|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנקודה היהודית של מרלון ברנדו
|
ההיסטוריון גד נחשון מעלה על נס את תרומתו של כוכב הקולנוע והתיאטרון האמריקני ל"קבוצת ברגסון" - תנועת המרי של האצ"ל בארה"ב, שיצאה נגד מחדל השתיקה האמריקני לזוועות הנאציזם, שפעלה להצלת יהודי אירופה מהשואה, ושיחלה להקמת מדינה יהודית
|
|
"זקוקים לפעילות - לא לרחמים" [צילום: AP]
|
|
|
|
|
מחדל השתיקה של יהדות-ארה"ב נוכח זוועות הנאציזם וחוסר נכונותו של הממשל האמריקני לפעול להצלת יהודי אירופה מטבח השואה - הביאה בקיץ 1940 להקמתה של "קבוצת ברגסון", הלא היא תנועת המרי של פעילים יהודים-רוויזיוניסטים - שהציבה לעצמה שלוש משימות: להקים צבא יהודי עצמאי, שיצא למלחמה כנגד גרמניה; להציל כמה שיותר יהודים מהשואה שהתרחשה באירופה; ולהירתם בנחישות להקמתה של מדינה יהודית עצמאית.
בראש הקבוצה עמד הלל קוק, שנטל לעצמו את השם פיטר ברגסון, ועם חבריה נמנו אנשי הארגון הצבאי הלאומי בארה"ב, שהבולטים שבהם היו שמואל מרלין ויצחק בן עמי. הקבוצה הביעה אי-שביעות רצון מופגנת הן מהשתיקה שגזרו על עצמם המוסדות היהודיים האמריקניים נוכח אימי השואה, והן ממחדל השלטונות האמריקניים, בראשות הנשיא רוזוולט, לאי-הצלתם של יהודי-אירופה מטבח הנאצים.
כדי לשים קץ לשני המחדלים האלה, החליטה קבוצת ברגסון לנצל את כוחה של דעת הקהל בארה"ב ולגייסה לטובת העניין באמצעות מסע-הסברה נרחב בעיתונות ובהפגנות-המונים. במסע ההסברה הזה באו לידי ביטוי סיסמאות נחושות, נוסח "היהודים אינם רוצים רק להתפלל - הם רוצים גם להילחם"; או "זקוקים לפעילות - לא לרחמים".
|
|
ההיסטוריון גד נחשון מניו-יורק מציין, כי סיסמאות אלה עשו עד מהרה את שלהן, כשאחד התומכים הנלהבים ביותר שנחלצו לעזרת קבוצת ברגסון היהודית היה לא אחר מאשר שחקן הקולנוע והתיאטרון הלא-יהודי, מרלון ברנדו, מנברסקה.
ברנדו, מגדולי השחקנים שבכל הזמנים, שהיה אז צעיר בשנות ה-20, גויס למשימה על-ידי ד"ר אלכסנדר רפאלי, אחד מנציגיה הדומיננטיים של קבוצת המרי היהודית.
נחשון מציין, כי ברנדו, שלא הכיר עד אז יהודים, נקשר אליהם מהר מאוד בעבותות-אהבה, עד כדי כך שהפך לאחד מפעיליה הבולטים של קבוצת ברגסון עצמה. הוא אף הגדיל לעשות עם הצטרפותו כחבר ב"ליגה האמריקנית למען פלשתין החופשית", שהוקמה כזרוע של הקבוצה, שאותה הנהיג יצחק בן עמי. במסגרת פעילותו הענפה נטל ברנדו חלק נכבד כסוכן-הסברה קבוע בסדנה תעמולתית שניהל האצ"ל באותם הימים.
|
|
נחשון חושף, כי לאחר השואה נקלט ברנדו "ב"ניו-סקול" של ניו-יורק, שם התוודע מקרוב לאינטלקטואלים היהודים, כשהוא מחמיא להם על שהצליחו לפתח אצלו את חוש התרבות ולהקנות לו את אמנות המשחק. מחמאות מיוחדות הוא חלק למורה היהודית המיתולוגית שלו, סטלה אדלר, בעצמה מראשי תנועת פיטר ברגסון, שהעמידה בארה"ב רבים משחקני תיאטרון האידיש.
