פקידי האוצר, בהנהגתו של איתן רוב, יוצאים למבצע "ערכי" נוסף. הפעם על הפרק העיר אילת. היעד הוא ביטול הפטור ממע"מ שבחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) התשמ"ה - 1985.
יעד טוב: רחוק גיאוגרפית ורחוק תודעתית. הסיכויים שיעלה לסדר היום הציבורי נמוכים ולפיכך לא ייטה את דעתם של מחוקקינו שעסוקים בתוכנית ההינתקות. האסטרטגיה לביצוע נבחרה והיא אסטרטגיית המחטף - חוק ההסדרים. על רקע העיסוק בתוכנית ההינתקות נדמה כי תוכניתם של רוב וחבריו עוד תצלח בידם, רחמנא ליצלן.
"חוק ההסדרים" נחקק לראשונה בשנת 1985 כתוכנית חירום כלכלית לייצוב המשק, וזאת בניגוד לעמדתם של שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה דאז. זהו חוק מיוחד המועבר יחד עם תקציב המדינה (המעוגן גם הוא בחוק מידי שנה), ומורה על ביצוע תיקונים בחוקים שונים כדי לאפשר את ביצוע התקציב. כך למשל, בעוד חוק ההסדרים הראשון השתרע על-פני 15 עמודים והכיל 103 סעיפים וסעיפי משנה, הרי שחוק ההסדרים 2004 השתרע על-פני 82 עמודים וכולל 1,037 סעיפים וסעיפי משנה. מדובר, למעשה, בהליך חקיקה מזורז ובמאות סעיפים, של חיקוקים שונים, שהועלו כמקשה אחת וללא זיקה כלשהי זה לזה. החוק מוצע על-ידי הרשות המבצעת (האוצר) ולא על-ידי הרשות המחוקקת (הכנסת) (נ. שרביט, 27.9.04).
כבוד שופטת העליון הגב' דורית ביניש בהחלטה שניתנה בבג"צ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל מותחת ביקורת על ההליך של חוק ההסדרים: "עם השנים, גבר השימוש בחוקי ההסדרים לא רק לשם תיקוני חקיקה הנדרשים להתאמת החקיקה הקיימת לחוק התקציב, אלא כ'פלטפורמה' לחקיקה ולתיקוני חקיקה, לא פעם מהותיים ומרחיקי לכת, וכאמצעי לעריכת שינויים מבניים במשק ובחברה, לרבות בנושאים שנויים במחלוקת שהממשלה היתה מתקשה להעבירם בהליך חקיקה רגיל".
"השימוש במנגנון החקיקה של חוק ההסדרים ודומיו, מעורר בעייתיות רבה מבחינת ההליך הדמוקרטי התקין, מבחינת עקרון הפרדת הרשויות ומבחינת אופיו הדמוקרטי-ייצוגי של המשטר בישראל".
המאבק על ביטול המע"מ באילת מסמל את פחיתותו המשילותית של המחוקק הישראלי ומעל הכל את אוזלת ידו של הציבור בישראל. עד מתי?
תשומת ליבכם, לא מדובר רק בביטול מע"מ באילת. מדובר בהרבה יותר מזה. חוק אזור סחר חופשי באילת נתקבל באמצע שנות השמונים על-ידי ועדה ציבורית בראשות רו"ח יחזקאל פלומין בהשתתפות אנשי ציבור, משרד התיירות, משרד התעשייה והמסחר, משרד התחבורה ועיריית אילת וכן גם נציגי משרד האוצר. ועדה זו ביטאה בהטבת המע"מ ערך חברתי. הערך שנקבע קבע כי אילת הינה משאב שישראל צריכה להשקיע בו על חשבון עוגת המשאבים הקיימת מתוך ראייה כי אילת כאזור סחר חופשי תתרום למדינת ישראל. אם רוצים לשנות זאת יש לעשות זאת בהליך דמוקרטי ייצוגי תקין.
ואולם יש לזכור, במשך השנים נזנחה אילת על רקע משברי הביטחון ומשברי המשילות הכללית. אילת נמחקה אט אט מהתודעה הציבורית והריחוק הגיאוגרפי הפך ריחוק תודעתי מסוכן בכל הקשור לתהליך קבלת החלטות ציבורי. נחיתותה של העיר אילת המקרינה על תושביה הינה חטא חברתי. לא זו בלבד, החדלון של קברניטי המדינה מאז 1985 הוביל לכרסום מתמיד ביכולת השרידות של העיר אילת, ודי להזכיר את ביטול הפטור ממע"מ על סיגריות ב-1993 ועל רכישת תכשיטים ב-1999 ואת הביטול של הזיכוי ממס לתושבי אילת ב 2003. זאת בלא איתור מנגנון חילופי ובניגוד למטרות שנקבעו באמצע שנות השמונים.
ביקרתי באילת השבוע ונדהמתי מההזנחה הציבורית של אחת מפנינות החמד של ישראל. מחקרם המקיף של חברת דן אנד ברדסטריט מנובמבר 2004 קובע כי לגזירות הכלכליות השונות בהעדר מנגנון חילופי הולם אחר, השפעה מכרעת על העיר אילת ועל תושביה: בין השאר מונה הדוח את הירידה בהכנסה הפנוייה של תושבי אילת, פיטורי עובדים כתוצאה מעליה בהוצאות לשכר, הגירה שלילית, נסיגה בפעילות העירונית, בריחת כוחות מקצועיים בתחומי ההוראה והרפואה ומשיכת אוכלוסייה בלתי מקצועית הכוללת משפחות במשבר, משפחות חד הוריות נערים ונערות במצוקה.
זהו רק קצה קרחון, האדונים הנכבדים נתניהו ורוב בואו לא נמהר לאזן את תקציב מדינת ישראל על חשבון אזרחי אילת. ישנה הזדמנות לעצור ולחשוב כיצד ממנפים את העיר אילת. והפעם בהליך דמוקרטי יצוגי. לטובת כולנו.
____________________________________________
הכותב הינו מזכיר האגודה הישראלית למדע המדינה
