|   15:07:40
דלג
יורי מור פובליציסט   |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

החטא שלא כתוב בתנ"ך

אין ספק כי האקדמיה ללשון העברית זוכה להערצה על עבודתה הקדושה בהמצאת מילים חדשות. אך בכל זאת שפתם של הישראלים שונה לגמרי מהמגמה אליה חותרת האקדמיה
05/01/2014  |     |   מאמרים   |   תגובות
עברית או לועזית? [צילום: AP]

לפני כמה שנים הארכיאולוג הישראלי הנודע דוד אוסשקין עתר לבג"ץ נגד קרן לאומי לקידום המדע, אשר דרשה ממנו להציג מסמכים גם באנגלית. הארכיאולוג טען כי ממילא בשפה העברית קיימות יותר מדי מילים לועזיות, ומדיניותה של הקרן מחמירה את המצב. בג"ץ לא גילה עניין בסכסוך, החליט לא להתערב והמליץ לצדדים לפנות לאקדמיה ללשון העברית.

אני דווקא התעניינתי בנושא וערכתי השווה בין שתי השפות, המוכרות לי היטב: העברית ושפת האם שלי - הרוסית. וגיליתי, כי העברית הרבה יותר "נקייה" ממילים לועזיות, מאשר הרוסית. אין לרוסים מלים משלהם למושגים רבים כגון "שוטר", "בידוד"," מדד" (המחירים), שר (בממשלה), "מומחה", "מחשב", "קיצוניות", "חמישייה", "מבוך", "תסביך" (פרויד), "חזית", "אתר" (באינטרנט), "תשבץ", "סם", "כדורגל", "אחוז", "ריבית" "מזכיר" וכדומה. אלפי - אם לא רבבות - מלים לועזיות במשך מאות השנים חדרו לתוך הרוסית ותפסו מקומן של המילים האוטנטיות והתבססו בשפה חזק עד כדי כך, שחברי - דוברי הרוסית מופתעים: מה פתאום "מתוד" (שיטה) - זאת מילה זרה? ו"גרוי" (גיבור), "לוגיקה"? מה, אלה לא מלים רוסיות אסליות?


מילים מעבר לים

אין ספק כי האקדמיה ללשון העברית זוכה להערצה על עבודתה הקדושה בהמצאת מילים חדשות. אך בכל זאת שפתם של הישראלים שונה לגמרי מהמגמה אליה חותרת האקדמיה. הישראלים ללא שום צורך מכניסים לדיבור את המילים שמביאים מעבר לים ביבוא אישי בלי לשלם אפילו מס שפתיים. והסכנה הרצינית ביותר - מצד השפה האנגלית (האמריקנית, ליתר דיוק).

איני רוצה להיות מובן לא נכון: לא יוצא נגד כל שימוש במילה זרה. יש לא מעט מושגים "בינלאומיים", מקובלים בכל שפות. אין צורך וטעם להמציא מלים עבריות במקום "תאטרון", "מוזיקה", "ספורט", "ציטטה" "אנרגיה", "רפורמה", "הומור", "קומי", "סאטירה", "אקדמיה" וכדומה'. מה לעשות? - "אידיוט" - הוא גם ברוסיה אידיוט, גם באמריקה, וגם באפריקה.

יש מקרים ומצבים בהם השימוש במילה לועזית מוצדקת ואפילו מבורכת. למשל אחד הפרשנים סיכם אחרי הבחירות הארציות האחרונות: "השמאל שלנו סמול (קטן) מאוד". השימוש במילים אנגליות בסדרה קומית "חצי מנשה" (מחזאי אפרים סידון) מוצדק גם הוא. בסדרה המצוינת הזאת "האנגלית" עוזרת ליצור הומור, מאפשרת להעביר ביקורת על האנשים שמרבים להשתמש במלים לועזיות. הנה הדוגמאות: הגיבור "כהן" מגלה לשכניו כי רוצה לשאת אישה שניה. גיבור אחר ("שבח בו-שילה") מגיב: "טוב שיהיה לך אישה ספייר". או שוטר פלישתי בשם אחיש אומר לגיבורה יפה וצעירה: "יש לי משהו ספיישל בשבילך".

