גוד נייט ג'רזי

כאשר קראתי כי יצא ספר חדש בהוצאת שוקן, על חייו של יז'י קושינסקי, (1933-1991) מאת יאנוש גלובאצקי סופר פולני, הייתי בטוחה כי זה יהיה רב מכר ישראלי. ראיתי בעיני רוחי מאות תאבי ספרים רצים לחנויות לקנות את הספר, לטבוע בדפיו ולקרוא על האיש המוזר, המעניין, המיוחד במינו, הסופר יז'י קושינסקי שכתב את "הציפור הצבועה" ואת להיות שם ועוד ספרים. טעיתי בעניין ה"רב מכר" לא טעיתי במידת ההנאה שלי מקריאה בספר זה.

שני הספרים, מתוך אחדים שכתב קושינסקי "להיות שם" ו"הציפור הצבועה" אותם קראתי, לפני שנים נחרטו היטב בזיכרוני כחוויות קריאה. ראיתי כמו כולם, גם את הסרט להיות שם, הצלחה הוליוודית ענקית עם שחקנים נפלאים: פיטר סלרס ושירלי מקליין משנת 1979 . מי לא רותק לסיפור הגנן המוגבל בשכלו, שמעולם לא יצא מהגן שבו טיפל-שהפך לנשיא ארצות הברית בזכות כמה משפטים כלליים בנושא עבודת הגנן, שידע לומר, שאיכשהו תמיד התאימו להפליא לכל אירוע כביר.

רומן שהוא סוג של ביוגרפיה

לקרוא את יאנוש גלובאצקי, כותב על יז'י קושינסקי היא חוויה למי שאוהב ספרים. הרי כולם אוהבים ספרים, רק לא כולם אוהבים אותם הספרים, שאינם מאסה המותאמת לכול. התחלתי את הקריאה עם רעב וסקרנות לדעת עוד על קושינסקי, לקרוא עוד משהו על לודג', עיר בפולין שם נולד אבי ז"ל וכל משפחתו הענפה (אתם יודעים מה כבר נשאר ממשפחה זו), ששם חי חלק מנעוריו, רומן פולנסקי האהוב עלי. במילים אחרות היו לי סיבות להתחיל לקרוא בשקיקה
גלובאצקי לא כתב ביוגרפיה " קלאסית" על קושינסקי. הוא לא מספר על חייו לפי סדר הימים והשנים ואף לא בסדר ליניארי כלשהוא.

הספר מביא לקוראים את ניו-יורק (כתיבה שלעתים מזכירה במשהוא את פול אוסטר עם הרבה יותר הומור). לקורא האוהב את ניו-יורק וסקרן להכיר את ניו-יורק של שנות השמונים, של המהגרים (הפולנים, הרוסים והרומנים, ועוד אחרים) את הזונות והשתיינים, והמכורים לסמים ואת אלה שעוד רגע הם לפני ההצלחה הגדולה, המפיקים, שחקני הקולנוע התסריטאים וכל אנשי השואו ביזנס שאו -טו-טו, יתפרסמו בהוליווד (בינתיים הם מסתובבים בניו-יורק). את המתעשרים, והמפסידים, הנאבקים להיות אמריקנים ונשארים "רוסים" ו"פולנים", מהגרים עם מבטא שלעולם עד הדור הבא יישארו מהגרים ......

ניו-יורק וקהלה המוזר ויוצא הדופן

הספר הוא תאור אינסופי של ניו-יורק, של מסיבות בלתי נגמרות של שתיינים, של מנסים להצליח, של כותבי תסריטים המסתובבים עם התסריט אולי במקרה, בשירותים של בית המלון, יזדמן להם בתא הסמוך, או בחברותא של המשתנה, לפגוש את סטיבן שפילברג או גורג' לוקאס ולהעביר לו את התסריט לקריאה ומשם: השמים הם הגבול....

ביוגרפיה חלקית

קושינסקי, גבר שאהב להתבלט הצליח כסופר והתקבל בזרועות מחבקות על-ידי האינטליגנציה האמריקנית . הגיע לארה"ב הגיע, לאחר שברח מפולין ( אז- מעבר למסך הברזל הסגור הרמטית )לכתוב בפולנית ולתת לתרגום. על ידידיו נמנו, בימים הטובים שלו, כל הסלבריטאים ברשתות הטלוויזיה הקולנוע והספרות.הצלחתו הספרותית, הייתה עצומה ושני הספרים המוזכרים לעיל זכו בפרסים בצרפת וארה"ב. קושינסקי היה מרואיין מבוקש שמספר על הזוועות בהם עבר את המלחמה בין כפרים בפולין, ילד בן חמש, מטלטל ממקום למקום, עד שהגיע לבית יתומים כלשהו. תאורי האכזריות והזוועות בספר עלו על כל מה שקראנו על השואה. הוא הספיק בילדות לאבד את קולו ולחזור ולדבר אחרי תאונת סקי כשהתבגר. כל חייו היו מסע חשוך .

בניו-יורק אליה הגיע ב1957 בתקופת הסגירה ההרמטית של מסך הברזל, התפרסם בין השאר כלקוח קבוע במועדוני סאדו מאזו, בבתי זונות,, במאורות אלכוהול וסמים ומה לא. הכתיבה, השופעת שלו שמרה איכשהוא על שפיותו הוא גם היה נשוי פעמיים לנשים מרשימות במיוחד אחת מהן רבת- ממון. בינתיים, מול הצלחתו המדהימה,חברתית וכלכלית. כמהגר פולני וניצול שואה,הצליח לגדל סביבו שונאים. התוצאה: שמועות מגונות על כך שכל ספריו או חלק מהם העתקים של סופרים פולנים שלא ראו אור באנגלית. שכל סיפוריו הביוגרפים מצוצים מן האצבע ( ממתי זה אסור לסופר?) . הוא רואיין ברשעות וענה בלשונו החדה. טבעת של שנאה ומזל רע התהדקה סביבו. באחד הימים בגיל 58 התאבד באמבטיה בחנק על-ידי שקית ניילון.

הספר של יאנוש גלובאצקי, מלא וגדוש הומור חכמה וסיפורי מעשיות שהם עונג בפני עצמו, כאמור, לקוראים מסוימים. ספר, שגם אם סיימת לקרוא מתי שתפתח, בכל עמוד תמצא שוב איזו מעשיה מרתקת על חיים שלא ממש הכרת.