מִי יִתְּנֵנִי עֵץ בּוֹ צִפּוֹר מְקַנֶּנֶת
מִי יִתְּנֵנִי פְּרִי שֶׁחַמָּה עָלָיו קוֹרֶנֶת...
אַךְ לֹא עֵץ אֲנִי, אַף לֹא פְּרִי טָעִים;
חֲשׂוּפָה לַשֶּׁמֶשׁ וּלְרוּחַ קָדִים
כּוֹבָעִי עָף בָּרוּחַ, כֵּן חַיַּי הַתּוֹעִים
וּכְנָפַי הַיָּפוֹת הֵן שְׁבָרִים שְׁבָרִים...
וְהִנֵּה הִתְעוֹרַרְתִּי מֵחֲלוֹם בַּלָּהוֹת
הִדְלַקְתִּי הָאוֹר: וְהֵיטַבְתִּי רְאוֹת
בַּהֹוֶה אֲנִי חַיָּה וְלֹא בֶּעָבָר
וּכְנָפַי אֵיתָנוֹת וּבְרִיאוֹת זֶה מִכְּבָר
אֲנִי כְּמוֹ עֵץ, שָׁרָשַׁי עֲמֻקִּים
עַל בַּדַּי פֵּרוֹת נָאִים וּמְתוּקִים
כּוֹבָעִי עַל רָאשִׁי אֵיתָן מוּנָח
וְרוּחַ קָדִים לֹא תּוּכַל לוֹ, הֶאָח!
אֶת כּוֹס יְגוֹנוֹתַי לָגַמְתִּי עַד תֻּמָּהּ
וְדַרְכִּי לְרֹאשׁ הָהָר סְלוּלָה וְתַמָּה,
אֶת פֵּרוֹת שִׂמְחָתִי אֲחַלֵּק לְכֻלָּם
כִּי זוֹ הִיא דַּרְכִּי מֵאָז וּמֵעוֹלָם