קורה שמילים לועזיות נכנסות לשפה ותופסות שם מקום לא מיואש בשורה של מילים נרדפות. כך המילים "פוליטי, פוליטיקאי" לא מתחרות במילים "מדיני, מדינאי" כי יש להן נישה משלהן, מאוד חשובה. "דא-גול היה מדינאי, מיטרן - פוליטיקאי", - אמר פרשן ביום מותו של מיטרן, נשיא צרפת. "רבין היה מדינאי גדול ופוליטיקאי גרוע", - אמר אחד מחסידי ראש הממשלה המנוח. "מי צריך פרוטקציה אם יש קשרים", - חגגו עיתונאים, כאשר ראש הממשלה שרון הסתבך בפרשת קרקעות של כפר-מל"ל בתחילת ‏אוגוסט‏ ‏2003.

כולל תרגום

בתור ניאופיט (חסיד חדש) של השפה העברית, אני מברך על הרגל לפיו כאשר משתמשים במלה לועזית, אז באותה הנשימה מזכירים גם את המקבילה בעברית, מתרגמים אותה. כמו שאני עשיתי עם המילה "ניאופיט". אצטרך גם בפעמים הבאות לנהוג כך עד שהאקדמיה תמליץ על מושג "ניאופיט" מתוצרת הארץ.

"אין לוגיקה, אין שום הגיון" - מתח לא מזמן ביקורת שר הכלכלה בנט על איזה החלטה לא מוצלחת מבחינתו. "דיברנו על קונצפט, תפיסת התוכנית", אמר דן שילון בראיון לרשת ב' (31 באוגוסט 2003, 9:50).

עוד דוגמאות: "האג'נדה שלי... סדר היום שלי, צריך להגיד בעברית" (עיתונאי ירון דקל, רשת ב' 15 באוגוסט 2002, 9:10). פובליציסט ירון לונדון כשסיפר על ועידת קיאוטו פלט "פוסילים" ומיד תיקן את עצמו: "דלקים" (ערוץ 2, 16 באוגוסט 2002, 7:52).
"אני לא מאמין במדיניות של "סטפ באי סטפ", צעד אחרי צעד, להתקדם בצעד אגודל" (ח"כ יוסי שריד, רשת ב',21 באוגוסט 2002, 7:25). "התהליך ישמש קטליזטור, זרז" (המנחה אורי לוי, ערוץ 1, 27 בפברואר 2003, 7:25).

"לא יהיו מבחני נהיגה, מה שנקרא טסטים" - אמר שמואל שי אשר סיקר עיתונים - ועשה נכון (רשת ב',13 באוקטובר 2002, 5:06).

אך לרוב השימוש במילים לועזיות הוא אינו הכרחי, יוצר אי-נוחות ואפילו מצחיק. לפני שבוע מגישה באחד ערוצי הרדיו הארציים ניסתה להשתמש במילה מה זה "אינית" (אופנתית) לאחרונה: "אסקפיזם". מאיזושהי סיבה לא הצליחה להגותה: "אספק...,אקספ..., אקזס..." בסוף עזבה את ניסיונותיה התפשרה ואמרה בשפתינו הפשוטה והמגושמת ללא שום קושי: "בריחה מהמציאות".

השר עמיר פרץ("התנועה") בראיון לרשת ב' (בוקר 2 בנובמבר 2013) הציע לסיעה אחרת "לשקול אקזיט מהממשלה".

מגישת התוכנית ברשת ב' מדי יום שישי ג'ודי שלום-ניר-מוזס (שאותה אני מכבד מאוד ומשתדל לא לפספס אף שידור) ב1- בנובמבר 2013 סיימה את שיחתה עם מרואיין באומרה: "אנחנו חייבים לסיים, סורי" (=סליחה, מצטערת).

