מלחמת אזרחים בעצימות נמוכה

זון 'המדינה היהודית' של הנביאים מותקף במלחמה מתמדת על-ידי חזון 'מדינת כל אזרחיה'. נשף המסכות מתנהל בעיקר בביהמ"ש העליון והעיתונות הממוסדת בהן מטפחים את זכויות האזרחים הערבים בישראל. מדינת כל אזרחיה לובשת מסכה של מדינה אירופאית דמוקרטית 'נאורה', בה יכולים אנשי שמאל ליברליים לכרות ברית פוליטית עם הערבים ולשלוט כחוק. כאילו קולות הערבים לגיטימיים כקולות היהודים. האם מדינת ישראל יכולה להתנהל על-ידי רמטכ"ל וראש ממשלה ערבים? לכולנו ברור שמציאות כזאת לא תיתכן! המדינה לא תתקיים אפילו שעה בניהול ערבים! מכאן ברור כי הערבים בישראל לובשים מסכה של 'פלשתינים', והיהודים מתחפשים ל'ישראלים'. הערבים במאבקם מסייעים לחלק מהיהודים להחזיק בהנשמה מלאכותית מדינה דמוקרטית מפוצלת אישיות אשר קיומה תלוי ברוב יהודי מוצק בלבד.

נדרשתי לפרדוקס הזה בגלל מאמרים שפרסמו לאחרונה עמי דור-און ו-רפי לאופרט בהם דנו בהיתכנות מלחמת אזרחים בישראל? להבנתי עמי דור-און מייצג באדיקות את תחפושת המדינה הישראלית. לדעתו ישראל מתקדמת לעבר מלחמת אזרחים שבה את תפקיד 'השלטון החוקי' ישחקו אנשי שמאל והמיעוט הערבי, ואת תפקיד 'המורדים' שיש לגרש מביתם באלימות 'כחוק' ימלאו בנאמנות המתנחלים. השלטון שקיים רק בדמיונו יתמודד עם 'הפרת חוק' של מיעוט מתנחלים. אין טעות גדולה מזו בתפיסת המציאות. תפיסה זו המניעה את הפרקליטות, בתי המשפט ו'המחלקה היהודית לדורותיה' כבר אינה מעודכנת דמוגרפית ותרבותית. אלו המאחזים האחרונים של האליטה הישנה הגוועת שמנהיגיה מחזיקים בתים יקרים וכספות מלאות כול טוב, ובניהם כבר חיים בניכר.

רפי לאופרט לעומתו מבחין בשני עמים בעלי אינטרסים מנוגדים לחלוטין יושבים בארץ ישראל. אם אני מצליח לסכמו בקצרה; הוא מציע זמנית לחלק את הארץ גאוגרפית לשני העמים כדי למנוע חיכוך והתבוללות מתמידים. הוא מציע 'יותר מהקיים' מטעמי נוחות טקטית, בהנחה שתידחה/תימנע גלישה למלחמת אזרחים. לאופרט אינו מוציא מכלל אפשרות כי חוסר היגיון במהלכי אחד הצדדים יוביל למלחמת אזרחים. לגרסתו קווי השבר בהם ילחמו הצדדים יהיו על-רקע אתני בין יהודים לערבים כפי שהגיב למאמר דור-און, ואח"כ בתגובתו על תגובתי, ובמאמרו.

מלחמת רעיונות מתמשכת

לדעתי מתנהלת מלחמת אזרחים בעצימות נמוכה כבר עשרות שנים בארץ ישראל. קל יחסית להבחין בקווי החיכוך שבין היהודים לערבים. אך דווקא קווי לחימה אלה מסתירים את קווי השבר של לחימה בין היהודים לבין עצמם. מאמר זה ידרוש מהקוראים חשיבה עמוקה כדי להבין לאן המציאות מתקדמת. זו מלחמה מוכחשת בה משתמשים הצדדים במסכות רעיוניות.

