א. נלקח מאתנו
בישוב עופרה הובא למנוחות העיתונאי והפובליציסט
אורי אליצור, עורך "
מקור ראשון".
כיוון שאליצור היה מהאידיאולוגים הבולטים של הציבור הציוני-הדתי ודובר רהוט של המחנה הלאומי - כמעט שלא הוזכרה פטירתו בטרם עת בתקשורת הישראלית - אחת הלטיפונדיות האחרונות של השמאל ההזוי הישראלי.
ב. הוא בא! "ממלא המקום" פרנציסקוס, הגיע ארצה, וזו הייתה סיבה טובה לראשי מדינת ישראל להתרפס בפניו ככל יכולתם. הוא בא כביכול כצליין, אך ביקורו היה פוליטי לחלוטין. למרות שהאפיפיור הזה נחשב לנוח ליהודים, הביקור נושא ניחוח אנטי-יהודי חריף.
חשבון דמים קשה וארוך יש בינינו לבין הקתוליות - מאז שפסק אוגיסטינוס "הקדוש", כי היהודים מקוללים, ולא תהיה להם מדינה ועוד כל מיני אסונות ייפלו עליהם בגלל שלא הכירו במשיח הנצרות.
לא אזכיר את האינקוויזיציה ואת הפוגרומים ואת ויכוחי הדת, שהטבילו אותנו במבול של דם.
לפני יותר ממאה ועשר שנה דחה האפיפיור את בקשת בנימין זאב הרצל להכרה ולסיוע בתנועה הציונית. כקודמיו על "הכס הקדוש", ידע האפיפיור היטב, שהקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל משמיטה את הבסיס מתחת לאדני התורה (דוֹגמה) הנוצרית. אין פלא, ששום מדינה קתולית לא הצביעה ב-29 בנובמבר 1947בעד החלטת החלוקה.
כשהאפיפיור פאולוס השישי הגיע ארצה, בתחילת שנות השישים, הוא סירב להכיר בסימני הריבונות הישראלית, ורק הראשון לציון דאז לא התרפס בפניו (כמה סמלי, שזה הרב הראשי הספרדי, ולא האשכנזי, הרגיל לרקוד "מה יפית" בפני הגויים).
וכמובן, אזכיר את פיוס השנים-עשר - האפיפיור, שתמך בשלטון הנאצי בגרמניה, ועליו כתב רולף הוכהות את
המחזה, "ממלא המקום", והכנסייה עומדת להופכו לקדוש בתירוצים, שמתעלמים במפגיע מסיועו הנמרץ לשלטון הנאצי.
פרנציסקוס התעלם מסימני הריבונות היהודית - עניין מביך לחלוטין לגבי קתולי. אם יש מדינה ליהודים, משהו רעוע בדוֹגמה הנוצרית - למרות ניסיונות האפיפיור יוחנן ה-23 לפייס בין הקתוליות ליהדות.
לרוצים להרחיב על היחסים הללו - אני ממליץ לקרוא את ד"ר גיא בכור,
שפרס את מרבית היריעה במאמרו. כתוספת מרעננת - ראו
את מאמרו (באנגלית) של העיתונאי האיטלקי ג'וליו מיאוטי.
.
אפשר להוציא את היהודים מהגולה, אך אחרי אלפיים שנות גלות אי-אפשר להוציא את הגלותיות מהיהודים. כשהגיע האפיפיור התחרו ביניהם ראש ה
ממשלה נתניהו והנשיא פרס מי יתרפס יותר עמוק ויותר ביסודיות בפניו. פרס ניצח, וזכה בפרס - עוד טיול מיותר, כפי שהוא אוהב כל כך לא-על-חשבונו, לוואתיקן, שבו יוכל להפגין את יכולתו הווירטואוזית בהתרפסות מוחלטת בפני גויים.
עוד מעט, אני מקווה, ניפטר סוף-סוף מהמטרד הממלכתי הזה.
