המשרד לביטחון הפנים רוצה לקבל לאחריותו את תחום חברות האבטחה, המצוי כיום באחריות משרד המשפטים. השאלה היא, האם משרד זה - שנכשל לחלוטין בפיקוחו על המשטרה - צריך לקבל עוד סמכויות. התשובה היא: לא, בא' רבתי.
איך אני יודע שהמשרד נכשל בפיקוחו על המשטרה? פשוט מאוד: לפי זה שהמשטרה מפשלת ומשקרת ללא הרף. מה שהתרחש סביב חטיפת הנערים - השיחה למוקד 100 והתירוצים השונים לגביה, פארסת אי-שובו ארצה של
יוחנן דנינו והשקר סביבה - רק הציף על פני השטח את מה שקורה על בסיס יום-יומי.
מי שקורא (כמוני) בצורה שיטתית פסקי דין של כל הערכאות, יודע שבתי המשפט מצביעים שוב ושוב ושוב ושוב על מחדלי חקירה, אי-אמירת אמת של שוטרים ועבירות פליליות של שוטרים. הגיעו הדברים עד כדי כך, שלפני מספר חודשים ניתן היה לדמיין כיצד שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, פורס את ידיו ביאוש בכותבו: מתי יגיע היום בו לא נצטרך להעיר על מחדלי חקירה?
הכישלון של השר
יצחק אהרונוביץ מהדהד במיוחד, וכאן אקח אתכם לדוח
מבקר המדינה מהחודש שעבר. המבקר
יוסף שפירא גילה, כי המשרד פשוט צפצף - ממש כך - על הוראתו של אהרונוביץ לפעול להפחתת מספר כלי הנשק שבידי הציבור. הפקידים לא מילאו את ההוראה והמשטרה לא אכפה את החוק כפי שהורה השר. אז שר כזה צריך עוד סמכויות? שיהיה עוד תחום מופקר? שיהיה תחום נוסף לזלזל בו?
לא רק בתחום המשטרה נכשל המשרד לביטחון פנים. גם שירות בתי הסוהר כפוף למרותו, וגם שם המצב נע בין איום לבין נורא. דוחות של הסניגוריה הציבורית - יחידה ממלכתית במשרד המשפטים - מצביעים בצורה חוזרת ונשנית על תנאי כליאה האופייניים לעולם השלישי, על פגיעה קשה בזכויות יסוד של אסירים ועל התעלמות מהחוק והפסיקה.
בתזכיר הצעת החוק שפרסם המשרד לביטחון פנים (יום ה', 19.6.14) יש הרבה נימוקים להעברת תחום חברות האבטחה למשרד זה: "השימוש בשירותי אבטחה תופס כיום מקום נכבד במערך ביטחון הפנים בישראל עליו מופקדת משטרת ישראל. בידי המשטרה מצוי גם המידע הפלילי והמודיעיני הנדרש בפיקוח על תחום זה. כמו-כן, התשתית המשפטית במסגרתה פועלים המאבטחים - החקיקה הרלוונטית לסמכויותיהם של המאבטחים ולרישוי כלי הירייה - נמצאת בתחום אחריותו של המשרד לביטחון פנים. רישוי שירותי האבטחה נושק לתחום רישוי כלי הירייה והעברתו למשרד לביטחון פנים תשלים את מימוש המלצת ועדת לנדא לרכז ברשות אחת שני תחומים אלה".
בהחלט הגיוני. אבל אין לזה מקום, כל עוד המשרד לביטחון פנים אינו מוכיח שהוא יכול למלא את תפקידו המרכזי: לפקח על המשטרה ועל שירות בתי הסוהר. להעביר את תחום חברות האבטחה למשרד הזה, פירושו להפקיר אותו בידי שר חסר עמוד שדרה ודרג מקצועי רשלן, אדיש ולעיתים אף עברייני. זה הדבר האחרון שנחוץ לנו: שמאבטחים יתנהגו כמו שוטרים.
