אדוני נשיא גרמניה והגב' קוהלר, מכובדי הנשיא קצב, אדוני היושב ראש והגב' ריבלין, חברי הכנסת,
אני שמח לעמוד כאן על במת הכנסת ולקדם בברכה את אורחנו - נשיא גרמניה, פרופסור הורסט קוהלר.
ביקור זה של נשיא גרמניה בישראל, כאורחו של נשיא המדינה, הוא הראשון בשורה של אירועים הבאים לציין מלאת 40 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה. אבל הוא נערך גם בצילו של אירוע אחר - אותו ציינו בשבוע שעבר - מלאת 60 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ.
יחסי שתי המדינות - ישראל וגרמניה - עומדים ויעמדו לנצח בסימן שני התאריכים הסמליים האלה.
האחד - מציין את עומק תהום הדמים שנפערה בין שני העמים, בתקופת מלחמת העולם השניה, תהום שתישאר פעורה לרגלינו לנצח.
השני - מנסה לגשר מעליה במערכת קשרים שהלכה והתרחבה עם השנים והיום הם יחסי ידידות ושיתוף פעולה מלא ופורה.
60 שנה אחרי השואה, לא קהה הכאב על האובדן הנורא של מיליוני יהודים חפים מפשע, שנטבחו רק בשל היותם יהודים.
העם היהודי לא יצליח להתאושש מאובדן בניו בידי הנאצים ועוזריהם.
אין ולא יכולה להיות מחילה וכפרה על מה שעוללו בני גרמניה לבני העם היהודי.
אין ולא יכולה להיות מחילה על חורבנה של יהדות אירופה.
עולם שלם של דעת ועשייה, כשרונות בלתי רגילים שיכלו לתרום תרומה גדולה לאנושות כולה. כל זה הוחרב ואבד במעשה הרצח הגדול והנורא ביותר בהיסטוריה.
אדוני הנשיא,
לקיחת אחריות מוסרית על חטאי העבר איננה משחררת את מנהיגות אירופה היום מאחריות למניעת הישנות פשעים כנגד העם היהודי.
למען העתיד, חשוב להתמיד במלאכת חינוך הדור הצעיר ולהלחם מלחמת חורמה בלתי פוסקת בכל גילויי האנטישמיות והגזענות, שהלכו והתרבו בשנים האחרונות.
לנוכח גילויים אלו של "האנטישמיות החדשה", זו גם חובתה של ישראל להרחיב את מאמציה בהסברת מצבה המיוחד ועמדותיה בקרב הדור הצעיר בעולם. אם בעבר התנגדו האנטישמים לקיומם של היהודים כחברים שווים בחברה, הרי שהאנטישמים החדשים שוללים את זכותו של העם היהודי להגן על עצמו, במסגרת מדינה, חברה שווה בחבר העמים.
האנטישמים החדשים שואבים את השראתם משורה של מנהיגים שפיהם וליבם אינם שווים. הם מתנגדים לשנאת היהודים, מגנים את השואה, תובעים לזכור ולא לשכוח. אך באותו זמן יש ביניהם החותרים תחת הלגיטימיות של מדינת ישראל, מתנגדים לזכותו של העם היהודי להגנה עצמית, שוללים את המלחמה בטרור ואת מאבקה של ישראל במדינות וארגונים כגון אירן, סוריה והחיזבאללה ששמו להן למטרה להשמיד אותה.
הדרך היחידה להבטיח את קיומו של העם היהודי היא קיומה של מדינה יהודית המסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה. מי שמתנגד לכך מכשיר למעשה את שנאת ישראל.
אדוני הנשיא,
התחנות השונות בביקורך בארץ - הר הרצל והר ציון, בית-החולים תל-השומר ומוזיאון התפוצות, העיר שדרות, מכון וייצמן, האוניברסיטה העברית ו"יד ושם", יציגו לפניך בתמצית את סיפורה של הארץ הזאת.
60 שנה אחרי השואה - ההישגים האדירים של ישראל בכל התחומים, רק מעידים למה עוד יכולנו להגיע בעזרת הכשרונות שחוסלו. למרות היותה ארץ מעוטת משקעים - החקלאות כאן היא מהמתקדמות בעולם. למרות גודלה, ישראל היא מהמובילות בתחום ההיי טק - וחברה במועדון המצומצם מאוד של מדינות ששיגרו לוויינים לחלל.
זו מדינה שרמת המדע, הרפואה והתרבות שבה מעוררת קנאה. זו מדינה הנחשבת לאחת העשירות בעולם בתחום ההון האינטלקטואלי. זו מדינה שמהנדסיה מוערכים כטובים בעולם. זו מדינה שבה חמישה מיליון תושבים קלטו בתוך עשור אחד מיליון אזרחים נוספים, מבצע מרשים וכמעט חסר תקדים בכל קנה מידה בין-לאומי.
הסיוע שהעניקה לנו ממשלת גרמניה בתחומים רבים ושונים הוא אחד מהגורמים שאפשרו לנו להגיע להישגים אלה - ואנחנו יודעים להוקיר זאת.
ב-40 השנים שחלפו מאז כינון היחסים בין שתי המדינות - הם הלכו והתרחבו בהיקף מרשים. שוב ושוב הביעה גרמניה את מחויבותה לביטחונה של ישראל ולשלומה - ואף ביטאה את מחויבותה זאת במעשים בשעת מבחן.
גרמניה נחלצה לעזרתה של ישראל בניסיון לפתור את הבעיה ההומנית הכאובה של השבויים והנעדרים. אני רוצה להודות לכל מי שלוקח חלק בכך על המאמצים וההצלחות עד כה ולקוות כי מאמצינו המשותפים יובילו, בהקדם, לשובם הביתה של שאר שבויינו ונעדרינו. משפחותיהם המייחלות ועם ישראל כולו חבים חוב של תודה על כך.
אדוני נשיא גרמניה, אני מאחל לך ביקור מהנה ופורה בארצנו ולשתי המדינות - המשך התקדמות בדרך שבה אנחנו הולכים יחד כבר 40 שנה.
תודה רבה.