"הגיע הזמן שנפעל למינוי נשים במקומות של השפעה קרדינלית על חיי נשים" (השרה ציפי לבני על מינוי אישה לתפקיד קאדית, רשת ב', 8 בנובמבר 2013).

לא מזמן השתתפתי בסדנא למחזאות - המשתתפים לא חסכו במילים לועזיות ובשלב מסוימים נוצר אצלי רושם שהקבוצה בכלל מדברת אנגלית ורק מדי פעם לשם שינוי משחילה פה ושם מילה בעברית (כביכול - החודרת). "לקטור, מנטור, דראפט, סינופסיס, דיבייטים, קומון סנס, מייק סנס, פייס טו פייס, סאב-טקסט, טוויסט, אישיו, אניבאי, ספוילר"...

תנסו לשוכח עם אנשי קולנוע - מיד תמצאו את עצמיכם תחת מבול של מילים: "קאסט, אקשן, קאט, פיילוט, פושר, דאבל, טריפל"...
לא יודע - כנראה מתוך עצלנות לא תרגמו שם של הסדרה החדשה שמשודרת בימים אלה ב"יס": "הנגאובר" ("חמרמורת").

בדיון שנערך לפני זמן לא רב בתוכנית "תיק תקשורת" איש גלי צהרזי ברקאי אמר: "העיתונאי חייב להפגין אינתגריטי". התוכנית שודרה עם כתוביות, בהם דווקא "תיקנו" את הדובר, יחסו לו מילה בעברית: "חייב להפגין יושר". המשתתף האחר באותה התוכנית גדעון לוי מהארץ אמר: "נושא קונטרוברסאלי". ושוב בכתוביות הופיע הביטוי האסלי" "שנוי במחלוקת".

ב-5 בנובמבר 2013 יו"ר ההסתדרות עופר עיני בישר את העם היושב בציון שמתפטר מתפקידו ועל מחליפו אמר שהוא יודע "לתת פייט" לממשלה.

מקבץ דוגמאות

הנה עוד מקבץ דוגמאות מהפנקס המיוחד שלי. 3 בדצמב 2013 הח"כ בנימין בן-אליעזר ברשת ב' אצל אריה גולן (7-17 בבוקר)- "איום אקזסטיונאלי" ומייד נזכר שיש מילה בעברית פשוטה ומובנת - "קיומי".

רועי לחמנוביץ', האתר nrg - 22 בנובמבר 2013: "היו"ר היוצאת בנתה עצמה על הטיקט החברתי".

"דונט וורי" (DON’T WORRY) אמר המנחה מני פאר (ערוץ ה-1 ב-27 במאי 2002). והוא פנה לא לעולה מארצות הברית אלא לסופר תל אביבי.

"הצרפתים הם פייבוריטים של המונדיאל" - (1 ביוני 2002, רשת ב' ב-11:10 בבוקר).

"זה בדיוק הקייס" - (מוטי קרשנבאום, ערץ 2, 25 במאי 2002 10:30)

"שינו את הדיסקט", "כבר יש לה אינפורמיישן" (משה העצני, ערוץ-10, 3 ביוני 2002, 21:30)

"בין ראש הממשלה לשר הביטחון מתנחלת עכשיו מלחמת הקרדיטים: מי עשה הסכם עזה ובית-לחם תחילה" (כתב רשת ב', 20 באוגוסט 2002, 7:13).

"מגיע "וי" לראש הממשלה" (המנחה עמנואל רוזן, ארוץ-10 3 ביוני 2002, 21:25). כנראה לעמנואל רוזן קשה היה להשתמש במילה "צל"ש" כשמדובר בראש הממשלה.

"ערפת יכל לשים "וי" - הנה, עשיתי רפורמות" (עיתונאי בן כספית ערוץ-10 13 ביוני 2002) זה גם הוא: "איזה פנל בחרו לי - אף אחד אינו אוהד כדורגל!"

