התנהגות הססנית וכנועה של העולם הדמוקרטי המערבי כלפי התוקפנות הרוסית באוקראינה מוציאה את הרוח ממפרשי הסכמים בינלאומיים המופרים למחרת בבוקר ללא כל תגובה, מעודדת טרור בינלאומי של המדינות הטוטליטאריות הדרום-מזרחיות בראשות סין המוביל למלחמת עולם בין-תרבותית שתפיל מיליארדי קורבנות.
הפלישה הרוסית לקרים מהווה הפרה גסה של "הסכם בודפשט" עליו חתמה לאחרונה רוסיה עם מדינות מערב אירופה, כשבכך ממשיכים הרוסים את מסורת הפרת ההסכמים שלהם ביאלטה (חלוקת הגושים למזרח ומערב בשלהי מלחמת העולם השנייה) ובמינכן (הסכם שנחתם ערב מלחמת העולם השנייה, שרוסיה הפרה כשחתמה על הסכם עם גרמניה הנאצית, בניגוד להסכם מינכן). ועכשיו עוד מבקש אובמה לשכנע את ישראל לחתום על "הסכם מסגרת" שגם הפרתו שלו ידועה וברורה מראש.
סין בראש מלחמת עולם תרבותית
לא במקרה מעז פוטין לפלוש לאוקראינה, כפי שהעז לפלוש בזמנו גם לגאורגיה. לכל אורך ההיסטוריה הוכח כי תוקפן טוטליטרי מנסה תמיד להשיג יותר הישגים כוחניים, בשלבים, במיוחד נוכח התנהגות הססנית כמו "מדיניות הדיפלומטיה" של אובמה בפרט ומדינות המערב הדמוקרטי בכלל, שתוצאות הנפל שלה התגלו בלוב, בגאורגיה, בסוריה ובאירן. לא במקרה תוכפים לאחרונה איומי מלחמה מצד
קוריאה הצפונית ואירן כנגד העולם המערבי הדמוקרטי, במקביל לפיגועי טֶרור וניסיונות פיגוע בצפון אמריקה ובאירופה.
נראה שכל אלה מבשרים את בוא מלחמת התרבויות העולמית בין מזרח למערב שניבא עוד בשנת 1992 פרופ' סמואל הנטינגטון, מרצה אמריקני למדע המדינה. המדינאים בעולם המערבי והנשיא אובמה בראשם, עדיין אינם מבינים מאיפה זה בא להם ולמה, במיוחד לאחר שהיו כל כך נחמדים וסבלניים כלפי גילויי התוקפנות כלפיהם.
במקביל, בשקט אבל בעקביות ובחוכמה, מנהלת סין, המעצמה החזקה ביותר, לפחות בחלק הדרום-מזרחי של העולם, מדיניות כפולה של כלכלה בינלאומית לכאורה מול תמיכתה החשאית באירן, סוריה ושאר תומכי הטרור הבינלאומי, במטרה להשתלט לבסוף על העולם כולו.
נגד הִתבדלות ובעד מעורבות אמריקנית
דומה שאיש לא הופתע מתוצאות הסקר שנערך על-ידי ה"וושינגטון פוסט" ורשת אי-בי-סי, לפיו עולה שיעור התמיכה של הציבור האמריקני בנשיא לשעבר
ג'ורג' בוש הבן והגיע כבר ל-47% תמיכה זהה לזו שנהנה ממנה כיום אובמה, הנשיא המכהן. הסקר ממחיש כי חלק משמעותי מאוד מהציבור האמריקני מבין עתה שמדיניות הנשיא הרפובליקני לשעבר לא הייתה כה שגוייה כפי שנוהגים לתאר אותה.
כך למשל מבינים היום שהפלישות לאפגניסטן ולעירק - לא רק שחררו את המדינות מאימת הטליבאן ועריצותו של
סדאם חוסיין, אלא גם שידרו לעולם הדרום-מזרחי בראשות סין, אירן, קוריאה הצפונית וסוריה, שכל פגיעה בבת ברית קרובה או רחוקה של המערב תיענה בהתערבות צבאית אמריקנית; כך שאמריקנים רבים כמהים עתה לחלופה רפובליקנית בדמות תואם-בוש-הבן למשטרו ההססני-בדלני של אובמה.
הסכמים מהראש ולא רק מהבטן
לעולם המערבי הדמוקרטי כולו מתחילה לחדור ההבנה כי הדרך בה הוא מנהל את המשבר מגלה כי המערב שכח הכול ולא למד דבר מאסון מלחמת העולם השנייה ששיאו היה השואה. מסתבר שבאמת - במערב אין כל חדש. עתה מתחילים להיזכר שם שמנהיגים דיקטטוריים שאפו תמיד להשתלט בכוח על המערב הדמוקרטי החופשי, וכי מדיניות פייסנית של הסכמים דיפלומטיים ברוח צ'מברליין ואובמה מעודדת את הנכונות של דיקטאטורים להגביר תוקפנות עד לידי מלחמה.
מתחילים סופסוף להיזכר שגם לפני מלחמת העולם השנייה נקטו דיקטאטורים כמו היטלר ומוסוליני באיומים ובצעדים צבאיים מדודים, כשהם כובשים נתח קטן פה ונתח קטן שם, כדי לבדוק את תגובת המערב, והמשיכו בכיבושיהם כשהתגובה הייתה פייסנית וכנועה. הם לא למדו שפייסנות נוסח הסכם מינכן מעודדת מלחמה נוראה עתירת קורבנות כבדים, בעוד שתָקיפוּת ומלחמת מֶנָע יכולות למנוע אותה.
במערב מתחילים להבין שהצהרות נוסח מינכן על נכונות לשלום חייבות לעבור לא רק דרך הלב והבטן אלא גם דרך מסננת רציונאלית בראש.
כל עוד יאמינו מחוללי הטֶרור שישראל בפרט והעולם המערבי הדמוקרטי בכלל מוכנים ללכת שבי אחר אשליות השלום, אחרי שיחות דיפלומטיות והסכמים לכאורה ויימנעו מפעולה צבאית נוכח תוקפנות טוטליטרית - הם יגבירו את פעילותם עד שידרדרו את מלחמת התרבויות הבין-גושית מהכוח אל הפועל - לידי מלחמת עולם בה עלולים להיספות מיליוני ואולי ביליוני בני אדם.