תנועת העבודה/המערך לדורותיה שלטה עוד טרם המדינה בכלכלת המדינה שתקום. היא הניחה לאנשי האצ"ל ולח"י להקים בדמם את המדינה היהודית, בעוד אנשי הפלמ"ח שלה הסגירו אנשי אצ"ל/לח"י לשלטון הבריטי הזר. כאשר הבריטים גורשו; הטיל דוד בן-גוריון את הפלמ"ח למערכה נגד צבאות הערבים. הפלמ"ח שילם דמו ופורק על-ידי בן-גוריון מחשש שאנשי הפלמ"ח התפכחו והבינו כי אינו ראוי להנהיגם. דוד בן-גוריון הוא ה-'דמוקטטור' הראשון שלנו; זו מילה שיצרתי לתיאור דיקטטור בתחפושת מנהיג נבחר. בן-גוריון הכריז על המדינה, ועל מועצת המדינה הזמנית ככנסת קבועה. הוא שלט במדינה כשנתיים באופן 'זמני' ויצק שלטונו לעצמו בבטון וגם ליורשיו עשרות שנים קדימה. כדי לעשות זאת הורה לירות על האונייה 'אלטלנה' שהביאה נשק חיוני ביוזמת האצ"ל למלחמה בצבאות ערב במלחמת השחרור. הוא ניסה להרוג שם את מתחרהו הפוליטי, מנחם בגין. אנשיו הפקירו את לוחמי ניצנים למוות בלי נשק ועזרה מול הצבא המצרי כי השתייכו למחנה הפוליטי האחר. השמאל העליל על מתחריו מימין כאילו ביצעו טבח בכפר הערבי דיר יאסין.

הערבים שהפיצו הבדיה ברחו, והשמאל התמיד משך עשורים בהפצת הבדיות על הימין כדי לחזק אחיזתו בשלטון. השיטה נמשכה גם כאשר העם הדיח את השמאל מראשות הממשלה, ושליטתו בכלכלה תקשורת והצבא סיפקה עדיין אשליה שיחזור לשלטון מלא. המקרה הגרוע ביותר בעת המודרנית התרחש במלחמת לבנון הראשונה. השמאל יצר וועדת חקירה בראשות שופט בה הוטלה אחריות שילוחית על מדינת ישראל כאילו היה לישראל חלק בטבח שגמלו ערבים נוצרים בערבים פלשתינים במתחם סברה ושתילה בביירות. עלילת דם אנטישמית זאת ערערה את שלטון הימין למשך שנים רבות וגרמה לשורת נסיגות תחת לחץ בינלאומי.

מזווית זאת השמאל נכון להילחם באחיו מהימין אפילו בסיוע הערבים מבחוץ ומבפנים למען אחיזה בשלטון! כשליש המתפקדים ממפלגות השמאל משפיעים על סיכויי הנבחרים בתוכן. לכן אין סיכוי למפלגות אלה לייצר הנהגה שתתקבל על-ידי רוב היהודים לאורך זמן. כאן אנו חוזרים לעניין התכנות מלחמת האזרחים בישראל. בתולדות המדינה היו אירועים לא מעטים בהם הם הפעילו טרור נגד יהודים.

המקרה הבולט בזיכרוני הוא השתתפות המוני אזרחים ערבים באינטיפדה בהוראת יאסר ערפאת עד אשר נדרשה הממשלה להורות על ירי באש חיה כדי לפזר המהומות. אח"כ הוקמה וועדה בשיתוף שופט מחוזי ערבי כדי 'לחקור' את האירועים כאילו התרחשו על כוכב מאדים! מדינת ישראל עשתה תמיד הכול כדי להכחיש את יהדותה. האמצעי הטוב ביותר היה מתן אזרחות לחלק מהערבים. המיעוט המוסלמי הוא חלק ממעצמה מוסלמית מפוצלת וקורסת בין מרוקו לאפגניסטן שאנחנו אי-זעיר גאוגרפית בליבו. רק עיוור לא יבחין שהערבים בישראל הם אוכלוסיית אויב הנהנית מהכנסת אורחים במדינה היהודית.

