|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בניגוד לתדמית הציבורית והתקשורתית, את המתנחלים בשומרון מעסיקים לא רק עניינים מדיניים וצבאיים שברום עולם, אלא גם ענייני יום-יום. מפגשים עם שלוש דמויות מרתקות ומיוחדות
|
|
בן-סעדון. סיפור חיים יוצא דופן
|
|
|
|
|
המתנחלים עסוקים בהפגנות, בפגיעה בערבים, בהתגרות בחיילים. כל מה שיש להם בראש זה יישוב ארץ ישראל, והם חושבים רק על הדרך בה יוכלו להמשיך ולהתגורר בשטחים. זהו הדימוי הנפוץ בתקשורת, שכידוע ברובה לא ממש נוטה לימין המפה הפוליטית. גם מי שמשתייך לימין, כמו כותב שורות אלו, לא רגיל לחשוב על אותם מתיישבים כמי שמתחבטים בבעיות יום-יום וכמי שיש להם תפישות עולם שמעבר לפוליטיקה.
יום אחד של סיור בכמה מיישובי השומרון, באדיבות המועצה האיזורית, מספיק כדי לשנות לחלוטין את התפישה הזו. נכון, סוגיות ביטחוניות ועימותים מדיניים ושאלות פוליטיות תמיד נמצאים ברקע, לפעמים בצורה שקשה להעלות על הדעת. למשל: מה יש למינהל האזרחי נגד בריכת שכשוך קטנה שהקימו אנשי אלון מורה על שפתו של מעיין בשטח השייך ליישוב? או: האם מי שמטיל חרם על מוצרי השטחים יודע, שמחצית מהעובדים באזור התעשיה ברקן הם פלשתינים, המשתכרים בו לפחות פי ארבעה מאשר מורים בשכם? אך את ורד בן-סעדון, אברי רן והרבנית ענבל מלמד מעסיקים גם דברים שונים לגמרי.
|
|
|
23,000 בקבוקים בשנה
|
|
|
ורד וארז בן-סעדון הם הבעלים והמנהלים של יקב טורא ביישוב רחלים. הם גם הבעלים של כרמים בהר ברכה, המשווקים את ענביהם ל-30 יקבי בוטיק. היינות שלהם זכו במדליות רבות והם באמת טובים. בשנה שעברה ייצר היקב 23,000 בקבוקים; לפני עשר שנים הם התחילו עם 1,300 בקבוקים. שניים מששת ילדיהם נושאים שמות הקשורים לעיסוקם: יונתן-כרמי והַלל-סמדר. חוץ מזה, לוורד יש סיפור חיים יוצא דופן: בת לאב יהודי ואם נוצרייה שהתגיירה; שניים מבני משפחתה שיתפו פעולה עם הנאצים בהולנד, בעוד סבתה כתבה במסתור יומן שנמסר ליד ושם.
מה מטריד בימים אלו את בני הזוג? השמיטה המתקרבת. רב המועצה האיזורית, אליקים לבנון, הציע להם שישתמשו בהיתר המכירה לשליש מהיבול, ועוד שני שלישים יעבירו לאוצר בית דין – ניהול ציבורי שמאפשר את המשך העבודות, אך במתח רווחים נמוך ועם מגבלות כגון איסור על ייצוא. אבל ארז לא מוכן לשמוע על מכירה ("לא עבדתי כל השנים בשביל למכור לגוי", מצטטת אותו אשתו), והפתרון של אוצר בית דין יוציא כאמור את השניים משוקי הייצוא שלהם. אז מה יהיה? הם עוד לא יודעים. בינתיים הם מתענגים ובצדק על יין הדגל שלהם - Mountain Peak.
|
|
|
"זה רק הם" [צילום: ערוץ 10]
|
|
|
אברי רן, לפחות לפי ויקיפדיה, הוא איש ימין קיצוני וממנהיגי נוער הגבעות. אבל לא כתוב שם שהוא נתן חיים חדשים לעשרות בני נוער שנפלטו ממסגרות החינוך. רן לוקח אותם לחוות גבעות עולם, ליד היישוב איתמר, ומעסיק אותם בכל עבודות החקלאות שלו: צאן, לול, גבינות, כרמים. ושלא תחשבו שהוא הופך אותם לפעילים פוליטיים: אחרי כמה חודשים הם חוזרים הביתה. גם את מתקני החווה בונים אך ורק העובדים בה (והם גם מכינים ארוחת צהריים כפרית, פשוטה אך מענגת). כאשר אני מחמיא לו על עבודתו עם הנוער, הוא נע באי-נוחות: "אני לא עושה כלום, זה רק הם".
יש על רן סיפור שכבר הפך לחלק מהמיתולוגיה של השומרון. יום אחד בא אליו המוכתר של כפר שכן וביקש מקלט בחווה תמורת ביצוע כל עבודה שירצה. האיש סיפר, כי קרוב משפחה שלו הוא קצין במשטרה הפלשתינית, שבא ולוקח מכל הבא ליד, וכעת הוא שם עין על בנותיו. רן, הדוגל ב-100% עבודה עברית, אמר למוכתר שישכח מזה, אבל הבטיח שיטפל בבעיה. רן – יוצא סיירת מטכ"ל, סא"ל בשריון, גבה קומה ומוצק גם כשהוא מתקרב לגיל 60 – הזמין את עצמו אל אותו קצין פלשתיני, התייצב מלוא קומתו והבהיר לו שמוטב שיניח למוכתר. ברור שזה הספיק.
