תיקים באפלה

ההתפתחות הדרמטית במה שמכונה "פרשת הרפז" היא תחילת תהליך שבסופו, כך יש לקוות, יתאמתו טענותיו של שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, שמא בלשכת הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נעשו ניסיונות לבצע פוטש כדי להדיח את ברק, אולי אפילו יותר מכך. מעצרם של אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר, וארז וינר, רל"ש ועושה דברו של אשכנזי כחשודים כמי שביצעו עבירות חמורות יחד עם בוז הרפז, איננו דבר של מה בכך. המדובר באנשים שפעלו בצמרת הגבוהה ביותר של צה"ל, ואם החשדות יתאמתו, הרי יש כאן פרשה חמורה ביותר.

מלכתחילה יש לסייג את ולטעון: בית המשפט עדיין לא הרשיע אף אחד וחזקת החפות עומדת לכל החשודים בפרשה. הטלת אשם במישהו מן המעורבים מבלי שבית המשפט קבע זאת, יש בה כדי לפגוע בהליך כולו. אי-לכך, ננסה כאן להתייחס לחשדות בלבד מבלי לחרוץ דינם של המעורבים בפרשה.

מאבקים בין לשכת שר ביטחון לבין לשכת רמטכ"ל אינם דבר בלתי שכיח בישראל. עם זאת, לפי מה שידוע עד היום, כולל חומר של המשטרה הציגה בבית משפט, היה ניסיון נואל, נוסח דרום אמריקה, להדיח את שר הביטחון מתפקידו עי ידי מעשים שלכאורה חמורים ביותר: בידוי ראיות, זיופי מסמכים, השמדת חומרים מחשידים, מעורבות של קצינים בכירים מאוד בצה"ל ועירובם של עיתונאים מטעם שאמורים היו לקדם את הנרטיב השקרי בכלי התקשורת. לא פחות מכל תמהות מאוד תגובותיהם של אנשים בכירים למדי במערכת המשפטים, האזרחית או הצה"לית אשר ניסו לקבור את הפרשה קבורת כלב. כל אלה ועוד רבים אחרים אינם יכולים להישאר ללא חקירה מעמיקה, בלתי תלויה וללא משוא פנים של גורמי אכיפת החוק על-אף העובדה שאמון הציבור במערכות אלה נפגע קשות בגלל גרירת הרגלים ומשיכת הזמן.

יש עיתונאים המנכסים לעצמם את ה"סקופ" בפרשה הרפז. יש לפרגן לכולם, ובמיוחד לאילה חסון מערוץ הראשון. לדאבון הלב, אחרים החרישו ונעלמו. כאשר התפוצצה הפרשה המכונה "מסמך הרפז" או מסמך גלנט" טענתי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שמהלך מסוג זה אינו יכול לבצע אדם לבדו, וודאי לא אדם שלכאורה אין לו כל מגע עם הבכירים ביותר במטכ"ל. להדיח מועמד לרמטכ"ל שכבר נבחר על-ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, עבר את ועדת טירקל ומינויו אושר על-ידי הממשלה, זהו מהלך שרק קושרים מאוד בכירים מסוגלים לבצע. התוצאה: הקשר צלח, גלנט בבית לאחר שמינויו בוטל והוא נשלח בבושת פנים אל ביתו ובני גנץ מונה לרמטכ"ל בדיוק כפי שקיוו הקושרים. בועז הרפז הוא רק בשליח שביצע עבור אדוניו את המלאכה המלוכלכת. כל שאר הקושרים, לכאורה, עדיין לא באו על עונשם. זו תעודת עניות לשלטון החוק בישראל.

וכך בתצהיר של שר הביטחון לשעבר, ברק: "קבוצת קצינים, אשר עמה נמנו עוזר הרמטכ"ל לשעבר ארז וינר, סגן אלוף (מיל') בועז הרפז ודובר צה"ל לשעבר תת-אלוף (מיל') אבי בניהו, "פעלה בהנחייתו ובהובלתו של הרמטכ"ל דאז אשכנזי ולהבנתי מתוך מטרה לסכל תהליך חוקי של מינוי רמטכ"ל לצה"ל... ולפגוע בסמכויות הדרג המדיני". בתצהיר כלולה הטענה שלבועז הרפז היה חלק מרכזי באיסוף חומר מכפיש על שר הביטחון וכי הוא הביא אותו בפני אשכנזי הן במישרין והן בעקיפין - באמצעות רעייתו רונית אשכנזי ועוזרו ארז וינר. לא מן הנמנע ששר הביטחון לשעבר שומר לעצמו את הקלפים קרוב לחזה, לכן לא הוזכרו קצינים בכירים אחרים. אנו משערים שמעבר לקבוצה המוזכרת לעיל, היו קצינים בכירים נוספים שהיו בסד העניין, כולל אלופים למיניהם, בין אם שירות פעיל ובין אם במיל. קשר מסוג זה מחייב היערכות יותר רחבה מאשר שלושה או ארבעה קצינים בכירים. לא סביר שכדי לסכל בחירת רמטכ"ל מספיקה הקבוצה המוזכרת לעיל.

התנהגות מערכת אכיפת החוק בפרשה מעוררת שאלות קשות מאוד. עתה, עם מעצרם של ארז וינר ואבי מניהו שהיו קרובים מאוד לאוזנו של הרמטכ"ל לשעבר, כדור השלג מתחיל להתגלגל. יש לקוות שהאמת תצא לאור בבית המשפט כי מעבר לכל, אנשים במעמדם של החשודים הללו אמורים לעסוק בחיי אדם ובבטחון המדינה, ולא בקשירת קשר לכאורה להדיח שר ביטחון או רמטכ"ל.