נחשון מעיד, כי ברנדו ייזכר, בין היתר, כמי שנחלץ למאבק בשתיקה האמריקנית לזוועות השואה, כמי שגייס בעצמו כספים ותרומות לקבוצת ברגסון, וכמי שנטל חלק במאבק הציוני של הקבוצה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
חדירתו של ברנדו לברודווי נזקפת במידה רבה לתמיכה הגורפת בו מצד השדולה היהודית בארה"ב. עדות בולטת לכך היא הצגת "הדגל נולד", משנת 1946, שהועלתה בתיאטרון אלווין שבברודווי, הייתה זו יוזמה ברוכה, הנזקפת לזכותה הבלעדית של "הליגה למען פלשתין חופשית", בהנהלתו של יצחק בן עמי, איש קבוצת פיטר ברגסון.
נחשון מציין, כי בתור אחד מפעילי הקבוצה, נבחר ברנדו גם לגלם את "דוד" בהצגה תיאטרלית, המבטאת את הזיקה שבין השואה להקמת מדינת ישראל. בהצגה זו יוצא ברנדו חוצץ כנגד שתיקתה הרועמת של יהדות-ארה"ב לנוכח זוועות השואה באירופה: "היכן הייתם כאשר נערך הטבח בששת מיליוני היהודים?" - נשמעת זעקתו של כוכב הבימה הלא-יהודי, ברנדו, כשה"אני מאשים" שלו מהדהד ומנסר את חלל אולם התיאטרון.
|
|
| תאריך:
|
06/04/2014
|
|
|
עודכן:
|
06/04/2014
|
|
ראובן לייב
|
|
הנקודה היהודית של מרלון ברנדו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דוד ג.
|
7/04/14 13:40
|
|
אפתח ואומר שהרדינג כתב ספר מצוין על נושא קשה. הנס ורודולף הם שמות פרטיים של רודולף הס שהיה מפקד מחנה המוות אושוויץ והנס אלכסנדר שהיה יהודי יליד גרמניה ששירת בצבא הבריטי והיה חבר בצוות חוקרים שתפקידו היה ללכוד פושעים נאציים לאחר המלחמה.
|
|
|
|
|
משרד רואי החשבון כספי את כספי, אחד המשרדים הוותיקים והגדולים בירושלים, טוען כי במכרז של המשרד לאזרחים ותיקים למתן שירותי ייעוץ בנושא השבת זכויות ורכוש יהודי מתקופת השואה, נפלו פגמים משמעותיים ובלתי סבירים הפוגעים בעיקרון השוויון והתחרות ההוגנת.
|
|
|
|
|
אסתר אייזן נפרדה מאתנו, הותירה אותנו המומים, מתגעגעים לאישיותה הקורנת, לאהבתה לארץ, לחיים.
|
|
|
|
|
עיריית ירושלים סיימה לאחרונה את פרויקט "שנת מיצוי זכויות ניצולי השואה בירושלים", במסגרתו כ-1,400 מתנדבים יצרו קשר עם 19 אלף ניצולי השואה המתגוררים בירושלים במטרה לסייע להם להגיש בקשות למיצוי מלוא הזכויות המגיעות להם. העירייה יזמה את הפרויקט במטרה לאפשר לכל ניצול שואה בירושלים לקבל סיוע מרוכז במקום אחד מכלל הגופים הפעילים, וזאת על-ידי הגעה אישית עד לפתח ביתם.
|
|
|
|
|
ערב פורים בשנת 1943 במחנה ייליה (Ilioara) בטרנסילבניה היה עצוב. התנאים היו בלתי נסבלים ומצב הרוח היה ירוד מאוד. צבי הרשל וייס החליט לכתוב פיליטון כדי לעודד את רוחם של היהודים ששהו יחד איתו במחנה. לאחרונה, מסר בנו של את הפיליטון הכתוב ביידיש ליד ושם במסגרת המבצע "לאסוף את השברים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים  או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
|
|
|
ירון פרידמן
הדיווחים בעולם כולו על אודות המלחמה בעזה מעדכנים ללא הרף את מספר ההרוגים הפלשתינים בעזה. נראה כי יש סוג של קונצנזוס לגבי המספרים. אך מהי רמת מהימנותם?
|
|
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
