בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שתי הקומות של בר-המסעדה "אריה" הן וילה בסגנון רטרו. הווילה, לפי המהנדס צבי וילנר, נבנתה ב-1920 על-ידי תושב ארץ ישראל בשם חיים רוהלד, שהיה מזכירו של הרב קוק ● בתפריט: קוקי סט. ג'אק, שקדי עגל ושרימפס קריסטל
|
השף, גיא גמזו [צילום: בן יוסטר]
|
|
|
|
|
סלט עמלי [צילום: בן יוסטר]
|
|
|
|
מולים מאסמן [צילום: בן יוסטר]
|
|
|
|
סשימי דג נא [צילום: בן יוסטר]
|
|
|
|
|
הווילה היפהפייה שצמחה, לאחרונה, מן החורבות בפינת הרחובות נחלת בנימין ויהודה הלוי בתל אביב, מבהירה, כי לתל אביב, עיר בת מאה פלוס, יש רבדים סמויים שעתידים עוד להתגלות. במלחמה בין המגדלים החדישים והבתים של פעם, יש עוד כמה וכמה הפתעות, שיעניקו לנו טעם של פעם, עם נוסטלגיה ויופי. שתי הקומות של בר-המסעדה בשם אריה (י' עם קמץ) הן וילה בסגנון רטרו (1920) עם חלונות מאורכים זוהרים בלילה, בולטים בסגנונם בין הבתים הישנים חסרי התואר באזור עירוני זה, לבין המגדלים החדשים שצמחו בשכנות. הבית, מספר לי המהנדס צבי וילנר, נבנה בשנת 1920 על-ידי תושב ארץ ישראל, בשם חיים רוהלד, שהיה מזכירו של הרב קוק, מי שהיה המנהיג הרוחני הפלורליסטי של היהדות הדתית באותה תקופה. חיים רוהלד היה דור שישי למשפחת סלומון הציונית, בנו הבכור של משה יואל סלומון, מייסד פתח תקוה ויהוד. חיים, שהשתייך אם כן לאחת המשפחות המיוחסות בארץ ישראל, היה בעצמו בעל משפחה, אישה, שני בנים ובת, שגרו בבית זה. לאחר מותו של האב אריה רוהלד, ירש את הבית יהודה שמחה רוהלד, שלא גר בו, אלא העביר אותו לשימוש ועד העדה הספרדית בארץ ישראל. הוועד הספרדי שכן בבית זה בין השנים 1954 ועד 1980. משנות השמונים ואילך, הפך הבית לחורבה מוזנחת בה ישנו חסרי-בית ונרקומנים. כל מי שעבר במקום לא הבחין ביופי של הבית שהלך והתפורר. מי שהחליט להפוך את הבית למסעדה ובר שיהיו בעלי נוכחות בולטת בתל אביב, הוא צבי וילנר, מהנדס אזרחי שנישא לנינה של משה יואל סלומון, בעלת הבניין כיום. וילנר החליט לא למכור את המגרש להקמת עוד מגדל באזור, אלא לשמר ולשפץ את הווילה הייחודית, כדי להעניק לתל אביב פינה של היסטוריה וארכיטקטורה מן העבר. וילנר חבר לאדריכל ומעצב הפנים אורן הקנין, אשר שיחזר את החומרים, הממדים והתוכנית הכללית של הווילה המקורית, בת שתי הקומות, במטרה לפתוח מסעדה איכותית לקהל תל אביבי אנין. בקומה הכניסה הוקם בר משקאות עם ארוחות ומוסיקת ג'אז אמריקנית. בבר יש מקום ל-60 סועדים ואורחים. בקומה השנייה, גבוהת התקרות והמהודרת, מקום ל-70 סועדים. המטבח הוא צרפתי קלאסי עם נגיעות מן המטבח היפני והשראה מסוימת של המזרח הרחוק. השף, גיא גמזו, הוא בעל קריטריונים גבוהים ביותר בתחום חומרי הגלם שהוא משתמש בהם במטבח.