לא מזמן היה אופנתי להשתמש במילה "ספין". כולם אהבו את המילה. (אמיר פרץ: "העוצר עושה פה ספין מיותר" - רשת ב', 21 במאי 2003, 7:40).

"שיר עדיין בצורה של סקיצה" - אמרה זמרת מתחילה בראיון לרשת ב' ( 21 ביוני 2002, 9:50). ללא שום ספק - היא מתחילה ברגל שמאל.

"אתה תמיד קוּל", אמר המנחה רמי ורד לאורחו עמנואל רוזן. והאחרון הסכים באופן צנוע: "כן, אני תמיד קוּל" (ערוץ-10, 15 ביוני 2002, 21:20) טיפה יותר מאוחר רוזן סיפר: "היה לי סמול-טוק עם אריאל שרון, דיברנו אפילו על נשים".

"אתה איש הקאמבק" (בן כספית - לצביקה פיק, ערוץ 10, 27 ביוני 2002, 21:51).

"אני רוצה לחזור לאייטם שהעליתם פה..." (רשת ב', 15 ביולי 2002, 9:25)

המנחה דליה יקירי בתוכניתה "עניין אחר": "MORE OF THE SAME". (רשת ב' 15 ביולי 2002, 9:25)
"יש לי חברה העוסקת בסקיוריטי של מחשבים" - אמר שר האנרגיה לשעבר רונן שגב (ערוץ 2, 4 ביולי 2002, 7:25) המנחה שואל: "זה - ביטחון?" - "לא בדיוק ביטחון". אז מה? אלוהים יודע.

"אנדרדוג נצחי" (רשת ב', 4 ביולי 2002, 15:55)

"אני אגלה לויאליות ליושב-ראש, אך לא אהיה יס-מן שלו" - אמר אופיר פינס-פז לכתבים אחרי בחירתו למזכיר העבודה (5 ביולי 2002).

אפילו מתורגמנית בעלת שם עולמי, מרים שלזינגר, בראיון לרשת ב' השתמשה ללא שום צורך במילים "פייפר" ו-"תגובה מינורית" (7 ביולי 2002, 11:15)

"גרמניה אין, דרום-קוריה - אאוט" (עיתונאי אורי לוי, ערוץ 1, תוכנית "בוקר טוב ישראל", 26 ביוני 2002, 6:50)
"אנחנו צריכים טריגר ושינויים דרסטיים" (כבוד השרה דליה איציק, רשת ב' 31 ביולי 2002, 7:35). גם ח"כ שלמה בניזרי באותה התוכנית דורש "שנויים דרסטיים".

"יש לה (למפלגת העבודה) פרטנזיות להוביל" (רשת ב' 1 באוגוסט 2002, 8:24)

"דנה ספקטור בחנה את הטרנד החדש - האבקות בבוץ" (ידיעות אחרונות, 2 באוגוסט 2002, מוסף "7 ימים", עמ' 1).

"אי רסט מאי קייס" (פובליציסט מיכאל קרפין, ערוץ-10, 8 באוגוסט 2002, 21:41).

"שואו מסט גו און" - אמר המנחה לעורכת המוזיקלית ברשת ב' (29 באוגוסט 2002, 22:52).

"דרייברים ודרייברות" (מגישה "גלי צה"ל", 25 בפברואר 2002, 12:05)

"ניסית לדסקס את הנושא?" (מתי גולן, רשת ב', 25 בפברואר 2003, 18:25).

"איפה גיב אנד טייק?" - שאל המנחה דן מרגלית את השר מאיר שטרית (הטלוויזיה החינוכית, 30 במרץ 2003, 17:25).

"האייטם הקדום שלך" (הבימאית ציפורה בנדר, ערוץ 1, תוכניתו של עמנואל הלפרין, 1 באפריל 2003, 00:05).

