המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים הגישה (יום ג, 7.2.06)לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד שני שוטרים מתחנת בית שמש, בגין קיום מגע אינטימי עם אישה, תוך ניצול מצוקתה הנפשית.
על-פי האישום, השוטרים אופיר אליהו ורונן יצחק, שהיו שוטרי סיור, הגיעו בתאריך 16.9.05 בשעה 17:00 לביתה של מ.ב. לצורך טיפול באירוע שבו חששו בני משפחתה של המתלוננת כי היא עלולה לפגוע בעצמה או בילדיה.
במהלך הטיפול באירוע, המליץ ראש משמרת הסיור בתחנה, למתלוננת, כי תיבדק בדיקה פסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש "איתנים" על-מנת לעמוד על מצבה הנפשי, ואף אמר לה, כי השוטרים יקחו אותה לבדיקה. משהביעה המתלוננת את הסכמתה לעריכת הבדיקה הפסיכיאטרית, נשלחו שני השוטרים ללוותה לבדיקה, תוך הנחיה להישאר עימה עד לסיום ההליך.
במהלך הנסיעה שוחחה המתלוננת עם אליהו וסיפרה לו כי היא חוששת ביותר להישאר לבדה במרכז לבריאות הנפש. השוטר אליהו הבטיח למתלוננת כי יישאר עימה במקום ולא יעזוב אותה. בתוך כך, ביקש הנאשם מהמתלוננת את מספר הטלפון שלה, לדבריו, כדי שיוכל להיות עימה בקשר בהמשך ולקשור עימה קשרים אינטימיים.
נטען, כי בהגיעם לבית החולים, נכנסה המתלוננת לבדיקה פסיכיאטרית אצל הפסיכיאטר התורן, והנאשם יחד עם השוטר הנוסף, שהו עימה במהלך הבדיקה כולה. לאחר שהמתלוננת נבדקה ע"י רופא במרכז לבריאות הנפש, נתבקשו המתלוננת והשוטרים להמתין במקום עד לסיום הכנת חוות הדעת הרפואית אודות המתלוננת, אלא שהנאשם הודיע למתלוננת כי מאחר שמשמרתו מתקרבת לסיומה, בכוונתו לעזוב את המקום ולהותיר את המתלוננת לבדה. זאת, בניגוד להנחיה מפורשת שקיבל הנאשם מראש המשמרת, ובניגוד להבטחה שניתנה למתלוננת בעניין זה.
בהמשך, יצאו הנאשם והמתלוננת לכיוון חצר בית החולים, ונכנסו לניידת שחנתה בסמוך, שם החל הנאשם לגעת בגופה של המתלוננת, נישק אותה בפיה והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. לאחר מכן, הוביל הנאשם את המתלוננת למקום צדדי בחצר בית החולים, שם, בשל הלחץ בו היתה שרויה, והחשש כי הנאשם יותיר אותה לבדה, ניאותה המתלוננת לקיים עם הנאשם מגע מיני. הנאשם הורה לה לבצע בו מין אוראלי.
השוטר אליהו נאשם כי את המעשים המתוארים לעיל, ביצע בעת משמרתו, וכשהוא נקרא לסייע למתלוננת שהיתה אותה עת במצוקה נפשית. בנוסף, ולשם השגת הסכמתה של המתלוננת לביצוע המעשים המיניים, ניצל הנאשם את המצוקה האישית שבה היתה נתונה המתלוננת, ניצל את מעמדו כלפי המתלוננת כאיש משטרה במהלך מילוי תפקידו, וניצל את תחושת התלות של המתלוננת וחששה מפני השארתה במקום.
בכך עשה הנאשם, בעת שהיה עובד ציבור במילוי תפקידו, מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור.
לגבי שוטר השני, רונן יצחק, נטען כי במועד הרלוונטי לכתב אישום זה שירת הנאשם כשוטר בתחנת בית שמש במשטרת ישראל, בתפקיד ראש חולית אלימות במשפחה. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בין התאריכים 16-20.9.05, עיין הנאשם בחומר המשטרתי בעניינה של מ.ב. הקשור באישום הראשון בכתב אישום זה. הנאשם לא היה אותה עת בעל תפקיד כלשהו בטיפול בעניינה של המתלוננת.
בתאריך 20.9.05 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם אל המתלוננת, והציג עצמו בפניה, כראש צוות החקירה ממשטרת בית שמש, ואף המשיך והציג מצג שווא לפיו מתוקף תפקידו עליו להיפגש עימה. הנאשם אף שאל את המתלוננת האם בעלה נמצא אותה עת בבית, ומשהשיבה בשלילה, אמר הנאשם כי מיד יגיע לביתה.
כחצי שעה לאחר מכן הגיע הנאשם, לבדו, לביתה של המתלוננת, ותיחקר אותה אודות חייה האישיים. בתגובה לתמיהתה של המתלוננת בעניין זה, טען בפניה הנאשם כי עליו לדעת פרטים אלו לצורך מילוי תפקידו.
בהמשך, הציג הנאשם בפני המתלוננת מצג שווא, לפיו מתוקף תפקידו עליו לבחון האם קיימים על גופה סימני חבלה, ואף הוסיף כי נתקבלה תלונה בתחנת המשטרה לפיה המתלוננת הוכתה בידי בעלה. זאת, שעה שהדבר לא היה נכון כלל, לא הוגשה כל תלונה או ידיעה למשטרה בעניינה של המתלוננת, והנאשם בדה זאת כמסווה ליצירת קשר עם המתלוננת וביצוע מעשה מגונה בגופה.
הנאשם הורה למתלוננת להתפשט בכדי שיוכל לבחון את סימני החבלה שכביכול מצויים על גופה. המתלוננת סירבה מספר פעמים וטענה בפני הנאשם כי הדבר אינו חוקי, אך הנאשם אמר למתלוננת כי הדבר חוקי ודרש מהמתלוננת שוב כי תתפשט. בסופו של דבר התפשטה המתלוננת עד שנותרה כשהיא לבושה בתחתונים וחזיה בלבד, והנאשם בחן את גופה, ואף הסיר מחזה שערה שדבקה בו.
נטען כי במעשיו המתוארים לעיל עשה הנאשם במתלוננת מעשה מגונה בהסכמת המתלוננת שהושגה במרמה. במעשיו המתוארים לעיל עשה הנאשם, בהיותו עובד הציבור ותוך שימוש לרעה בסמכותו, מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר. כן עשה הנאשם בעת שהיה עובד ציבור, במילוי תפקידו, מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור.
הוא נאשם כעת בעבירות של מעשה מגונה, שימוש לרעה בכח המשטרה והפרת אמונים.
