עבריינית סדרתית, לא קורבן

בשבועות האחרונים דומה שיש מי שמנסה לגרום לנו לחשוב, ששולה זקן היא צדקת שנקלעה למחיצתו של אהוד אולמרט המושחת, עשתה הכל בשבילו ובשמו ובפקודתו, וכעת היא מבקשת לטהר את מצפונה. אז בואו נעשה קצת סדר ונשים את האמת על השולחן: זקן היא עבריינית סדרתית, שהתפכחה רגע לפני ששערי הכלא ננעלים מאחוריה.

מובן שזה לא אומר שאולמרט הוא קורבן לעלילות שווא. רחוק מזה. מספיק למנות את העבירות בהן הורשע, את המעשים בהם הוא עצמו הודה ואת התיקים שנסגרו בשל חוסר ראיות. זה גם לא אומר שאנחנו יודעים מה יש ומה אין בראיות שסיפקה זקן למשטרה, ובוודאי שאיננו יכולים לחרוץ משפט על הצפוי בעקבותיהן.

אז מה כן? זקן מודה כיום, שהיא פעלה במשך שנים בניגוד לחוק - הן לטובתו של אולמרט והן לטובתה שלה. היא טוענת, כי רימתה ביודעין גופים ציבוריים חשובים כדי לסדר לאולמרט מימון כפול בנסיעות לחו"ל. היא טוענת, כי קיבלה ממשה טלנסקי עוד ועוד כספים עבור אולמרט וניהלה את קופתו. היא טוענת, כי ידעה ששמואל דכנר מעביר חצי מיליון שקל ליוסי אולמרט. היא טוענת, כי ביקשה מדכנר עוד רבבות שקלים עבור אולמרט. היא טוענת, כי שיתפה פעולה עם שיבוש משפט ראשונטורס-טלנסקי ומשפט הולילנד. היא מודה, כי קיבלה מדכנר מאות אלפי שקלים בעת שהייתה עובדת ציבור ושהיה זה שוחד.

כל זה נעשה לאורך שנים ארוכות, החל מהתקופה בה אולמרט היה ראש עיריית ירושלים ועד סמוך למינויו לראש הממשלה. בכל השנים הללו, זקן - לדבריה שלה - הייתה לא רק עדה למעשים פליליים על בסיס כמעט יום-יומי, אלא נטלה בהם חלק פעיל ומרכזי. היא לא הייתה - כפי שהציגה את עצמה בהצלחה (ובצורה שקרית) בפרשת רשות המיסים - רק מזכירה. היא הייתה הצומת, הרמזור ושוטר התנועה בעת ובעונה אחת.

בדרך, עשתה זקן לא מעט גם לביתה. על מה שקיבלה מדכנר כבר דיברנו, וההיגיון שואל האם הוא היה היחיד שהצליח לקנות בצורה כזו את שיתוף הפעולה שלה. קחו את מה שנטען היום, בעקבות עדותה של זקן עצמה: לדבריה, אלפרד אקירוב שילם לה 12,000 שקל בחודש תמורת שתיקתה במשפט ראשונטורס-טלנסקי, וזה אחרי שדניאל אברהמס מימן את הגנתה בדיוק לאותה מטרה. אז למה שנניח שאלו היו המקרים היחידים? ובל נשכח, שבדרך הצליח אחיה יורם קארשי להגיע לעמדת השפעה על המינויים בצמרת רשות המיסים (ונשלח לכלא בשל כך), ושהיא ביקשה לסייע לו מול אקירוב, לב לבייב ואחרים. בקיצור: זקן היא (או לפחות הייתה) אישה מושחתת, שבמשך שנים ארוכות עברה על החוק שוב ושוב.

זקן מציגה את עדותה כעת נגד אולמרט כחזרה בתשובה. אולי. יראת עונש היא אחת הדרכים לעבודת הבורא, גם אם איננה הדרך הטובה ביותר. היהדות מדברת על כך ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה", וגם מי שחוזר בתשובה מתוך פחד הוא חוזר בתשובה. הראיון עם נדב זקן משרת את אותה מטרה: להראות שמדובר בתהליך ממושך, שרק הבשיל כעת.

העובדות היבשות, לעומת זאת, מספרות סיפור אחר. סניגוריה של זקן השיגו לה הסדר טיעון כבר לפני שנה, אבל היא סירבה לחתום עליו - אולי בשל לחצים, אולי בשל שיבוש, אולי משום שחשבה שתזוכה. ככל שהתקדם משפט הולילנד, התברר לכולם שמצבה של זקן חמור במיוחד והשופט דוד רוזן לא קונה את ההסבר בדבר "ידידות אישית" בינה לבין דכנר. אין ספק שהמהלכים השגויים של אולמרט וסניגוריו מילאו תפקיד חשוב ואולי גם מכריע, אך דומה שזקן הבינה - באיחור רב - שהיא עומדת להישלח לכלא לכמה וכמה שנים.

זו הייתה הנקודה בה חברו כל הגורמים יחדיו: התחושה שאולמרט בגד בה, הלחצים של בני המשפחה, השכנוע של עורכי הדין, ההכרה שהיא תשלם מחיר כבד מאוד. ייתכן שזקן תתרום תרומה חשובה מאוד לטוהר המידות בצמרת המדינה, ייתכן שזקן תביא לכך שאולמרט יישלח לכלא לשנים רבות. או שכן או שלא. דבר אחד ברור: היא לא צדקת והיא לא קורבן. היא עבריינית מודעת, צינית ושיטתית.