מנהיגות לקויה וכישלון בהובלת גוש הימין רובי ריבלין נבחר לנשיא על-אף גמגומו וחוסר הרצון שגילה נתניהו להתייצב לימינו.
העובדה שעד הרגע האחרון ביבי היה אדיש ואפאטי, לא משחקת לטובתו ומצביע על אישיות מתוסבכת, שקשה לה להתנתק מחישובים אישיים, פוליטיים קטנים, כדי ללכת על מטרה גדולה.
חוסר לויאליות – וחישובים אישיים
1. אם אכן – מדובר בחישובים וחשבונות אישיים, הדבר מצביע על חולשה מנהיגותית.
2. אם מדובר בחילוקי דעות אידאולוגיים, אפשר היה לפתור הסוגיה בצורה יותר מכובדת ויצירתית.
3. אם היה מדובר בהובלת גוש הימין והקואליציה, ניתן היה לצפות מהתייצבות נתניהו בראש המחנה והמלצה חד-משמעית לבחור בריבלין.
המהלך המפוספס של ביבי
הייתה לנתניהו הזדמנות נהדרת להעמיד את מנהיגותו של גוש הימין למבחן פוליטי, ולא לקבל ביקורת, והערות סרקסטיות מצד ראשי גוש השמאל והמרכז, שמצאו הזדמנות נאותה להכות את ביבי בנקודות החלשות ולתת לו ולמפלגתו "מכה קשה בכנף".
לו הייתי ביבי (ולא רוטשילד נוסח פואד)
יועצי ותומכי ביבי, כשלו קשות בכל הנושא של בחירת הנשיא ובעיקר בדרך ההתנהלות אל המינוי, המועמדים והתפקיד.
היה מקום לפרסם עמדה של הליכוד
לדעתי, על נתניהו היה לפרסם ברבים לפני שבוע, הצהרה פומבית על תמיכה בריבלין בנוסח הבא:
על-אף חילוקי דעות אידאולוגיים, שהיו לי במשך השנים עם ח"כ רובי ריבלין, אין מועמד טוב ממנו לתפקיד נשיא מדינת ישראל. רובי – איש ירושלים, מנאמני ואוהבי ארץ ישראל, יהיה נשיא של כל העם למען העם ולא יוותר על ביטחון ישראל.
המלצתי – לכל גוש הימין והקואליציה, להצביע כאיש אחד לרובי ריבלין, כנשיא המדינה.
על החתום –
בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל.
מהלך שלא נעשה – לא ניתן לשחזור
רובי ריבלין, היה נשיא ביתר ירושלים ומעתה אמור: נשיא מדינת ישראל ה-10.
וכפי שהערכתי במאמרי מיום ראשון, באתר זה, שהוא ייבחר לנשיא – ויהיה טוב ומצליח בתפקידו, נשיא עממי, למען העם ומתוך העם.
נ.ב.
1. מי שחשב שהאגף הדתי נעלם או דומם, קיבל התראה בבחירות הנשיא. כאשר הם התייצבו מול הליכוד, שטרית עלה במפתיע. כאשר התייצבו והתיישרו מחדש עם רובי ריבלין – הוא זכה בנשיאות.
2. יתכן מאד, שהעובדה שביבי לא התלהב מריבלין, עזרה לש"ס לבחור בו כנשיא – מעין הפוך על הפוך.
3. כשכוחו של ביבי נחלש – הכוח העולה בליכוד הוא
גדעון סער ו
גלעד ארדן מהמשמרת הצעירה.
