כל חג ומועד בחיי עם ישראל שאנו מציינים במשך השנה, בא למעשה לזכור מאורע היסטורי כלשהו שקרה לפני מאות ואלפי שנים, כמו למשל חג הפסח, אותו חגגנו זה לא מכבר וקשור בעבותות ליציאת מצרים, או צום ט' באב, שמציין את חורבן בתי המקדש הראשון והשני.
יום העצמאות שונה הוא מבחינה זו, הוא איננו מאורע שנקבע לפני שנים רבות, אלא לאחר הקמתה של מדינת ישראל, לסמל עבורנו את ראשית צמיחת גאולתנו. יום זה מהווה המשך של חג הפסח - חג החרות הלאומי של עם שראל שבו יצאנו ממצרים וביום העצמאות הגענו למחוז חפצנו להיותנו מדינה עצמאית, חזקה ומתקדמת שכולנו גאים לחיות בה.
עוד קודם שעם ישראל נהייה לעם וקודם שנתיישבו בארץ נהיו קשורים בה. נכרתה ברית בין הקב"ה לאבות האומה. בברית אשר כרת עם אברהם בין הבתרים נאמר: "לזרעך נתתי את
הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית ט"ו, י"ח). בעקידת יצחק בהר המוריה נשנתה הברית פעם נוספת כפי שאמר הקב"ה ליצחק: "ויירש זרעך את שער אויביו והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (בראשית כ"ב, י"ז-י"ח). בברית השלישית עם יעקב אבינו בצאתו מחרן נאמר: "הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך" (בראשית כ"ח, י"ג).
אלו לא כל ביטויי הקשרים שהיו בין הקב"ה לאבות. מצינו ביטוי לקשר נוסף בין הקב"ה לעם ישראל טרם קבלת התורה שהייתה בקיום מצוות המילה, כפי המתואר בספר בראשית: "והקימותי את בריתי ביני ובין זרעך אחריך...ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם" (י"ז, ז'). הרי ברית זו למתן הארץ ניתנה לאברהם העברי ליצחק ויעקב. שמירת הברית מפורשת בפסוק: "זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המל לכם כל זכר" (י"ז, י'). מוכח מכאן שברית המילה מהווה תנאי לירושת הארץ, ועל כן נצטווה יהושע קודם הכניסה לארץ למול את עם ישראל שנאמר: "בעת ההיא אמר ה' ליהושע עשה לך חרבות צורים ושוב מול את ישראל" (יהושע ה', ב-ה). רק קיום תנאי זה יהיה בו לאפשר את ירושת הארץ.
עתה, בחוגגנו את יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל אין לך משהו סמלי יותר מאשר הציון של ראשית צמיחת גאולתנו המהווה המשך לדרך שהתוו לנו מנהיגנו לגאולתנו השלמה. קשר בל יינתק קיים בין העם לארצו. יישובה של הארץ ובניינה של המדינה ברוח מסורת ישראל סבא שבאה ידי ביטוי בנכונות להקרבה ומסירות נפש של יושביה לכונן ולחדש בה את הישוב היהודי ולהשיב בנים לגבולם.
ברית העולם שנכרתה בין הקב"ה לאבי האומה בברית בין הבתרים בה הובטחה הארץ לזרעו של אברהם, מתחדשת ומתקדשת בברית דמים של הורינו סבינו חלוצי הדורות האחרונים אשר עלו לארץ להגשים כיסופי גאולה וערגה רבת ימים של דורות לתקומת העם בארצו. מכאן הרגשותינו ויחסנו כלפי יום זה המעניק לנו את ההרגשה של ממשיכי מסורת אבותינו, כפי שלמדנו אותה בסיפורי התנ"ך ודברי הימים של עם ישראל החל מכיבוש הארץ על-ידי יהושע, דרך ימי דוד המלך, בית ראשון ושני, תקופת המשנה והעליות השונות לארץ ישראל משך כל הדורות. דורות שחיו וגרו בחבל ארץ זה לרע ולטוב.
לא לחינם הצביעו חלק מראשי המדינה עם הקמתה על שני מרכיבים מרכזיים המקשרים את יום העצמאות לחגי ישראל.
- הזיכרון ההיסטורי - הניצחון המופלא של ישראל הקטנה על צבאות ערב.
- תקומת ישראל - חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל.
הישיבה בארץ ישראל זוקקת עמה אמונה שלמה, אמונה הבאה מכוחה של התורה והברית שרק היא מחברת את העם לקב"ה ולמדינה.