מחיר אשליית השמאל על חזרתו לשלטון?

השמאל ימשיך להתעלם מהשתתפות הערבים במסכה פלשתינית להכחדת ישראל. בתמורה יקבל השמאל מימון סיבובי דרך קרן פורד, הקרן לישראל חדשה ואחיותיהן. להשלמת התמורה הערבים בעלי תעודת הזהות יצביעו בפריימריז במפלגות השמאל, ויחלקו עם השמאל בשלטון. כאשר איש שמאל מדבר בליברליות מיתממת הוא פונה לבוחריו בתוך המפלגה. כמובן אם יעלה בידו להשיג מינוי 'התמורה' תשולם בגירוש יהודים שיואשמו ב'התנחלות' או בגירוש יהודים שנשותיהם חפצות בגירוש הבעלים מהווילה. כלומר השמאל מוכן תמיד לגבות את מחיר השלטון מיהודים אחרים שאינם שותפי הברית הזאת ובראשם המתנחלים ויהודים נורמטיביים. ממש כמו לפני הקמת המדינה. אין מקריות בהעברת כספים אדירים של קרנות אנטישמיות לתנועות פמיניזם קיצוניות; תוצאת פעילותן היא הפחתת הנישואין והילודה היהודית בלי קרב!

האם תימשך לנצח השקעת 12% אחוז מתקציב המדינה השנתי במימון ישיר להגשמת מדינת מחבלים ביהודה ושומרון. המחיר כולל עלות ביטחון שעלתה, גנבת מכוניות ורכוש במיליארדים רבים, עלויות של החזקת 70,000 מאבטחים, עלות שדרוג מערכות המודיעין לסיכול טרור, כאשר השב"כ וצה"ל נמצאים מחוץ למדינת המחבלים בשומרון וביהודה. עלויות אלו ואחרות הגיעו מאז אוסלו לטריליון שקלים נומינליים, וזה בלי עלות קניית שקט מהערבים בעלי האזרחות הישראלית. בסכום הזה יכלה ישראל להבעיר את כול הערבים ביהודה ושומרון לאוסלו ולקיים אותם שם ברמת חייהם 50 שנה! חלום מדינת כל אזרחיה של השמאל מפצל את היהודים בעזרת שנאה לחרדים, ונעזר במיעוט ערבי כדי לשלוט בהם, הפך לסיוט רווי אלימות שרובו עוד לפנינו, ועיקר מחירו טרם חושב. ככל שנתקדם בעתיד הילודה היהודית תגבר, הילודה הערבית תפחת. פוטנציאל המצביעים של גוש השמאל יקטן, יזדקן, וירד מהארץ.

השפעת איום חיצוני על עמדות היהודים

האויב החיצוני שמולו כולנו התלכדנו הוא צבאות ערב על הדיוויזיות המשוריינות וחילות האוויר שלהן. האויב הזה מתפרק מדינה אחר מדינה. בסוריה נלחמות שש מדינות זו בזו. בעירק נלחמות שלוש מדינות פנימיות. מצריים נשלטת על-ידי דיקטטורה צבאית בעימות דמים מול האחים המוסלמיים והסלאפים. לוב חזרה לתרבות שבטית כבעבר, וכדומה. המדינות שטרם נקלעו למלחמה פנימית יקלעו אליה בקרוב, כי כוחותיהן כבר מעורבים בלחימה במדינות שכבר שקעו. סיכויי צבא ערבי להתערב בסכסוך פנימי ישראלי בהצלחה דמיוניים.

בעבר השמאל כרת בריתות פוליטיות עם הערבים. אלו תמיד התפוצצו מול המציאות. שמעון פרס בנה על קולות הערבים את סיכויי בחירתו מחדש, אך נקלע לעימות חיצוני במבצע ענבי זעם, אשר הכעיס את בוחריו הערבים. פרס המתין בליל הבחירות לתוצאות קלפיות ג'לגוליה לשווא. הערבים הכעוסים על הפצצות צה"ל בלבנון גמלו לפרס בקלפי. כל עימות חיצוני יפרק בקלות את הברית בין השמאל לאזרחים הערבים.

