|
|
|
|
[צילום: יוסי צבקר]
|
|
|
|
|
"תזמורת על תנאי" מספר את סיפורה הטראגי של תזמורת הנשים במחנה המוות אושוויץ וההפקה החדשה בבית צבי היא מרגשת, טעונה וחושפת טפח קטן מאימת אותם ימים נוראיים. המחזה מבוסס על ספרה האוטוביוגרפי של המוזיקאית פאניה פאנלון שהייתה בין הניצולות מחברות התזמורת שפורקה ב-1945 ונגניה נשלחו לברגן-בלזן.
פאניה פאנלון הייתה מוזיקאית וזמרת אשר גורשה למחנה המוות, אך שם נקלטה בתזמורת הנשים שתפקידה היה לנגן יצירות קלאסיות ומארשים, כדי לבדר את הקצינים הנאצים וגם כדי להסיח את דעת אסירי מחנה ההשמדה, בדרכם לתאי הגזים. חבורת המוזיקאיות עסקה בחזרות ובהופעות, תחת שרביטה של אלמה רוזה, בת אחותו של גוסטב מאהלר, אשר הורעלה למוות, בסופו של דבר, כנראה על-ידי מפקדת אגף הנשים, מריה מנדל.
ההצגה מתארת את אורח החיים הנורא בין האסירות-המוזיקאיות, בינן לבין עצמן, מערכת היחסים הסבוכה וכל זאת בצל התנאים האיומים והזוועה המשתוללת בחוץ.
קורות התזמורת נודעו בציבור בשנת 1976 כאשר פורסם ספרה של פאנלון. דמותה של המנצחת אלמה רוזה כפי שהופיעה בספר הייתה שנויה במחלוקת. היא הייתה בספר דמות של יהודיה שבגדה בעצם בעמה והגדירה עצמה כגרמניה וכמעריצה של הנאצים. מאוחר יותר פורסם ספר חדש ובו רוככה הדמות והיא הוצגה באור שונה.
למעשה הצילה אלמה רוזה את המוזיקאיות שהיו בתזמורת מרצח בתאי הגזים והיא העבידה אותן במשמעת חזקה כדי לשאת חן בעיני הנאצים בקונצרטים ובמופעים שנדרשו ממנה. התזמורת נוהלה בתחילה בידי פולניה בשם צייקובסקה שהפכה לקאפו של התזמורת עם מינויה של אלמה רוזה.
"תזמורת על תנאי" היא הצגה מרגשת מאוד, המבוצעת בכישרון רב בידי להקת השחקניות הצעירה, המצליחה להיכנס לדמויות הטראגיות של חברות התזמורת, באותה אפיזודה חולנית שיצרו הנאצים במחנה האימים הנורא.
הספר עובד לבמה על-ידי שמואל הספרי שהצליח לתמצת באורח חד וטעון את עלילות הזוועה באותה תקופה.
הבמאי רזי אמיתי הצליח להפיק מחזה שנוגע בקהל הצופים, לזעזע ולרגש כאחד.
משחק משובח
סהר סופר מצטיינת בגילום דמותה של פאניה פאנלון והיא מצליחה להגיש משחק ראוי ומוקפד, משובח ומעניין. סהר גם מעולה בהגשת קטעי השירה, מהאופרה ועד שיר ערש לילד, באורח ראוי לתשואות. שחר מטלון מצוינת כקלרה, חברת התזמורת, הבוגדת גם בארוסה ומוכרת את גופה לקצין הנאצי בעבור צנצנת ריבה ולבסוף גם מתאכזרת לחברותיה כאשר היא מתמנה לקאפו האחראית. שחר מפגינה משחק מעולה ומרשים.
קרן גזית נהדרת בדמותה של המנצחת אלמה רוזה. קרן משחקת ללא דופי ובהצלחה רבה. אין ספק כי היא שחקנית מוכשרת מאוד ובעלת פוטנציאל מרשים. יובל ויינטראוב מגלמת את אווה, פולניה שהושלכה אף היא למחנה וצורפה לתזמורת. יובל היא שחקנית מעולה ומשחקה קולח ומרגש. רז אפשטיין הנפלאה היא צ'ייקובסקה, הקאפו הבהמית שמנהלת את הבלוק. משחקה מצטיין ביכולת שלה להיות גסת רוח ובעלת גוף שפוף וגס, תפקיד תובעני שהיא צולחת אותו בקלילות. הדר אלפסי מרגשת מאוד כפלורט ומשחקה הוא משובח.
מיקה בן שאול היא שחקנית מצטיינת המגלמת את הנאצית מאנדל. היא מצליחה להיות נשית גם במדי הזוועה שהיא לובשת ומאבדת צלם אנוש כשהיא מבקשת ללמוד שיר ערש עבור תינוק שחטפה כנראה מאימו, טרם רציחתה. מיקה, המגלמת את הנאצית חובבת המוזיקה האובססיבית, מגלמת בכישרון מדהים את הדמות המעוותת הנחרתת היטב בזיכרון בכל הליכותיה ומפגן הדיבור שלה.
שירן חן, חן סלמן ואיילה דנגור מצליחות להגיש משחק משכנע ומשובח.
דפנה פרץ עיצבה תפאורה נכונה ונאותה המפגינה את מוראות בלוק המוזיקה הנורא במחנה המוות. המוזיקה של אפי שושני היא מצוינת וקודרת כראוי. התלבושות של רוני וילוז'ני הן מעולות וראויות והתאורה של אפרים אורגד היא מוצלחת.
"תזמורת על תנאי" היא הצגה המתאימה ליום השואה, להדרכת תלמידים ובעצם לכולנו, כדי שנדע על עוד אפיזודה טראגית שהתחוללה בליבו של מפעל הדמים הרצחני של הנאצים.