על "האג'נדה שלנו" דיבר שר הביטחון דאז בנימין בן-אליעזר ב "פוליטיקה" של דן מרגלית (ערוץ 1, 22 באוקטובר 2002, 21:46).
"אמביציות", "פרפקציוניסטית", "תחושה מאוד אוטנטית" (שחקנית לימור גולדשטיין, ערוץ 2, תוכניתה של רבקה מיכאלי, 25 ביולי 2002, 17:10).

"אלה שוליים, אנחנו מדברים על מייסטרים" (מתי גולן, רשת ב', 28 ביולי 2002, 18:51).

לא רשמתי איפה ובאיזה נסיבות שמעתי את אלה: נקסט (הבא בתור), דייט, ווטאבר (בכול מקרה, מה שלא יהיה", רברס, סלבס, היוש, דרינק, אימידג' (תדמית), "יש לשנות את הלוק", "יש שם ווי מדהים"
"ביי" ו-"או-קיי" בכלל נחשבים למילים מהתנ"ך.

התופעה הזאת אינה מאפיינת קבוצה מסוימת או מגזר מיוחד. אהבה ל"לועזיות" - נחלת כלל ישראל.

אסיר בבית-סוהר אומר לשותפו בתא: "אתה טבח נמבר וון" (תוכנית "הזמן השלישי" עם העיתונאית טלי לפקין-שחק, 3 ביוני 2002).

"מלכתחילה לא היו לנו אשליות בגלל הספונטניות" (ערוץ "יס" יולי 2002).

שאול ביבי: "מה קרה לאמנון דנקנר? הוא השתנה או שוב מחפש כותרות בלהיות אנטי?" (ערוץ "יס", יולי 2002). דנקנר לא נשער חייב ואמר: "מזרחיים מלטנטיים".

בעל מסעדה מרוקאית אמר בתוכניתו של שאול ביבי: "אני לוקח את המרוקאיות ועושה לה אפ-גריד" (ערוץ "בריזה", "זמן שאול", ספטמבר 2002).

זאב נ', מאזין-סברה מחיפה דיבר ברשת ב' וסיים את השיחה בהזמנה: "ולקום לחיפה". מה לחיפה ול"ולקום"? ( 23 באוגוסט 2002, 16:52).

ובכלל - אני לא יכול לתאר לעצמי ישראלית ברחוב אומרת "אני בהלם". רק - "אני בשוֹק".

שימוש לא במקום

שימוש במילים לועזיות לפעמים ממש לא במקום. "הדינר המפורסם של ש"ס יערך לראש הממשלה" אמר מגיש "מבט" חיים יבין ב-27 ב-מאי 2002. "דינר" אצל ש"ס? נו, באמת!

רב בית-אל שלמה אבינר בשיחה עם אושרת קוטלר השתמש במילים "אילוסטרציה","מורל של..." (ערוץ 2, 18 ביולי 2002, 18:24). פרשן רשת ב': "בחורי ישיבות יתנדבו במשמר האזרחי, בקרוב יהיה יישומו של פיילוט בשכונות החרדיות" (24 ביולי 2002, 7:49). מה עושה "פיילוט" בהקשר הזה? הרי זה לא כתבה על אנשי טלוויזיה, אצלם המילה הפכה לסלנג מקצועי.

כתב של עיתון חרדי "יתד נאמן": "קוראנו פטורים מהקפריזה ההמונית, ששולטת בימים אלה בציבור כללי בשל איזו תחרות ספורט בינלאומית". חבל שאפילו קוראי עיתון חרדי לא פטורים מהשיגיון כללי להשתמש במילים לועזיות.

שפתם של נוער בסדרות טלוויזיה הישראלים מלוכלכת במילים אנגליים. "ביג דיל", "שיט"... לצערנו הרב הישראלים לא מאמצים אנגלית של שייקספיר או מילטון, אלה שפת הוליווד, שבעצמו אימץ שפה דלה וגסה של רחוב ופרברים עלובים של הערים הגדולות.