|
|
ביף בורגניון [צילום: בן יוסטר]
|
|
|
מנות ראשונות: קוקי סט. ג'אק, בשר הצדפה הענקית שהוא עצמו בעל גודל צנוע וטעם נפלא עם רוטב של קרם שקדים ועם ביסק (ביסק: מרק סמיך) סרטנים. מנת שקדי עגל מוקפצים, מעדן מהמטבח הקלאסי, מלווה בקרם ערמונים, עם כרישה מבושלת ברוטב יין פורט וגבינת פרמזן. מנות עיקריות: שרימפס קריסטל, בתוך רוטב קטיפתי של עגבניות, יחד עם פירה תפוחי אדמה בטעם צרפתי חמאתי. מנה של פסטה רחבה עם רוטב סמיך של זנב שור, מבושל ביין, בישול ארוך. - מחיר ממוצע: 100 ש"ח למנה.
שתינו שתי כוסות יין שאבלי נפלא, לבן, חצי יבש. מנת קינוח אחת: בצק עלים מקורמל עם קרם שוקולד מריר וקרם וניל - 40 ש"ח. לסיום הסיפור - הבעלים והיזם צבי וילנר מבלה חלק מימיו בבית המשפט בתל אביב, בתביעה של עיריית תל אביב הדורשת ממנו - לפי תוכנית אב של העיר - למכור את המגרש עליו עומד בניין המסעדה, לשם בניית מגדל דירות. וילנר נלחם. הוא מנסה לא להיכנע, לא למכור, ונאחז בבניין ההיסטורי ששיפץ. המשך יבוא.
|
|
תאריך:
|
20/02/2014
|
|
|
עודכן:
|
20/02/2014
|
|
שולמית קיסרי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שלישית
|
20/02/14 22:55
|
|
2
|
|
קשישה
|
21/02/14 02:15
|
|
3
|
|
דנה ליברטי
|
21/02/14 11:20
|
|
4
|
|
אומלאוף
|
22/02/14 16:47
|
|
בשנתיים האחרונות, יותר ויותר שירותים מקוונים מציעים למשתמשים שלהם שירות אימות כפול או "אימות דו-שלבי" - זהו למעשה אמצעי הגנה או שכבת הגנה נוספת שתצריך מכם להזין קוד אימות חד-פעמי, בדרך כלל מאפליקציה או SMS, בנוסף לסיסמה הרגילה שלכם.
|
|
|
"אזמי ושז בטירוף" היא פנינה תיאטרלית קטנה, מרגשת ומצחיקה. זו הצגה שמעניקה לצופה חוויה מיוחדת, הצצה לעולם אחר, התעסקות במכלול של אירועים שמרכזם הוא מסע הזוי של גמלאית בודדה ואחייניתה בנפתולי החיים.
|
|
|
שלא כרגיל הפעם שמענו אופרה עם סוף טוב, בלי רציחות ובלי שהגיבורה הראשית, הסופרנו, מתה בסוף או מישהו נרצח. אין הרבה אופרות עם סוף טוב כי רובן מבוססות על טרגדיות גדולות.
|
|
|
"דון פסקואלה" באופרה הישראלית הוא מעדן ענוג, קליל ומשובח מבית היוצר של מלחין האופרות האיטלקי הנודע גאטנו דוניצטי, שחיבר יותר מ-70 אופרות.
|
|
|
למרות שהמוסיאי שחור העור והעיוור פתח את הופעותיו במועדוני זאפה ובעוד ערים בארץ עוד טרם הקונצרטים במוזאון תל אביב, הרי האקוסטיקה המופלאה של אולם רקנאטי, היא המעולה שאפשר למצוא אצלנו, ומתאימה כל כך להנאה מושלמת מקונצרטים והופעות מוסיקליות למיניהן. אין תמה, שהאולם שם תמיד מלא בקהל הצמא לג'אז טוב, בישיבה בה הראות מושלמת, בה אף אחד לא מסתיר את שדה הראיה.
|
|
|
|