החלטתו של מני מזוז כי קק"ל תשווק אדמות גם לערבים עוררה סערה ציבורית. מימין קראו לפטרו ומשמאל שיבחו אותו. סוגייה זו מעלה את השאלה האם הקרקעות הינן ערך במדינת ישראל, ואם לאו, כיצד יש להתייחס אליהן? ומה המשמעות מבחינתו של מזוז? אטען להלן, כי הקרקעות אינן ערך כשלעצמן אלא מהוות אמצעי להגשמת ערך אחר, והוא דמותה של מדינת ישראל. ודמותה של ישראל יכולה להיות רק אחת משתים: יהודית או דמוקרטית. אין דרך אמצע.
לצורך הדיון אגדיר ערך ככל דבר שהינו במחסור. תחשבו על זה. מים כשהינם במחסור הופכים לערך בקרב קבוצת ההתייחסות שזקוקה למים. כך למשל ישראלים רואים במים ערך לעומת עמים אחרים המתגוררים במדינות עתירות מים, להם מים הנמצאים בשפע אינם ערך שיש להילחם עליו. האם הקרקעות הינן ערך? האם הינן משאב שבמחסור? ראו כמה קרקעות יש בדרום הארץ שלא משתמשים בהם?
נדמה כי לא זו נקודת המבט הנכונה. הערך האמיתי כאן הוא מדינתו של העם היהודי והקרקעות מהוות את השטח הפיזי בלעדיו אין מדינה. מדינתו של העם היהודי הינה במחסור מפני שאין עוד מדינות שכאלו. ומכיוון שלא ניתן להפריד בין המדינה ובין הקרקעות אזי הופכות הקרקעות להיות ערך במחסור, בעיני אותה קבוצת התייחסות המאמינה כי ישראל הינה מדינתו היחידה של העם היהודי. באותה מידה הופכות הקרקעות במחסור בעיני אלו המאמינים כי מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית שיוויונית. לאלו, הקרקעות הינם אמצעי לקדם את השיוויוניות, ומקום שהקרקעות מוחכרות רק ליהודים הרי שהן הופכות משאב במחסור לקידום מדינת ישראל כמדינה שהיא לא רק של יהודים, אולי דמוקרטית ושיויונית.
אבל רגע, מה לגבי החיבור ההיסטורי בין היהודית והדמוקרטית? האם ניתן לקשר את הקרקעות כאמצעי לקידום מדינה שכזו? נדמה שלא. הרי מדובר במשחק סכום אפס. או שהקרקעות ליהודים בלבד ואז ישראל מדינתו של העם היהודי,או שהקרקעות מוקצות גם ללא יהודים ואז ישראל אינה מדינתו של העם היהודי. כאמור אולי היא דמוקרטית.
אני מבין את אנשי הימין הקיצוניים בטוענם לזכות בעלות על הקרקעות. באופן זה אני מבין את ערביי ישראל בטוענם להשתתפות בהקצאת הבעלות על הקרקעות. אבל, אני לא מבין, את אותם אלה שמנסים לקדם את השעטנז של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בהתייחס לסוגיית הקרקעות.
ערך של מדינה יהודית ודמוקרטית אולי אבל תעזבו את הקרקעות בחוץ. הקרקעות אינן יכולות להגשים את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.
היוצא מהאמור לעיל הוא מקום שהציבור הישראלי באמצעות מוסדותיו לא הצליח לקבוע את דמותה של מדינתו, אין להלין על מזוז כנציג המערכת המשפטית שעושה עבודתו בדלת אמות כללי המשחק שנקבעו על ידי האזרחים בישראל. הברירה קיימת, והיא לא ריסון שיפוטי של המשפטנים שלנו אלא עבודת כנסת אמיתית ושורשית.
_________________________
הכותב הוא מזכיר האגודה הישראלית למדע המדינה.