עמדות הכוח האחרונות של השמאל

השמאל עדיין שולט בערכאות בתי המשפט המושחתים והמעוסים של ישראל. אך שליטה זו מתבססת על שחיתות בהיקף נרחב. הכנסת שחלקה שמאלני, וחלקה משוחד לאחר שנבחרה על מצע ימני, מניחה לביהמ"ש ריק שלטוני במכוון. מרגע שתחליט הכנסת להחזיר את ביהמ"ש לגודלו ולסמכויותיו הטבעיים, יש בידה כל האמצעים החוקיים לעשות כן.

השמאל עדיין שולט בכלי התקשורת הישנים שהם עיתונות כתובה, רדיו וטלוויזיה ממלכתיים, או כאלו שנמסרו לשליטת טייקונים אינטרסנטיים. כלים אלה קורסים כלכלית, ונסגרים לשיפוץ בקצב מתגבר. השפעתם דועכת מול הפייסבוק וה-יוטיוב.

בצה"ל שימר השמאל אחיזה בעזרת שיטת חבר ממנה פיקודיו וחבריו. המערכת הפוליטית מינתה את הקצונה מדרגת אל"ם ומעלה. הקצונה שדרגה את עצמה לתפקידים פוליטיים, משם בחרה את פקודיה. אך יש לדעת כי מאגר זה מזדקן ומאבד רלוונטיות, כאשר לא ממתינים באזרחות בהתלהבות כדי שיבוא ללמד את כולנו פרק במנהיגות. רוב החיילים והקצינים ביחידות הלוחמות משתייכים למתנחלים וחוגי הימין הלאומי. זה כל מה שנדרש להפעלת הצבא. ככל שעולים בדרגות אל"ם, תא"ל, אלוף, מתחזקת בהדרגה אחיזת הימין על ציר הזמן. עתיד השמאל בקצונה לדעוך.

השמאל גם מקורב לעסקים גדולים, בנקאות, ופקידות המדינה. אלה צפויים לקרוס ככול שהמדינה תתמיד בעושק אזרחיה היהודים. להשלמת חורבן השמאל צריך להוסיף את אחוז החסימה שהועלה, אשר כנראה יצמצם כוח פוליטי מהערבים, וימחק מפלגות כמו 'התנועה' של ציפי לבני. הלקח הפוליטי של בגידת ההנהגה בעם בעת ההינתקות מורגש היטב בכנסת. קדימה שישבה בכורסאות עור הצבי בשלטון יושבת עכשיו בספסל הנאשמים, בכלא, ומתחת למצבה.

עמדות כוח שהשמאל תפס זמנית

השר יצחק אהרונוביץ הגיע לביקור בכפר קאסם לאחר אירוע ירי רצחני שביצעו נערים ערבים ואמר בין השאר; "אני מכיר את התופעות המתרחשות כאן ועליהן באתי לדבר אתכם, על הירי הבלתי פוסק באירועים, על קיום אמצעי הלחימה והנשק בכל בית כמעט, נשק חוקי ולא חוקי כאחד, על בעיית הסמים, האלכוהול, האלימות בכבישים, והבנייה הלא-חוקית" (קישור). משרדו המשיך להחרים כלי נשק ברישיון מיהודים בעלילות זדון, ולהתחבא בפחד מהערבים בהתעסקות עם ילדות שלכלכו מדרכה בגרפיטי 'תג מחיר'. על כל גלגל ערבי מפונצ'ר שהגיע לחדשות נגנבו לפחות 10 מכוניות יהודים על-ידי ערבים.

