולך וגדל עם ההתפתחויות בטכנולוגיה ובתוכנות מכונות המסחר. התפתחות האלגו טריידינג בישראל תפסה תאוצה
|
|
|
|