|
|
ציון 10 [צילום: באדיבות מסעדת רפאל]
|
|
|
|
|
אין שום צורך להכביר מלים בזכותה של מסעדת "רפאל" המיתולוגית, הממוקמת בקומת הקרקע של מלון "דן" תל אביב. בשלוש-עשרה השנים שבהן היא פועלת, כבר הספיק בעליה והשף הראשי שלה, רפי כהן, להוכיח לכל את כישוריו הגסטרונומיים, שאין עליהם עוררין.
סגירתה של "רפאל", למשך שבועיים, בעטיו של סכסוך עבודה שנתגלע בין השף לעובדיו, היוותה, ללא צל של ספק, מכה לענף המסעדנות הישראלי, כשהנפגעים הגדולים מן החסר הזה היו, כמובן, חסידי הגורמה, שכהן הותיר אותם, לצערם הגדול, עם הלשון בחוץ.
עם פתיחתה מחדש, חזרנו ל"רפאל" לעת צהריים, לתפריט העסקית המוגש בה בסופי השבוע. כדרכנו, התיישבנו בחמארה, האהובה עלינו, והצמודה לחדר האוכל הראשי של המסעדה, שבה ממוקמות כורסאות מפנקות ושבהן ניתנת לסועדים הנקלעים אליה יתר תשומת לב אישית.
כצפיחית בדבש
אל שולחננו הגיעו, בזו אחר זו, מנות הפתיחה בכמות המספקת כל בטן מקרקרת. הן הכילו לבנה עזים אורגני, עם סלט עגבניות; שעועית לבנה, חציל בלאדי ופלפלים שרופים באש, עם שמן-זית; גבינה צפתית אורגנית, עם סלט של פאקוס ועגבניות צבעוניות; חומוס בולגרי בשיטה עתיקה, עם טחינה; לבבות-חסה, סלט תפוחי אדמה עם ביצים חצי קשות, וסיגרים מרוקאים ממולאים באורז. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין ואין עדיין? לצד כל הכבודה הזאת הוגשה סלסלה עמוסה בלחם שחור, חלה ופוקצ'ה חמה, וניכר היה שבכל המנות הושקעה עבודת נמלים של ממש וטעמן היה כצפיחית בדבש.
מן המנות העיקריות שבענו נחת רבה משיפוד של נתח-קצבים, עם מח עצם, בצלי פנינה, ירקות צלויים ויין אדום. לצד הנתח העסיסי והנימוח בפה הוגשה גם מחית תפוחי אדמה, ולרוויה לגמנו סודה צוננת.
לקינוח הוגש מעדן מלכים: מרנג קלאסי, עם פרפה-וניל וסורבה תות שדה, שכמוהו לא בא לפינו מזמן. התלווה אליו אספרסו גזעי, מהביל וניחוח.
החשבון לשניים הסתכם ב-350 שקל, טבין ותקילין, אך שווה כל אגורה. הוספנו עליו תשר של 12% לשירות מעולה, ואת "רפאל" זיכינו - איך לא - במלוא הנקודות של הסולם הקולינרי.
