(...כשאסרו את המתורגמן הניגרי לאחר טקס האשכבה העולמי והוליכו אותו אחר כל הכבוד לבית החולים, נמצא בכיסו, בין השאר, פתק מקומט שהכיל כמה שורות מגומגמות שהגיעו לידי בדרך לא דרך עפר ואפר. גם המלווים, אנשי השירות החשאי, שהוליכו את הכבוד לבית החולים לא יצאו משם. עדין. והעולם כמנהגו נוהג...)
כמה רכבות בכובע גרב אחד?
כמה צלצולים בפעמון כנסיה?
כמה אימפריות בחלב זאבה?
כמה נוח היה בתיבה?
כמה שחור בשקר לבן?
כמה חלומות בליל חורף?
כמה נשיקות בין השפתיים?
כמה תינוקות במקור של חסידה?
כמה חפצים בנפש חפצה?
כמה כרטיסים להצגת בכורה?
כמה שלום בטולסטוי אחד?
כמה אטום בפצצה אחת?
כמה שופרות הפילו את חומת ברלין?
כמה תרנגול בכפרה אחת?
כמה סילופים בקילו סולפט?
כמה נציבים בגרגר מלח?
כמה יהודים בבית כנסת?
כמה קומקומים בלב רותח?
כמה אותיות על דף ניר?
כמה הפסד בין השורות?
כמה אבנים משליך טיפש?
כמה יצר כובש גיבור?
כמה ביצים בסל אחד?
בכמה שקים יש חתול?
כמה בגרות יש בתעודה?
כמה יתומים בעצב אחד?
כמה אסירים בתודה אחת?
כמה דעת בספינה שנטרפה?
כמה משוגעים לדבר אחד?
