הצבעת מועמד לנשיאות בעד עצמו

הבחירות האחרונות לנשיאות המדינה, חלפו עברו להם, אולם הן מעוררות סוגיה משפטית מהמדרגה הראשונה והיא - הצבעתו של מועמד לנשיאות, בעד עצמו. העובדה, כי שניים מבין חמשת המועמדים לתפקיד נשיא המדינה, ח"כ מאיר שטרית וח"כ (לשעבר) ראובן (רובי) ריבלין, היו חברי כנסת, בעת שהתקיימה ההצבעה, לתפקיד נשיא המדינה, העניקה להם יתרון ברור על פני שלושת המועמדים האחרים, דליה איציק, השופטת, בדימוס, דליה דורנר ופרופ' דן שכטמן, שאינם חברי כנסת.

ברור הוא הדבר לחלוטין, כי ח"כ (לשעבר) ראובן (רובי) ריבלין, הצביע עבור המועמד לנשיאות, ראובן (רובי) ריבלין וכי ח"כ מאיר שטרית, הצביע עבור למועמד לנשיאות, מאיר שטרית, כאשר אפשרות זו נמנעה משלושת המועמדים שאינם חברי כנסת מכהנים ואינם יכולים, להצביע, עבור עצמם.

בעניינו אנו, מדובר בסוגיה תיאורית בלבד, שכן לא היה הבדל של קול אחד או של שני קולות בין המועמדים, חברי הכנסת, לבין המועמדים שאינם חברי כנסת ואילו - לסיבוב השני - "עלו" שני חברי כנסת מכהנים, הלא הם, ח"כ מאיר שטרית וח"כ (לשעבר) ראובן (רובי) ריבלין.

מן הראוי להדגיש ולציין כי סוגיה זו הועלתה בידי, עו"ד מרדכי איזנברג, יו"ר התנועה להגינות שלטונית, במכתב ששלח הוא קודם לבחירות האחרונות, ליו"ר הכנסת, ח"כ יולי יואל אדלשטיין במכתבו עתר, עו"ד מרדכי איזנברג לכך, כי ככל שחברי הכנסת חתמו על טופס המועמדות של עצמם, הרי שחתימתם לא תיספר וכי תמנע מהם האפשרות להצביע בבחירות למועמד לתפקיד הנשיא, במליאת הכנסת. במכתב תשובה ששלח היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון - ממש ימים אחדים, קודם לבחירות לנשיאות, שהתקיימו אתמול (יום ג') - כותב הוא כי סוגית חתימתם והצבעתם של חברי הכנסת המועמדים לכהונת הנשיא, הינה סוגיה מורכבת שיש לה פנים לכאן ולכאן. בסופו של יום קובע הוא, במכתב תשובתו לפנייתו של יו"ר התנועה להגינות שלטונית, כי סוגיה זו אינה להכריע בו, וודאי לא ימים ספורים לפני ההצבעה, כמו-גם לקבוע איסורים ומגבלות על חברי כנסת מכהנים, שהינם מועמדים לתפקיד נשיא המדינה ובוחרים -בפועל ולמעשה - לכאורה, בעצמם, כמו-גם תומכים במועמדותם לתפקיד נשיא המדינה, בעצם חתימתם על טופס תמיכה, במועמדותם הם.

היועץ המשפטי לכנסת כותב במכתבו, כי אופן בחירת נשיא המדינה מעוגן בחוק יסוד: נשיא המדינה ובעת שחוקק חוק יסוד זה, היה ידוע מצב הדברים שבו חברי הכנסת נוטלים חלק בהתמודדות והוא אף נהג בפועל, קודם לכן ובכל זאת לא נקבעו כל מגבלות על השתתפותם בהצבעה. במכתב מצוין עוד, כי ח"כ שבח וייס הציע הצעת חוק לתיקון חוק יסוד: נשיא המדינה - בכנסת ה-12 - לפיה אם בין המועמדים קיים מועמד שהוא חבר כנסת, הרי הוא לא ישתתף בהצבעה, אולם הצעת חוק זו, לא קודמה אפילו, לקריאה טרומית, לקראת קבלתה כחוק, בכנסת.

נימוק נוסף שמעלה היועץ המשפטי לכנסת, הוא שמליאת הכנסת אינה דומה לגוף מנהלי או שלטוני רגיל, כאשר הכנסת ומליאתה נתפסות כיחידה חוקתית מיוחדת. לסברתו, גם ההסתכלות על חברי הכנסת, אינה דומה להסתכלות על עובדי ציבור מן המניין, בכל הנוגע לסוגית ניגוד העניינים. לכן, אין קיים מצב דברים שמליאת הכנסת פועלת בהרכב חסר ואין צורך להשלים הרכבה של מליאת הכנסת, במצב דברים נטען שכזה. לכן, חברי הכנסת - כדבר שבשגרה - מצביעים במליאת הכנסת על עניינים המשפיעים עליהם ועל קרוביהם, באופן ישיר או עקיף, בין בחקיקה ובין בהחלטות אחרות והם משתתפים בהצבעות שבהן, הם עצמם עומדים לבחירה (בחירות לתפקיד יו"ר הכנסת; סגן יו"ר הכנסת; נציגי הכנסת בוועדות לבחירת נושאי משרה שיפוטיות ועניינים דומים).

היועץ המשפטי לכנסת כותב עוד, במכתבו הנ"ל, כי במקום בו סברה הכנסת כי יש מקום למנוע מחבר כנסת להצביע על עניינו האישי, כגון בהליכים מעין שיפוטיים, המתקיימים בוועדת הכנסת, היא קבעה זאת מפורשות בתקנות הכנסת.

אין רשימה זו מתיימרת להקיף ולכלול, בחובה ובגדרה, מכלול העניינים בסוגיית הצבעת חברי כנסת, המועמדים לתפקיד נשיא המדינה, אשר מצביעים, בעד עצמם. זו היא סוגיה מורכבת, הכוללת גם שאלות אחרות של הצבעת חברי הכנסת, בעניינים בהם מעורבים הם אישית, כאשר מן הראוי הוא, שעניינים אלה יועברו לבחינתה ולבדיקתה של וועדה חיצונית שאין חברי כנסת, מכהנים, נכללים בה ויפה - לעניין זה - שעה קודם.