עיני השר טחו מראות שלל הפיגועים הלאומניים נגד יהודים שהסתיימו ברצח פציעה שוד ואונס. אלפי הצעירים הערבים והנשים ש'התנחלו' על הר-הבית עם דגלי חמאס משליכים אבנים בכל עת שהמשטרה מתירה ליהודים לעלות להר. 'המשטרע' מצידה מיד מגרשת את היהודים, ומטרידה את הפעילים כמו יהודה גליק כאילו שהם הבעיה. עיתון יומי גדול (ישראל היום 06/06/14) פרסם לאחרונה כי פעיל חמאס בכיר בשם מחמוד מוחמד עיסא טועמה, תושב סעודיה נעצר בכניסתו לישראל ונחקר על-ידי השב"כ. בחקירת שירות הביטחון הכללי זימר טועמה אודות המימון בסך 4,000-5,000 שקלים שהעניק החמאס כמשכורת חודשית לכל מתפרע כדי למנוע עליית יהודים להר-הבית. מחקירתו עולה כי ה'פיוס' בין הפתח לחמאס הוא מזימה נוספת נגד היהודים בישראל.

גירוש היהודים מההר בסיוע 'משטרת ישמעאל' הוא רק חלק מההישגים הטריטוריאליים של הערבים בחבלי ארץ שלמים אשר בהם יש פשיעה ערבית ואלימות, ורגל יהודי לא דורכת בהם עוד טרם הוכרז פרוץ סבב האלימות הבא. משרד ערעור ביטחון הפנים כבר מזמן פועל למען אינטרסים ערביים. הישגו היחיד הוא סגירת התיקים נגד השר הבכיר אביגדור ליברמן לאחר שנמרחו שנים על-ידי המשטרה והפרקליטות (של השמאל), וכול העדים נפטרו ומתו בחו"ל. לאחרונה ליברמן הפך לחתול בית של השמאל. הליכוד מעוניין להתנתק מליברמן וממפלגת הננסים שבכיסו. המציאות הביטחונית בישראל שיצר המשרד לביטחון פנים היא תוצאה של מחדל מכוון שייחקר בעתיד בוועדת חקירה!

השלום לא היה מטרת אוסלו, המטרה הייתה מניעת יהוד המדינה

חודש לפני מותו אמר אדריכל הסכם אוסלו, ד"ר רון פונדק; השלום אינו המטרה, אלא המטרה היא ישראליזציה של המדינה, במקום יהוד שלה. עולה מדבריו אלה שהקרב אשר מנהל ח"כ וסגן יו"ר הכנסת, משה פייגלין על זכות העלייה היהודית להר-הבית היא מהותית מאוד לעתידה של המדינה. השמאל יצר חזון כוזב למדינה והחליט למחוק ממנה את יהדותה. כל ראשי הממשלה האחרונים שוויתרו על ריבונות יהודית בהר-הבית כשלו ונרשמו לדראון בהיסטוריה היהודית. מי שלא יתחבר להר יהיה מנותק מיהדותו, ויובס בכל עימות בכול חבל ארץ מחדש. חזון הנביאים יחליף את חזון שתי המדינות למרות מאמצי העולם כולו לכפות אותו.

השמאל בתוכנו מאבד כל עמדת כוח שתפס. המדינות הלוחמות בנו מתפרקות מבפנים, במזה"ת, או באירופה. השמאל בונה על נכונות הימין לוותר כדי למנוע אלימות, כפי שהיה בעבר. אבל יכולת הצד השני לייצר 'איום החיצוני' משמעותי פוחתת. האיום בטווח הזמן הקרוב הוא מלחמת האזרחים פנימית. צבא מחבלים בשומרון, ואספסוף ערבי בכפרים בתוך ישראל הם אלה שיתקפו בסבירות גבוהה יותר ממדינות ערב. היהודים יתלכדו סביב חזון המדינה היהודית וימחקו את תהליך הישראליזציה של המדינה. השמאל יוכל רק לממש את הדרכון הזר שלו, ולהתייאש בגלות נוחה עד שיחזור בתשובה. כידוע הנביא ישעיה שניבא מדינה יהודית אמר בפרק מט' פסוק יז'; מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ.