כיסוי ביטוחי: קריסת קיר מדליפה

התובע ביטח ב"הפניקס" את ביתו שבטבריה. ביום 26.2.10 התמוטט חלק מהקיר התומך בחצר הבית. עבודות התיקון עלו למעלה מ-70,000 שקלים, אלא ש"הפניקס" סירבה לשלם ודחתה את תביעת המבוטח לקבלת תגמולי ביטוח. לשיטתה, הסיכון והנזק לא היו מכוסים בפוליסה, משום שקריסת הקיר נבעה מהחלשתו הממושכת בגלל ספיגת מי גשם במצעים בסמוך לקיר ובהיעדר ניקוז מתאים.

חברת הביטוח נתלתה בסעיף בפוליסה שקבע כי האירועים הבאים יוחרגו מהפוליסה ולא יזכו לכיסוי ביטוחי: "דליפת מי גשם מבעד לקירות, או מבעד לתקרה, או ספיגתם בהם; פגיעת סערה בגדרות ובשערים." "הפניקס" טענה, בהתאם להיגיון זה, שקריסת הקיר אירעה בעקבות דליפה מתמדת של מי גשם. עוד הוסיפה וטענה שהקיר קרס בגלל סערה שהשתוללה ביום האירוע.

אלא שהשופטת חנה לפין-הראל מבית משפט השלום בחיפה דחתה את עמדת "הפניקס", תוך מתיחת ביקורת חריפה על דרך התנהלותה.

השופטת נסמכה בפסק דינה בין היתר על כלל "פרשנות נגד המנסח" - ובמקרה זה נגד המבטח - שהיה נהוג בעבר בפסיקה בנושאי חוזי ביטוח. לפי כלל זה, במקרה של כמה פירושים סבירים פוליסת הביטוח צריכה להתפרש נגד מנסחה (שהוא חברת הביטוח) ולטובת המבוטח. היגיון זה מועצם בייחוד במקרים שבהם חברת הביטוח טוענת לחריג לפוליסה, כלומר למקרה שלגישתה אינו מכוסה בה.

"הכלל של פרשנות נגד המנסח", נאמר בפסק הדין, "מקבל משנה תוקף מקום בו מדובר בתניות פטור או בחריגים לכיסוי, הואיל והוראות אלה מוספות לחוזה הביטוח על-מנת לשלול אחריות לנזקים, אשר לולא כן היו מכוסים על-ידי הפוליסה."

עוד השופטת מצאה שהחריג שאליו הפנתה "הפניקס" לא נערך בהסכם כראוי, לא היה מפורש ומוגדר דיו ולא הובלט כפי שדורש זאת הדין. לכן גם מטעם זה חברת הביטוח הייתה מנועה מלהסתמך עליו.

פסק הדין נשען על כלל פרשנות נוסף, שמורה לבית המשפט להעדיף פרשנות המקיימת את חוזה הביטוח על כזו ששוללת את תחולתו.

בית המשפט דחה בתוקף את הפרשנות שהציעה חברת הביטוח והפנה לדברים שנאמרו בפסק דין אחר שניתן בנסיבות דומות. גם באותו מקרה לא הייתה מחלוקת שהנזק נגרם ממי גשמים שחדרו לבית, וחברת הביטוח ניסתה להסתתר, כבמקרה זה, מאחורי סעיף מחריג זהה - כי הנזק נבע מדליפת מים ממושכת ונגרם עקב סערה.

"טרחתי וקראתי", נאמר באותו פסק דין מצוטט, "ומצאתי כי 'בחוכמת המנסחים'... הוצאו המקרים השכיחים ביותר ממקרה הביטוח, ואין לי ספק שהדבר נעשה שלא בתום לב. אדם מבטח דירתו משלם במשך שנים פרמיות ומצפה שבבוא היום בו ייגרם לו נזק תשפה אותו חברת הביטוח. דליפת מי גשם, בין אם דליפה ישירה ובין אם בעקבות ספיגה, הינה אחד המקרים השכיחים שנתקלים בהם... גם אם יוכח שהייתה סערה, הרי נזק כתוצאה מדליפת מי גשם או ספיגתם אינם מכוסים - ואם כך מה מכוסה כתוצאה מנזק מים? ניסוח כזה הוא בבחינת הונאה של אנשים מן הישוב ובית המשפט לא יתן ידו לכך."

בסופו של דבר התביעה התקבלה ו"הפניקס" חויבה לשלם לתובע כ-100,000 שקלים. (ת.א. (שלום - חיפה) 3352-03-11 מקייס נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 1.4.14)).