האפיפיור בא ארצה, כי הבטיחו לו ליטרת בשר - בין השאר, שליטה פרנציסקאנית במתחם קבר דוד בירושלים, שלא היה ברשות הנוצרית מהמאה החמש-עשרה, לפחות. ממשלת נתניהו הולכת בנתיב מסוכן של ויתורים על ריבונות ישראלית, גם בירושלים שהייתה בידינו לפני מלחמת ששת הימים; ושום דבר לא יעצור אותה מלבצע את זממה.
ג. שוב הדליף
הבית הלבן שגה כביכול, ופרסם את שמו של "מנהל התחנה" (מפקד השלוחה) של הסוכנות המרכזית לביון (CIA) בקאבול, בירת אפגניסטן.
בהזמנה לעיתונאים, שליוו את ביקור הנשיא אובמה באפגניסטן, חשף הבית הלבן את שם האיש. לכן, כנראה, ייאלץ הסוכן הבכיר לעזוב את תפקידו, ולעבור לתפקיד אחר בסוכנות הביון.
אין זו הפעם הראשונה, שהבית הלבן פוגע בחשאיות האמריקנית. איני מאמין, שזה לא היה בזדון.
תמיד הייתי קטן-אמונה לנוכח מעשי צבועים ומתחסדים.
דרך אגב, ג'ון קיריאקו, סוכן לשעבר של הסוכנות לביון, נידון בתחילת השנה לשלושים חודשי מאסר על שמסר לעיתונאי שם של סוכן בסוכנות הביון. וכמותו - לואיס ליבּי, שהיה עוזר לסגן-הנשיא דיק צ'ייני.
ד. עת הקרקס הגיעה שישה נמצאים במרוץ לתפקיד הכי מיותר במדינת ישראל, שמכלה לשווא כל שנה יותר משישים מיליוני ש"ח מכספנו, כדי לאחסן בטלן, שאין בו כל צורך. שניים יצטרפו בוודאי. מי עוד לירושלים?
ראובן ריבלין, פואד בן-אליעזר,
דליה דורנר,
מאיר שטרית, דן שכטמן ו
דליה איציק - חבורה מאוד לא-מכובדת, היאה לתפקיד נשיא מדמנת ישראל. לחלקם יש קופת שרצים גדולה, שמנה ונכבדת - כיאות לנבחר ציבור. כנאמר בתלמוד, "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו ..." (מסכת יומא, כ"ב עמוד ב').
וכל זה מגיע לנו כי דוד בן-גוריון חיפש בקדחתנות מקום לקבור את ד"ר חיים ויצמן, יריבו המושבע, בעודו בחיים.
מצד שני, עם ממשלה מנופחת יותר מכל ממשלה אחרת בעולם - כולל במדינות ענק, כמו סין, רוסיה, הודו וארצות-הברית - למה שלא נבזבז עוד כמה מיליונים על עוד כמה עשרות בטלנים ומאבטחים, שיקיפו מכל עבר את המשתעמם מבטלה במשכן הנשיא?! בכל אופן, הוא גם נשיא הכבוד של תנועת הצופים, המתיימרת לשווא להיות א-פוליטית, וזה תורם ללחימה באבטלה, ומסיר מרשימת המובטלים כמה עשרות.
ה. זה רעיון!
מדוע לזהם את הסביבה באלפי שקיות פלסטיק כשאפשר להשתמש בשקיות רב-פעמיות?
פרויקט אגורה מציע שימוש בשקית רב-פעמית, כדי למנוע את התופעה, שבתום הקניות, נותרת בבית ערמה של שקיות פלסטיק, שנזרקת לאשפה. השקיות הללו אינן מתכלות, ומהוות מפגע סביבתי עצום בגודלו.
בשנים האחרונות החלו רשתות השיווק וגופים ירוקים לעודד שימוש בסלי קניות רב-פעמיים כתחליף לשקיות ניילון. בארצות-הברית יש מרכולים, שמחייבים את הלקוח על שימוש בשקיות.
הפתרון הנו שקית רב-פעמית. "שקית אסיף" הנה שקית רשת רב-פעמית, איכותית ומעוצבת, ובעיקר - נוחה לשימוש. מי שאינם חפצים לקנותה - יכולים לייצרה באופן עצמאי על-ידי מִחזור רשת של תפוחי-אדמה.