בדיוק ברגע זה שאני כותב את הרשימה הזאת המנחה ברשת ב' מראיין איזו זמרת ומהחל לה הצלחה. הזמרת עונה: "טנק יו". כנראה מילה "תודה" לא מספיק טובה בשבילה.

אך הכי כועס אני על זמרת אחרת מ' (מסיבות מסוימות לא רוצה לנקוב בשמה המלא). אני מעריץ את כישרונותיה כזמרת מאוד, אך לא סובל אותה מדברת. בזמנו לא יכולתי לראות תוכנית טלוויזיה משלה מאותע הסיבה: את השפה שהיא דיברה לא ניתן לכנות עברית. תשפטו בעצמיכם: "אני לא יכולה לשיר "סילי סונג"... "אני יצור אקויואלנטי להם"... "זה פשוט פלייבור אחר"... "גבר יותר דומיננטי"... "תאר לך שהיה לי בק-גראונד של כסף, מעמד ולימודים גבוהים" ... כל זה שמעתי ממנה תוך פחות מרבע שעה.

מ' לא חוסכת ובאדיבות מתבלת עברית שלה במילים לועזיות "אוכל אינדונזי נורה ככה איני", "לעשות סטג'" וכו' (ערוץ "בריזה", יולי 2002). אני אוהב את מ' שרה - אבל לפעמים אני פשוט לא מבין אותה, כשהיא מדברת! מה קורה אתה? איפה ומתי חדרו מלים לועזיות לפיה? בחתונות, שבהם היא פעם שרה? בעולם הבידור? בהופעות בהו"ל? או שהיא רואה סדרות טלוויזיה כל יום?

אין לי שום טענות כלפי רופאים, כלפי אינסטלטורים (שרברבים), חשמלאים, מוסכניקים ושאר בעלי מקצוע - אלה המסכנים או שלא יודעים איך בעברית צחה מכנים את המושגים מהעולם שלהם, או שאין עדיין מילה מתאימה, או שחוץ מכמה חברי האקדמיה ללשון איש לא מכיר את המילים ה"כשרות".

אבל הברנז'ה הזאת - סופרים, עיתונאים, אומנים - שכלי העבודה העיקרי שלהם - השפה - הם כורתים את הענף עליו יושבים, פועלים נגד האינטרסים שלהם, יורים לעצמם ברגל. הם בהגדרה האחרונים, שיבגדו בשפתם. זאת לא משקולים ציוניים או מוסריים אלא רק משקולים מקצועיים וכלכליים גרידא. התופעה חייבת להדאיג בראש ובראשונה דווקא אותם, את אלה, אשר עבודתם ופרנסתם קשורה ותלויה בשפה - סופרים, משוררים, שחקני תיאטרון, אנשי טלוויזיה, פוליטיקאים למיניהם.

אך דווקא הם ללא שום צורך משתמשים בחומר הממכר הזה, ששמו - האנגלית. הם אלה שחייבים להיות בחזית המלחמה בתופעה, להגן על השפה, כי ללא השפה הם לא קיימים כסופרים ואומנים. הם חייבים להיות הכוהנים של השפה העברית. וכמו כהן דת דורש מנאמניו לא להתפתות לטקסים של דת אחרת, גם אמנים ישראלים צריכים להגן את מעריציהם מחשיפה מיותרת ללשון זרה.

נכון, העברית לא שונה בהתנהגותה כלפי האנגלית משפות אחרות, כגון צרפתית, גרמנית, רוסית וכדומה. גם הן "סופגות" בכמויות עצומות ביטויים ומילים אנגליים. אך להבדיל מהן יש רק מיליונים ספורים של דוברי השפה העברית בעולם, ונשקפת עליה הסכנה, אשר אינה קיימת אצל שפות אחרות. העברית, אשר נולדה מחדש לא מזמן (ובתהליך מזורז), עלולה פשוט להיטבע בים של השפה הדומיננטית (המובילה ושלטת) האחרת.

