א. ובכן, העובדים הזרים החליטו להפגין. גלים גלים הם שוטפים את רחובות תל אביב בתנועת מלקחיים מאורגנת, מונהגים בידי כמה מנהיגים מתוכם פלוס אנשי "זכויות האדם". אבל מעבר לצעדה המרשימה ולשלטים הנוצצים, השאלה האמיתית היא מה בעצם הם רוצים? משכורות גבוהות, ביטוח לאומי, תנאים סוציאליים? מאוד נחמד וגם נוגע ללב. אלא מה, מישהו קצת שכח שהם לא אזרחי ישראל. לא, הם לא. וחמור מכך, למרות הטענות והמענות וה"הומאניזם" על חשבון תושבי דרום תל אביב, המדינה רשאית להחליט גם לא לקבל אותם לשורותיה, ולו בזכות היות המדינה ריבונית ו"מדינת היהודים". וזו, אגב, לא גזענות.
ובכן, כל אותם עובדים טוענים להיותם "פליטים", ולא מהגרי עבודה. ניחא. ואם כך, אז בואו נהיה הומאניים, ובאמת נשווה את התנאים של כל אותם המפגינים לתנאי הפליטים לפי התקן האירופי, הלבנוני או הטורקי. ואולי אפילו לפי התקן האוסטרלי. בקיצור, יתכבדו נא אותם "פליטים" ויגיעו למחנות אוהלים שהמדינה תקים להם בנגב, שם יסופקו להם מחסה, מזון, סניטריה ועזרה רפואית, והכל תוך השוואת תנאים מדויקת ממש "כמו באירופה". ימתינו נא שם במחנות בסבלנות שמדינת ישראל תבדוק אותם אחד לאחד עד גמר הבדיקות. ואז, מי שאכן יעמוד בתנאי הסף המשפטיים לפי ההגדרות של "פליטים", יזכה למעמד הנכסף עם כל הזכויות הנגזרות מכך. ואם לא, יתכבדו בבקשה ויחזרו לארצות מוצאם. שיהיה בהצלחה!
ב. חברי כנסת נחמדים החליטו לנסות לקדם את רעיון "שמיטת החובות". ובכן, זהו רעיון מצוין. מה אומר ומה אגיד, אכן ראוי שאנשים תמימים שנקלעו לחובות שאין להם דרך להחזירם, ימצאו את הדרך להעלות את חייהם מחדש על המסלול. אלא מה, מהכרתי את המערכת הבנקאית, הסבירות שהבנקים יסכימו לשמוט חובות לחייבים מבלי למצות איתם את כל ההליכים נמוכה מאוד. הרי לא מדובר במי שיש לו כוח והשפעה כמו מי שחייב הרבה מיליונים. ואני גם מוכן להתערב שהבנקים יבקשו בתמורה פיצוי מהמדינה, ואז, כדי לממן את העניין, תיאלץ המדינה להכניס את ידה לכיסיהם של שאר האזרחים. בקיצור, רע מאוד. אז מה עושים? די פשוט בעצם. מחשבים את כל הריביות והעמלות החריגות, הפעולות המיותרות ושאר התופינים שגבו הבנקים מאותם חייבים לאורך השנים הארוכות שבהן החייבים התדרדרו לאיטם. ואז, מחייבים את הבנקים להחזיר להם את כל אותו הכסף רטרואקטיבית (שבע שנים), פוטרים אותם מעמלות לשנתיים קדימה, ואם אני לא טועה בגדול, זה יפתור את מרבית הבעיות. שיהיה בהצלחה!
ג. ג'ון קרי נפגש עם מנהיג האופוזיציה כדי לבדוק את מידת התמיכה של העם בבנימין נתניהו. יפה מאוד מצידו. ובכן, למי שלא זוכר, כבר טענתי לא פעם שהאיש לא רק שאינו ידיד למדינת ישראל אלא הוא למעשה אויב. אז גם אם זו הייתה פגישה תמימה לחלוטין, וגם אם הוא לא היה ממשש, מגשש איך הוא יכול להשפיע על מדיניות הממשלה דרך האופוזיציה, התברר כי הוא שולח ידיים גם לאירופה ומאיים על ממשלת ישראל בתמיכה בחרמות למיניהן על מדינת ישראל, אם כמובן, לא תרקוד הממשלה לפי חלילו. מצד שני הוא הצהיר שאם תוך כמה חודשים לא תהיה התקדמות בפארסה שלה הוא קורא "משא-ומתן", תאבד ארצות-הברית עניין בכל הקשקוש הזה. אז לא נותר לי אלא לאחל לו, לפחות בעניין הזה, שיהיה בהצלחה!
