"אולטרה" הייתה אחד הסודות השמורים ביותר של בריטניה במלחמה העולם השנייה, אך כיום הסיפור ידוע היטב: הבריטים הצליחו לפענח את מכונת ההצפנה הגרמנית "אניגמה" ובמשך רוב המלחמה קראו בצורה שוטפת ובזמן אמת את התשדורות הסודיות ביותר של גרמניה.
להצלחה הזו היו גם פירות-משנה, בדמות היכולת לקבל מידע על גורמים אחרים - כמו למשל שגרירות ארגנטינה בברן. לא ברור כיצד השדר בו נעסוק מיד הגיע לידי הבריטים; ייתכן שהגרמנים יירטו אותו, העבירו אותו לברלין ובדרך קראו אותו גם המפענחים הבריטים בבלצ'לי פארק. מכל מקום, המסמך מצוי בארכיון המדינה בלונדון.
התאריך שלו חשוב מאוד: 7 באוקטובר 1944. היה זה כאשר לכל בר-דעת כבר היה ברור שגרמניה עומדת להפסיד במלחמה. ולזה יש חשיבות יתרה, כי שווייץ טענה לאורך שנים רבות, כי מדיניותה כלפי גרמניה - שהייתה למעשה שיתוף פעולה - נבעה מן החשש שגם היא תהפוך לקורבן של אדולף היטלר. מסיבה זו, טענו השווייצרים, הם סירבו לקבל פליטים יהודים אבל הסכימו לקבל זהב נאצי. אלא שכאשר קוראים את המברק הזה, ארבעה חודשים לאחר הנחיתה בנורמנדי במערב וכאשר הצבא האדום מתדפק על שערי גרמניה במזרח, התירוצים הללו נראים באור שונה לחלוטין. וכך כתב השגריר הארגנטינאי למשרד החוץ בבואנוס איירס:
מסרבת להכיר ברשימות
"כל העיתונים השווייצריים, בהתייחסם למאמרים לפיהם ממשלת שווייץ מתכוונת להכיר ברשימות של פושעי המלחמה, מפרטים - במאמרים שללא ספק הושפעו מחוגים לא-רשמיים - את הדרך בה שווייץ מתכוונת להקפיד על [מילים שלא פוענחו] מקלט.
"באופיה הכפול כמדינה ניטראלית וריבונית, שווייץ מסרבת להכיר בכל מה שמכונה 'רשימות של פושעי מלחמה', או רשימות של אנשים בלתי רצויים, שהצדדים הלוחמים עשויים להכין. כמדינה ריבונית, היא לא מתכוונת לוותר על זכותה להעניק מקלט או לסגור את גבולותיה בפני מי שלמיטב שיקול דעתה אינו ראוי [כך במקור] להכנסת האורחים שלה; היא לא תיענה ללחץ או להצעות מבחוץ.
"עם זאת, הממשלה החליטה לבדוק בשבע עיניים אנשים המבקשים להיכנס לארץ, ובתור צעד התחלתי סירבה לאפשר את כניסתם של אנשי ס"ס, גסטפו או שכירי החרב הקוזקים של דיביזיית ולאסוב [ששיתפה פעולה עם הגרמנים] שניסו למצוא מקלט בשווייץ, ואשר הואשמו בידי אירופה כולה בפשעים הנתעבים ביותר שבוצעו במלחמה זו.
"אם מישהו המואשם בכך שהוא 'פושע מלחמה' ינסה להיכנס לשווייץ, עניינו ייבדק בידי הממשלה לאור המידע המצוי בידיה-שלה על עברו של אותו אדם ועל הבסיס להאשמה, תוך שהיא מביאה בחשבון את ביטחון הפנים של המדינה. אם שלטונות שווייץ יחליטו שהאיש ראוי למקלט והוא יקבל אותו, ניתן יהיה לדרוש את הסגרתו, ובמקרה כזה יחליט רק בית המשפט האם להיענות או לא להיענות לבקשה כזו.
"בהתאם לחוק מינואר 1936, ניתן להסגיר במקרים של עבירות על החוק המקובל, בתנאי [מילים שלא פוענחו] הנאשם לא יועמד לדין לאחר מכן [מילים שלא פוענחו], או בהאשמות על פשע פוליטי, גם אם הוא עשוי להוות פשע נגד המדינה הדורשת את ההסגרה. בנושא זה, יש מדרג שלם של תנאים, שכן קיים הבדל בסיסי בין מדינאי שנלחם למען רעיון מהפכני או חייל שהרג כדי להגן על ארצו, לבין מי שמילאו את בתי הסוהר בבני ערובה וגרמו להם עינויים ורצח המוני.
"בקצרה: הממשלה והעם בשווייץ לא ירשו לעצמם להפוך למכשיר שימסור נאשמים שיוענשו בצורה שרירותית, שכן [מילים שלא פוענחו] ינציח שיטות פוליטיות שהן חרפה לעידן הנוכחי וששום אידיאולוגיה אינה יכולה להצדיק".
פושעים יכלו להסתנן
נניח בצד את ההשוואה המקוממת שעשו השווייצרים בין "הצדדים הלוחמים", כאילו יש להתייחס באותה צורה לרשימות פושעי המלחמה שהכינו בעלות הברית ולרשימות דומות שהיו עשויים הנאצים להכין. נראה את העמדה לגופה: שווייץ תמנע רק את כניסתו של מי שהמידע שבידיה יקבע שהוא ביצע
פשעי מלחמה. היא לא תסתמך על הרשימות והמידע של בעלות הברית, לא תביא בחשבון את טבעם של הפשעים אלא תבחן האם אותו איש עלול לסכן את ביטחון הפנים שלה.
אם פושע מלחמה יקבל מקלט בשווייץ, ניתן יהיה לבקש את הסגרתו - אבל רק בית המשפט יחליט. וכאן תיכנס לתמונה השאלה, האם מדובר ב"פשע פוליטי"; הרי תמיד ניתן יהיה לטעון, שהשמדת היהודים הייתה פשע פוליטי - ואז ייתכן שלא מדובר בעבירה בת-הסגרה. חוץ מזה, השווייצרים לא יהיו מוכנים להסגיר מי שעלול להיות "מוענש בצורה שרירותית", כך שהם ידרשו לדעת כיצד בדיוק יועמד האיש לדין, ואז יחליטו האם זה "שרירותי" או לא.
נכון, השווייצרים החליטו שלא יתנו מקלט לאנשי גסטפו או ס"ס; אבל ברגע בו קבעו שיסתמכו רק על המידע שבידיהם ויסרבו בכל תוקף להישען על הרשימות של בעלות הברית - טובים היו הסיכויים שפושעים רבים יצליחו להסתיר את האמת ולהיכנס לשווייץ. חוץ מזה, פושעים רבים מספור לא היו אנשי גסטפו או ס"ס: היו פושעים בוורמכט, היו פושעים במשרדי הממשלה, היו פושעים בכוחות העזר.
המידע הרב שהלך והתגלה על פשעי המלחמה הגרמניים בכלל ועל השמדת העם היהודי בפרט, לא שינה את התפיסה המקובעת והמרובעת של שווייץ. מי שבמשך שנים סייעה לשטן, התקשתה מאוד להתנתק ממנו.