תאריך:  05/01/2014   |   עודכן:  05/01/2014
יורי מור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בעבר שימשתי כמפקח על המכונים הציוניים למורשת יהדות המזרח (1981-1978) שפעלו מטעם "המכונים הציוניים- תנועת גשר" ובחסות של המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח במשרד החינוך, בניהולו של ד"ר ניסים יושע ז"ל. במסגרת היחידות שהופעלו בשני המכונים הללו שעסקו במורשת יהודי המזרח פעלה יחידת לימוד על הסיפור העממי. כתבתי אז מאמר הדרכה למדריכי המכונים "מאפייני הסיפור העממי", והוא הופיע לימים (ועדיין מופיע) גם באתר של מינהל חברה ונוער במשרד החינוך. לאחרונה יש המשתמשים במאמר ללא מתן מזכה (קרדיט) לי ככותב המאמר. אני מעלה אותו שוב לכל שוחרי הדעת ולכל המתעניינים בפולקלור.
05/01/2014  |  בלפור חקק  |   מאמרים
בעקבות התיקון האחרון של החוק למניעת הסתננות, אנשי תקשורת רבים מציעים "להניח למסתננים ולפזר אותם בישראל". הצעה זו מסוכנת. קודם כל, משום שהמסתננים כבר מפוזרים בכל הערים ולא רק בדרום ת"א. בכל מקום אליו התפזרו נוצרו חיכוכים, כאשר שכונות חלשות הוחלשו עוד יותר כתוצאה מפלישת המסתננים. הסיסמה של "פיזור המסתננים" כפי שמציעים דב חנין ומר"ץ היא זריית חול בעיניים. נדרשת השקעה אדירה בצורה של סל קליטה ורווחה וסבסוד מגורים שלהם בשכונות חזקות כגון אזורי חן בת"א, על-מנת "לפזר" אותם, יותר ממה שהם מפוזרים היום. האם יש לנו המשאבים לממן את "הפיזור"?
05/01/2014  |  צבי גלברד  |   מאמרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - באז, מצללה, צדקנים, חוק, שונא ושותפים
05/01/2014  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
באיחור ניכר אחרי שאר סופרי "מחנה השלום", נזכר לפתע גם אגור שיף לחשוף לנו את הסיבה לכל צרותינו: "החברה הישראלית כולה מלמטה ועד לצמרת נשלטת על-ידי מה שנקרא 'ביטחון'. כל מה שחושבים כאן, רוצים, חווים, מתכננים ועושים מתחיל ונגמר בצבא ובביטחון. העבר, ההווה, העתיד. השפה, התרבות, החינוך, הבידור. החגים. ימי האבל. הזיכרונות. החלומות. התקוות. הכל" ("המאחרים", עם עובד/ספריה לעם 2013, (ע' 222-221). כה חבל שהחשיפה הזו נדפסה בספר רק אחרי למעלה ממאתיים עמודים. כי קודם לכן לא ניתן היה להבין כלל את הקשר בין מה שסופר בהם ובין שם הספר. ורק כעבור חמישים עמודים נוספים הוסבר הקשר הזה ואפילו במילים מפורשות יותר: "בעצם כולנו...אפשר להגיד שאנחנו תמיד מאחרים - איחור כרוני, איחור בלתי נמנע - מאחרים להגיע לעתיד" (ע' 277).
05/01/2014  |  יוסף אורן  |   מאמרים
כותרת המאמר היא כשם ספר, אותו כתבה אורה חצרוני. סיפור אמיתי. סיפורן המטלטל של שלוש מתוך עשרות אלפי נערות יהודיות, שהסכימו לחשוף את הגיהינום שנפלו לתוכו, כשהתאהבו בערבי, חלקן אף התאסלמו ולבסוף ברחו מגורלן המר בבית הערבי חזרה אל הבית היהודי, אל המשפחה והזהות היהודית.
05/01/2014  |  משה חסדאי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il