על-רקע הנאמר לעיל ראוי להרחיב את הדיבור על פרישתו הדרמטית של חבר הכנסת בנימין (פואד) בן-אליעזר מהמאבק הבזוי על תפקיד נשיא המדינה.
פרישה זו באה בעקבות זימונו לחקירת משטרה כחשוד בביצוע שורה של עבירות פליליות לא הפתיעה את מי שעקב מקרוב לאורך השנים אחר התנהלותו באזור הדמדומים של שלטון החוק.
אומ"ץ טיפלה בעבר בכמה פרשות שחיתות שפואד היה מעורב בהן ובהן נחשפו, בין השאר, דרכי התעשרותו במהלך שירותו הציבורי ובזכות קשריו המיוחדים עם אילי הון מקומיים וזרים.
בתפקידיו המיניסטריאליים השונים לא הייתה לפואד בעיה לחלק מתנות מקופת המדינה לאילי הון ואנשי עסקים. המשטרה חוקרת באיחור רב אם חלקם גמלו לו בטובות הנאה באמצעות הלוואות אמתיות ופיקטיביות ותשלומים במזומנים.
הכספת של פואד עמוסת מאות אלפי הדולרים שנחשפה בירושלים היא לפי כל הסימנים רק קצה הקרחון שמתחיל להפשיר באיחור רב.
אין ספק שכמה אוכפי חוק בכירים בעבר ובהווה חייבים להכות על חטא בשל כך.
למרבה הצער לא נחקרו בעבר פרשות השחיתות בהן היה מעורב פואד באורח יסודי ע"י רשויות אכיפת החוק וניתנו לו הנחות בחקירות בדומה לאישים רמי דרג נוספים שהיו בעבר מעל החוק.
גם הגילוי המסעיר של נשיא מצרים לשעבר
חוסני מובארק לפני למעלה משנה שעל פיו שילמה מצרים לפואד שכר חודשי קבוע בסך אלפי דולר לא נחקר ע"י המשטרה חרף פניותיה החוזרות ונשנות של אומ"ץ.
כך גם לא נחקרו קשריו הסמויים של פואד עם הרב
יאשיהו פינטו שנרקמו בתיווכו של איש העסקים האשדודי ג'קי בן זקן, שהכיר לו גם את שותפו לעסקים איל ההון המסתורי אברהם נניקשווילי האיש שהעניק לו הלוואה נדיבה לצורך רכישת ביתו המפואר ביפו.
בימים האחרונים נודע כי קטעי מידע לגבי אופן רכישת הבית היו בחודשים האחרונים בנפרד במשטרה, רשות המיסים והרשות למניעת
הלבנת הון.
סוד גלוי הוא ששיתוף הפעולה בין הגופים הללו לוקה בחסר ולעיתים הפרקליטות לא מקבלת את מכלול העובדות לקראת קבלת הכרעות לגבי טיב הראיות בפרשת שחיתות זו או אחרת.
בשעתו היו, אמנם, ניסיונות ליצירת מסגרת משותפת להעברת מידע הדדי ולחקירות משולבות אבל הן עלו על שרטון.
יש הטוענים שהדבר נבע לא רק מסיבות של אגו אישי וגאווה מקצועית אלא מסיבות אוביקטיביות ובלתי תלויות.
המציאות העוגמה מלמדת על מצב אבסורדי שבו גוף אחד אינו מדווח לגופים האחרים שעוסקים בנושא זה או אחר וכתוצאה מכך קטעי המידע נופלים לעיתים בין הכסאות או מתויקים כחומר מודיעיני שאינו מבשיל באורח אופרטיבי.
במקרה של פואד מתברר שהמידע הראשוני הגיע לרשות המיסים מגופי ממשלה שונים אך לא הייתה יכולה לפעול מאחר שהחוק לא מאפשר לה לעשות בו שימוש.
המשטרה נחשפה לנושא זה לפני כמה חודשים במסגרת החקירה המסועפת שנערכה בנמל אשדוד אך לא טרחה בשלב זה לעדכן את הגופים האחרים לאכיפת החוק.
ואמנם, הניסיון המגוון של אומ"ץ במרוצת השנים מול גופי אכיפת החוק מצביע על מצב בעייתי בלתי נסבל.
משטרת ישראל עורכת חקירות באורח סלקטיבי בעיקר כאשר מדובר באישי ציבור כאלה או אחרים. חלק מהחקירות של אישי ציבור שסרחו לא מבשילות להמלצה להגשת כתבי אישום רק משום שחסרות עובדות שמצויות בגופים אחרים.
חקירות בעלות אופי כלכלי לא מתקדמות בקצב הראוי בגלל קשיי התמודדות של החוקרים עם עבריינים מתוחכמים.
רשות המיסים טוענת שהחוק אוסר עליה לחשוף מידע מתוך תיקי נישומים גם כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירות פליליות.
מחלקת החקירות של רשות המיסים פועלת באורח עצמאי ומעדיפה להגיש כתבי אישום באמצעות הפרקליטות לכלכלה ומיסוי.
כאשר יש צורך לבצע חקירה משותפת נוצרות לעיתים חריקות שלא ניתנות לגישור.
הרשות להלבנת הון לא עוסקת כלל בחקירות ופועלת למעשה רק על יסוד חשדות כבדים או ראיות מוצקות.
לשבחה של רשות המיסים יאמר שהיא פועלת לשינוי החוק הקיים על-מנת שניתן יהיה להעביר מידע מודיעיני באורח מידי מגוף אחד למשנהו ובמקביל לערוך חקירות משולבות בהיקף מלא.
למרבה האירוניה ממצא חקירתו של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן היא שהביאה לחיבור בין גופי אכיפת החוק שגילו בזה אחר זה שיש בידיהם חומרים מחשידים בלתי מנוצלים נגד פואד וכך התפוצצה הפרשה.
על כך כבר נאמר: "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא".
ולקראת סיום אפיזודה: אחת הממליצות הנלהבות בתקשורת על
דליה איציק כמי שראויה ביותר, כביכול, לתפקיד נשיאת המדינה הייתה מנכ"לית הטלוויזיה הלימודית לשעבר
יפה ויגודסקי המשמשת כיום כיו"ר שדולת הנשים ומנהלת פרויקט הסיוע לעסקים הקטנים.
הרוח הגבית שהעניקה ויגודסקי לחברתה איציק אינה מקרית ויש לה רקע זהה.
שתיהן קורצו מאותם חומרים שליליים: שקרים, מניפולציות, תחמנות, תככים, בוגדנות והעמדת פנים.
שתיהן אימצו לעצמן אורחות חיים זהות. מבחינתן ניתן להכשיר את כל האמצעים כדי להשיג את המטרות ולהשיג את היעדים שהן הציבו לעצמן.
הלכה הזרזיר אצל העורבת.
למזלנו לא עלה הפעם בידה של איציק להגשים את שאיפת חייה להיות הנשיאה הבאה של ישראל.
איציק יכולה להתמודד בהחלט על תפקיד נשיא התאחדות בעלי הבתים ולדאוג לאינטרסים שלהם מול שוכרי הדירות.
בבעלותה מצויות לפחות שלוש דירות ועוד ידה נטויה ואין כל סיבה שלא תבחר. אולי יעלה בידה של איציק בדרך זו לבלום את העלאת דמי השכירות של הדירות ולתרום את חלקה למחאה החברתית.
