139 אתיופים, שהועסקו בעבר על-ידי ארגון הג'וינט כפעילים בהעלאת יהודי אתיופיה במסגרת "מבצע שלמה", הגישו תביעה לתשלום שכר עבודה על סך של למעלה מ-5 מיליון ש"ח נגד ארגון הג'וינט העולמי, הסוכנות היהודית ומדינת ישראל.
לטענת התובעים, באמצעות עו"ד עודד ישראלי, ארגון הג'וינט זנח אותם מרגע הגעתם לישראל, ומעולם לא שילם להם שכר עבודה המגיע להם בעבור עבודתם באתיופיה בעת "מבצע שלמה".
לאחר סיום "מבצע משה" המשיכו יהודים מאתיופיה לעלות לישראל, חלקם דרך סודן וחלקם ישירות מאתיופיה, אולם העלייה התבצעה בהיקפים ובמספרים נמוכים מכפי שהיה קודם לכן.
בינואר 90', לאחר מו"מ בין ממשלות ישראל לאתיופיה, נפתחה באדיס אבבה שגרירות ישראל במטרה לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה ולהעלות את היהודים שנותרו בה.
עם פתיחת השגרירות החלה זרימה של יהודים מכל רחבי המדינה לבירה האתיופית בציפיה לעלות לישראל בתוך זמן קצר, אלא שהצורך בטיפול בפליטים היהודים, חייב את המדינה להעסיק חלק מהם בעבודות שונות למען חבריהם. בשלב זה נכנסו לפעולה ארגון הג'וינט, הסוכנות היהודית ומדינת ישראל, שגייסו מאות מהם לעבודה, ובגין עבודה זו הובטחה להם תמורה כספית.
חלק מהפליטים הועסקו בפרויקט דיור, במסגרתו שופצו בתים שבהם שוכנו היהודים שהמתינו להעלאתם ארצה, בפרויקט בניה במסגרתו נבנו אגף קונסולרי בשגרירות ישראל באתיופיה, בית כנסת ומרכז קהילתי במתחם השגרירות, בפרויקט חינוך שבו הועסקו חלק מהפליטים במשרות לימוד, בפרויקט הזנה שסיפק ארוחות לילדים, בפרויקט בניית חומה סביב השגרירות הישראלית ועוד.
לטענת התובעים, הם עבדו במשך שנה שלמה וקיבלו הבטחות, כי כאשר יגיעו לישראל יתוגמלו כספית בעבור עבודתם, אולם הבטחות אלה לא קוימו גם בחלוף שנים רבות ובחלוף פניות רבות אל ארגון הג'וינט בבקשה לקבלת השכר שהובטח להם.
עוד טוענים הפליטים, כי ארגון הג'וינט התחכם בצורה לא ראויה, כאשר העניק לחלק מהפעילים תעודות הוקרה, שבהן נכתב כאילו מדובר בפעילות התנדבותית.
עו"ד עודד ישראלי טוען בכתב התביעה, כי "מדובר בניצול תמימותם של בני עדה שלמה, שאינם בקיאים בניסוחים מפולפלים של גופי המדינה והארגונים השונים, וברוב המקרים אינם יודעים קרוא וכתוב ואינם מבינים את תוכנה המילולי המדויק של תעודת ההוקרה שניתנה להם".
יש לציין, כי בשנת 1999 כבר הגישה קבוצה של עולים מאתיופיה תביעה נגד המדינה לבית הדין לעבודה, בגין הבטחה לשכר עבודה שלא שולם. בעקבות הגשת התביעה הקים ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, ועדה בין משרדית בראשות תא"ל (במיל.) יגאל פרסלר.
הוועדה, שהוקמה בינואר 2000, בחנה את הטענות של פעילי העלייה ואת זכאותם לתגמול כספי, והגיעה למסקנה, כי יש להעניק לכל אחד מהם תשלום של 30,000 ₪.
בנוסף, המליצה הוועדה להעניק לפעילים תעודת הוקרה בטקס ממלכתי רשמי, ואף קבעה כי הסוכנות תסייע בהוצאה לאור של ספר על עליית יהודי אתיופיה. אולם הוועדה לא הסכימה לדון בפעילים שהועסקו על-ידי הג'וינט ו/או הסוכנות, ומכאן שכ-150 אתיופים, החתומים על התביעה הזו, נשארו ללא פיתרון, ולהם לא שולם מעולם כסף.
כעת, טוען עו"ד ישראלי, כי לקביעות הוועדה הנ"ל, ובמנגנון הפיצוי בגין העבודה שנקבע בה, יש לכל הפחות תוקף מוסרי, גם כלפי הג'וינט והסוכנות, אם לא תוקף משפטי מחייב, ומבקש מבית הדין לעבודה לחייב את הנתבעים לשלם לכל אחד מ-139 התובעים סך של 34,000 ₪.