הסערה הגדולה בחודש שעבר פגעה בצורה קשה מאוד בחווה של רן. השלג שנערם על גג הדיר הרס אותו ורן נאלץ לחסל את עדר הכבשים שלו ולשמור רק את העיזים, פשוט משום שלא היה לו היכן לשכן אותן. אבל כאשר הוא מתיישב לשולחן ולוקח חתיכת חביתה (85% מהביצים האורגניות בישראל באות מהלולים שלו), והשיחה מתגלגלת לדברי תורה, עיניו נוצצות והוא מתלהב כאילו אין לו שום בעיה.
|
|
|
מניין לכל אחד [צילום: אתר הישיבה]
|
|
|
ענבל מלמד היא רעייתו של הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת ההסדר ביישוב הר ברכה, וכלתו של הרב זלמן מלמד, ראש הישיבה בבית אל ורב ביישוב. יחד עם בעלה, ענבל עומדת מאחורי מיזם יחיד במינו, תוכנית "שילובים", המאפשר לצעירים לשלב לימודי תורה, השכלה כללית, עבודה, חיים ביישוב – והכל במחירים שפויים.
הפרויקט לא נולד ביום אחד ועבר הרבה מחשבה ולימוד מהניסיון. איך שומרים על המסגרת התורנית של מי שצריכים ורוצים ללמוד מקצוע? נותנים מילגה למי שימשיך ללמוד מספר שעות מסוים בישיבה. מה לומדים? בעיקרון, מה שרוצים ובאישורו של ראש התוכנית, הרב יזהר אשור. מתי? יש מי שלומדים כל יום, יש מי שלומדים רק בסופי שבוע. ומה לומדים בחוץ? שוב, מה שרוצים – וזה בדיוק העניין: שכל אחד יתאים את המסלול שלו לנטיותיו וכשרונותיו. והיכן? באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת אריאל, במכון לב.
טוב, אז יש תואר אקדמי ואפילו יש עבודה – בעיקר באזור השומרון עצמו – וכעת יש גם אישה. הישיבה משכירה לזוגות הצעירים דירות בנות 50 מ"ר, עם שני חדרי שינה וסלון, תמורת 1,000 שקל לחודש. זה מספיק לשנים הראשונות, עד שמסתדרים בעבודה. אחר כך אפשר לקנות דירות גדולות יותר, במיזם שדומה לקבוצת רכישה. "התחלנו מהסוף: כמה משכנתה אפשר לשלם, ומזה הגענו לגודל הדירות", מסבירה ענבל.
בעיה אחרת היא המעונות, החיוניים כדי שגם הנשים יוכלו לעבוד. יש משהו מוזר במעונות של משרד הכלכלה: ההורים משלמים 2,500 שקל לחודש לכל ילד, תמורת שישה ילדים מקבל המעון 15,000 שקל – אבל המשכורת של הגננת היא רק שליש מזה. בהר ברכה עשו את הדבר הכי מתבקש: הקימו מעונות, בפיקוח של משרד הכלכלה, בהם שכר הלימוד מכסה בדיוק את ההוצאות ותו לא.
עוד מאפיין ייחודי של ישיבת הר ברכה: הפלורליזם העדתי. בליל שבת כולם מתפללים יחדיו: קבלת שבת בסגנון הרב שלמה קרליבך, מעריב בסגנון ספרדי-ירושלמי. בשבת ובחגים בבוקר, כאשר ההבדלים בנוסחי התפילה הרבה יותר משמעותיים, יש שורה של מניינים: אשכנזי, תימני, ירושלמי, מרוקאי. בימות המשיח, אומרת ענבל, כולם יהיו ביחד; בינתיים אנחנו רק בדרך.
|
|
| תאריך:
|
10/01/2014
|
|
|
עודכן:
|
10/01/2014
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גפן
|
10/01/14 09:48
|
|
|
|
|
|
ג'קסון
|
11/01/14 21:58
|
|
|
|
|
|
צדוק
|
11/01/14 22:53
|
|
|
|
2
|
|
אתה מסית!!! איכס!
|
10/01/14 11:40
|
|
|
|
|
|
שהיא היא המסיתה
|
11/01/14 15:11
|
|
|
|
3
|
|
ברוך ב
|
10/01/14 12:17
|
|
|
|
|
|
מצוינים בשומרון
|
10/01/14 15:30
|
|
|
|
4
|
|
עובר אורח
|
11/01/14 22:24
|
|
|
|
5
|
|
מרדכי צן
|
12/01/14 09:20
|
|
|
|
6
|
|
יגאל הירושלמי
|
14/01/14 22:49
|
|
|