ד. ובכן, ביחס לוויכוח העקר האם יש או אין עם פלשתיני, אחרי הרבה תהיות, אני חושב שיש. ומדוע? די פשוט בעצם: מעולם לא נכחתי בשלבים ראשונים להקמתו של עם, ומבחינתי בכל פעם שקבוצת אנשים מחליטה שהם עם, מצידי שיבחרו להם דגל, המנון וכל הנספחים הקובעים שהם עם. אני אפילו מוכן להכיר בהם כעם. במילים אחרות, מצידי, שעובדי חברת "קוקה קולה" בארץ או עובדי "תנובה" למשל, יקומו בוקר אחד, יחברו להם המנון, יציירו להם דגל ויכריזו שהם עם. זכותם. יתרה מכך, הם יכולים מצידי להכריז על המפעל כעל עיר הבירה שלהם ולהתכנס שם כמה פעמים בשנה שהם רוצים כדי לחגוג את חגיהם המסורתיים. למעשה, זה יהיה אפילו נחמד מאוד, כי מיד נוכל להקיף אותם בגדרות ולגבות מהם מכס בכל פעם שהם חוצים את גבולות המפעל. אבל ברגע שהם יכריזו שהם היו פה לפני, ועם "תנובה" היה כאן מדורי דורות (עובדה - יש במקרא מושג שנקרא "תנובת האדמה", וחוץ מזה כבר לפני שלושת אלפי שנה היו כאן פרות וחלבו אותן, שלא לדבר על חלב עיזים...), יתחמשו עד האוזניים, ובכלל יכריזו בקולי קולות שיש לגרש אותי מכאן - אז לא עם ולא נעליים. שיהיה בהצלחה!
ה. קצת קשור ובכל זאת, ליברמן התחיל שוב לדבר על "חילופי שטחים". נחמד, אך לא רלוונטי. לעומתו, מחמוד עבאס טוען שהוא רוצה שלום, יופי. רעיון מצוין. אם כך, במסגרת היותו "מנהיג של שלום", מה דעתו בשם הפלשתינים להחכיר למדינת ישראל את כל השטחים המיושבים בידי המתנחלים ביהודה ושומרון ל-150 שנה, לפי דגם הונג-קונג? איש של שלום, לא? שיהיה בהצלחה!
ו. ואחרון חביב, אבל לא כל כך. שוב מתנפלים על המעשנים. והפעם שיפסיקו לעשן בגינות ציבוריות. ניחא, כמעשן כבר התרגלתי לכך שדוחקים אותי ואת דומי פעם אחר פעם מאזורי המחייה. התרגלתי שאני אזרח סוג ב', התרגלתי גם למבטי התוכחה של כל מיני צדקנים. אפילו התרגלתי למבטי הבוז ולאלה שחשים חובה מוסרית לספר לי כמה אני מגעיל אותם. ודרך אגב, ברור שאם מחירי הסיגריות או הטבק יעלו פי-שלושה או פי-עשרה, יפחתו האנשים המעשנים (אבל כך גם אם יעלו את מחירי הלחם או הפירות והירקות, או השימורים או הבגדים). ובכן, צדקנים וטהרנים יקרים, יש גבול לכל תעלול וגם לכל צדקנות - מפריע לכם האוויר? זכותכם לאוויר נקי נפגעת? יפה. תתרחקו אתם ממני בגינות הציבוריות, תתאספו במקומות שלכם, תקנו אוויר מטוהר ותשאפו אותו בפחיות בפרטיות. וחשוב מכך, תתחילו בהתנפלות על פליטת האוטובוסים, תמשיכו במשאיות פולטות העשן המובילות את מזונכם האורגני, ותפסיקו לנסוע ברכבים פרטיים. אחר כך תבואו אלי בטענות. שיהיה בהצלחה!
ז. אחרי האחרון: קוראים חדי עין יזהו את סופו של הקטע הבא - איכשהו דלפו דבריו של הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון בדבר דעתו הכנה על "ידידנו" שר החוץ האמריקני ג'ון קרי. ומיד פרצה סערה תקשורתית פוליטית בעניין. כולם כאחד התנפלו על יעלון בשמחה. איש כמובן לא חיפש את המדליף, וכמובן, אף אחד לא טרח להתייחס להצהרותיו - האם נכונות הן אם לאו. האם קרי הוא... ובכן דעתי ידועה, ובכל מקרה, שוב נזכרתי בספרו הנפלא של אפרים קישון "השועל בלול התרנגולות". בספר, מגלה אחת הדמויות שנשכרה בידי "המועצה הזמנית" לחשוף שחיתויות, כי כל חברי "המועצה הזמנית" מושחתים ולקחו לכיסיהם שוחד. לא אאריך בסיפור, אבל התוצאה היא שהמושחתים מתנפלים על חושף השחיתויות ומגרשים אותו מחברתם. צריך להוסיף? שיהיה בהצלחה!
