בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם התקשורת עלולה להשפיע על בית המשפט, כאשר היא מסקרת פרשות פליליות מרכזיות?
|
ביקורת חריפה של ביהמ"ש בפרשת קצב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כינוי לעיסוק עיתונאי אינטנסיבי בעניינים פליליים, היוצר חשש לכך שהשפיטה תיעשה בתקשורת ותשפיע על בית המשפט. הכינוי הזה מושמע לרוב על דרך השלילה, בטענה שבמקרים אלו חורגת התקשורת מתפקידה ומסיגה את גבולו של בית המשפט. הסוגיה מתי תקשורת הופכת לשופטת היא סבוכה. בעידן המידע המודרני, ברור שפרשות פליליות רבות-עניין יתפסו תשומת לב ציבורית רבה והתקשורת תבקש לספק את הדרישה לפרטי הפרשה. כך עלולה להתקבע תדמית של האיש העומד במרכז הפרשה, וגם אם בסופו של יום ינוקה בצורה מלאה או חלקית - הדימוי ידבק בו. הבעיה מחמירה כאשר בית המשפט נדרש לדון באותה פרשה. למרות שהשופטים הם מקצועיים וטוענים שאינם מושפעים מן המתחולל מחוץ לאולמותיהם, קשה להניח שהם יכולים לאטום את עצמם לחלוטין מרעשי רקע תקשורתיים. מצד שני, הטלת מגבלות על הסיקור העיתונאי מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי - שהוא יסוד היסודות של הדמוקרטיה - ובעיקרון פומביות הדיון, שהוא דרישה חיונית במערכת המשפט של מדינה דמוקרטית. התקווה שהתקשורת תרסן את עצמה לא הוצדקה עד כה, מדי פעם נשמעים קולות המדברים על ריסונה מבחוץ, אך הדברים לא מגיעים לכלל מעשה. הדוגמה הבולטת ביותר בישראל לטענה בדבר עיתונות שופטת הועלתה במשפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. בית המשפט המחוזי ואחריו בית המשפט העליון מתחו ביקורת חריפה על הסיקור התקשורתי של הפרשה, אם כי העירו שגם קצב לא טמן את ידו בצלחת. קריאותיהם של השופטים לחשבון-נפש של התקשורת נפלו על אוזניים ערלות, כפי שניתן לראות היטב בסיקור של פרשות נוספות לאחר מכן.
|
תאריך:
|
12/01/2014
|
|
|
עודכן:
|
12/01/2014
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מקצועי זה הכי הכי
|
13/01/14 01:44
|
|
לעיתונות תפקיד חשוב במיוחד בחשיפת ליקויים, עבירות, אי-סדרים ושאר מרעין בישין שהנוגעים בדבר מבקשים להסתיר. הללו יכולים להתחיל מרמת הרשות המקומית ולהגיע עד לדרגים הבכירים ביותר של השלטון; להקיף חברות ומלכ"רים; ולנגוע לכל אחד מתחומי החיים. עיתונות העוסקת בכך מכונה "עיתונות חוקרת" והתוצרים מכונים "תחקיר".
|
|
|
מאיר לוי, תושב לונדון, היה בעליה של חברת הילקרסט ואחיו דוד היה נציגה בארץ. החברה רכשה בשנת 2000 מגרש ברמת גן, עליו ניתן היה לבנות בניין בן שמונה קומות. על-פי כתב האישום, דוד לוי העניק לצבי בר שוחד בדמות אשראי של 519,000 שקל מחברת תל סאן שהייתה בבעלותו, תמורתו שילם בר ריבית פחותה באופן משמעותי מזו ששילמו יתר לקוחותיה.
|
|
|
צבי בר מואשם בקבלת שוחד מיזם הנדל"ן חיים גייר, תמורת סיועו לקידום שני פרויקטים בהם היה מעורב גייר: הר נפוליאון ברמת גן וגבעת אנדרומדה ביפו. על-פי הנטען, השוחד היה בדמות הלוואה-כביכול של 100,000 דולר שנתן גייר לבר, ואשרנפרעה בחלקה רק עם פתיחת החקירה בפרשה.
|
|
|
פרויקט "מגדלי התמרים" הוא מגדל מגורים בן 30 קומות, שהוקם בידי היזם שאול לגזיאל ושותפו עמנואל ארביב ברחוב בן-גוריון ברמת גן, סמוך לדרך ז'בוטינסקי, באזור בו הבניינים הגבוהים ביותר הם בני שמונה קומות. לטענת המדינה, צבי בר סייע ליזמים להקים את הפרויקט תמורת השוחד שקיבל מהם.
|
|
|
המדינה טוענת, כי צבי בר קיבל שוחד מיזם הנדל"ן שאול לגזיאל בתמורה לסיועו בהכשרת חריגות הבנייה בפרויקט בית ליר אור ברחוב בן-גוריון ברמת גן (כיום - משכנה של המכללה לעסקים ומשפט). העירייה הייתה הבעלים של 25% מהבנין, ולגזיאל רכש את 75% הנותרים לאחר שחברת ליר אור הועברה לכינוס נכסים.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|