אני לא יודע אם
ניסו שחם יצליח לשכנע מישהו בחפותו בעקבות הראיון שהעניק לערוץ 2 ולידיעות אחרונות. אותי הוא שכנע בדבר אחד: מדובר באדם רקוב מן היסוד, שרק בארגון רקוב מן היסוד יכול היה להגיע למעמד כה בכיר.
שחם, למי שאינו זוכר, מואשם בשורה של עבירות מין בשוטרות בשמונה פרשיות. בראיון איתו, אומר שחם שהוא לא מבין מה רוצים ממנו. נכון, הוא שכב עם שוטרות רבות - אבל אין בכך שום פסול. לא מאמינים? הנה הציטוט המדויק:
-
"היו לי קשרים עם שוטרות, אבל זה עניין ביני לבין אשתי. באמת לא הבנתי למה יש בכלל עניין לחקירה בקשרים האלה, שהיו כולם בהסכמה ועם נשים בוגרות. הקשרים האלה לא היו צריכים לקרות, אבל לא צריך להיתמם: הם קורים בין בני אדם והם צריכים להתבהר במובן הבין-אישי. זה לא סיפור לא למדינת ישראל, לא למחוקק ולא לבית משפט. לא מדובר בעבירה פלילית. לא בקירבה לעבירה פלילית בכלל. אבל במפורש כל הקשרים שהיו לי היו קשרים בהסכמה. לכן זה כתב אישום הזוי".
נניח בצד את העובדה, שגם קשר בהסכמה יכול להיות פלילי - במיוחד בין מפקד לפקוד. נניח בצד את עבירת הסוביודיצה החמורה שמבצע שחם בעצם קיומו של הראיון ערב משפטו. נניח לבית המשפט את ההכרעה האם מדובר בעבירה או לא. נניח לכם לענות על השאלה האם יש הבדל כלשהו בין ניסו שחם לבין אייל גולן. נעסוק רק בנקודה אחת: הנורמות המוסריות של שחם.
לדעת שחם, אין זו בעיה שהוא יבגוד בצורה סדרתית באשתו. לדעת שחם, אין זו בעיה שהוא ינאף שוב ושוב ושוב. לדעת שחם, אין זו בעיה שהוא ישקר במשך שנים לאשתו. לדעת שחם, אין זו בעיה שהוא יקפוץ ממיטה למיטה עם נשים צעירות ממנו בהרבה. לדעת שחם, אין זו בעיה שהוא ישכב עם מי שעשויות להיות תלויות בו להמשך הקריירה שלהן.
איך אני יודע שזו דעתו? משום שלפחות בציטוטים המוקדמים שפורסמו בידיעות אחרונות, אין מילה אחת של חרטה, של סליחה, של הבעת צער. כל מה שיש זה חצי משפט: "הקשרים האלה לא היו צריכים לקרות". וזו התובנה אליה הגיע שחם רק לאחר שהקריירה שלו נגמרה ושהוא עומד בפני משפט פלילי. לאשתו, אומר שחם, הוא סיפר על הבגידות שלו רק לאחר שנחקר בידי מח"ש.
כלומר: בצמרת משטרת ישראל שירת נואף ושקרן. וזה לא שאופיו של שחם היה צריך להפתיע מישהו. כאשר פינתה המשטרה מפגינים בכפר מימון, הורה שחם לאנשיו להכות אזרחים ללא הבחנה. "אם ישאלו אתכם איך קוראים לכם, תגידו כולכם: ניסו שחם", המשיך. ההוראה הבלתי-חוקית-בעליל הזו תועדה. הפקודה לשקר כדי לשבש מראש כל אפשרות של חקירה נגד שוטרים הונצחה. ומה קרה לשחם? - הוא קיבל קידום.
בגוף סביר - לא יותר מאשר סביר - שחם היה עף הביתה אחרי כפר מימון. בגוף סביר אופיו השקרני, המניפולטיבי והאנוכי היה מתגלה הרבה לפני שהיה מגיע אפילו לדרג ביניים. בגוף סביר המידע על ההתנהלות הסדרתית הבלתי-מוסרית של עובד בכיר היה מגיע מהר מאוד לידיעת הממונים עליו. בגוף סביר הממונים על אדם כזה היו מראים לו את הדלת.
כל זה לא קרה במשטרת ישראל. השקרן שהורה להכות אזרחים הפך למפקד מחוז. האדם גס הרוח נחשב למועמד למפכ"ל. הנואף הסדרתי נבלם רק כאשר קורבנותיו מאסו בו. השאלה מדוע איש כזה זכה לקידום, בכלל לא נשאלה; ומי שקידם אותו, ממילא לא נתן ולא יתן את הדין. כל זה אפשרי רק מסיבה אחת: משטרת ישראל רקובה בדיוק כמו ניסו שחם.