|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"מרקס וניטשה בתָחְריר" <br>
|
ספרו החדש של ד"רחיים אסא, אוצר תובנות חדשות ביחס ל"אביב הערבי", ולמחאות החברתיות ולהשלכותיהן על המשטרים והמנהיגים בישראל ובעולם
|
ד" רחיים אסא, היה יועצו לביטחון לאומי של ראש הממשלה רבין. הוא עשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה בנושא יחסי הגומלין בין תורות קרל מרקס ופרידריך ניטשה, פילוסופים מהמאה ה-19, שהגותם רלוונטית לזמננו. בנוסף התמחה במערכות אזרחיות וביטחוניות של מרחב קיברנטי וסייבר.
כיום הוא חוקר ב"סדנת יובל נאמן" באוניברסיטת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון.
לאחרונה פרסם ספר פורץ תודעה בשם: "כשמרקס וניטשה נפגשו בכיכר תחריר". הספר פורסם בהוצאת "דרור-לנפש", קואופרטיב שפועל במסגרת "דרור-ישראל", שהיא תנועת הגג של "הנוער העובד והלומד" ובוגריו.
ספר זה פותח צוהר המאפשר לפׂרְשֵן את המציאות המורכבת, הדחוסה והמתעתעת שבה אנו חיים, כפי שנעשה במאמר זה.
קרל מרקס עסק ביחסי הגומלין של פרט סובייקטיבי והחברה שבה הוא חי ומתפקד כשמתקיימות השפעות גומלין בין שניהם. במהלך חייו, עשייתו, הווייתו, תודעתו ויצירתו הקרויות "פרקסיס" (מונח מהפילוסופיה היוונית הקדומה), כשיחסי הגומלין הם "דיאלקטיים" שיוצרים "סינתיזה". תהליך זה מלוּוֶה ביצירת "קְצָרִים" וניכור עקב העדר כרוני של סינכרון מובנה בין "ההוויה" ו"התודעה" האנושית, דבר הגורם לדיסאוריינטציה בהבנת המציאות.
זה גורם להיווצרות סדקים שאליהם חודרים גורמים מתווכים ומשָבְּשים כמו: דתות, אידיאולוגיות, פונדמנטליזם, לאומניות וכוחניות, הון וכוח שלטוני. במהלך ההיסטוריה וחילופי הדורות אמורה להתקיים אבולוציה תודעתית ותובנתית איטית, אשר מלווה לסירוגין בהתפרצויות אלימות שכוללות: מלחמות, מהפכות, מחאות, חתרניות, טרור ופליליות.
לעומת קרל מרקס גורסת תורתו של פרידריך ניטשה, כי המוטיבציה העיקרית של פרטים וקולקטיבים אנושיים היא שאיפה, כמיהה ודחפים קמאיים אינסטינקטיביים לכוח, עוצמה ו"מנהיגות חזקה" בין אם היא אמיתית או מדומה.
בספר יש התייחסות להתפתחות תהליכית מואצת של היווצרות תובנות ותודעות אשר שוברות פרדיגמות מיושנות. פעילויות המפגינים בכיכר תחריר בקהיר שבמצרים, או במחאות חברתיות אחרות ברחבי העולם הגלובלי, כולל בישראל, הן פועל יוצא מכך. כל זאת עקב שימוש מאסיבי בטכנולוגיות הסייבר-ספייס והמולטימדיה הרשתיות שמייצרות סינכרונים, הצלבות אינטראקציות אינטגרטיביות, סינרגטיות, ספינים, בקצבים הולכים וגדלים בין פרטים וקולקטיבים לבין עצמם בהיקפים מספריים אין סופיים.
הרשתות החברתיות מאפשרות תאום הפגנות, מחאות והתכנסויות המוניות בכיכרות, שיוצרות מגע בלתי אמצעי בין המוחים והמפגינים, כפי שהיה ב"תחריר" או בשדרות רוטשילד בתל אביב. כל זה מביא להיווצרות תודעות משוזרות ומשולבות והתארגנויות אד-הוק לא ממוסדות שלהן "אמונה" משותפת, תוך יצירת "אמון" בין המשתתפים שעוברים ממצב של פרודות, אטומים, תאים ומולקולות בודדים להיתוך מעין וולקני, המייצר "כוח המון" עם "אחדות מטרה".
כוח זה בנוי על תהליך יצירת אמון והתגברות על "דילמת המהפכנים", המייצרת "אמינות" עקב הפיכת "כוח ההמון" למחושל, מלוכד והומוגני מול משטר מוברק ובהמשך מורסי. כל זאת ללא פיצול מטרות.
כאן נכנסת לתמונה תורת ניטשה על הצורך ב"מנהיג חזק". בסופו של דבר היו הצעירים המצרים המשכילים, המודרניים והעירוניים שהם בגדר "פרולטריון של אביונים", "שמן על גלגלי המהפכה" הדו-שלבית. לאחר הדחת "המנהיג החזק" מוברק ששלט 30 שנה, עלה לשלטון בבחירות מורסי, איש "האחים המוסלמים", שלא התחבר עם הצעירים המהפכנים בתחריר, ולא הצליח להפוך ל"מנהיג חזק".
זה הביא לדה-לגיטימציה מהירה שלו, ולבחירת "איש חזק" - לוחם ללא חת ב"אחים המוסלמים" ובחמ"ס בעזה ובסלפים בסיני. מדובר בפילדמרשל עבדל פתאח סיסי, שנבחר לנשיא בהבטחה למודרניזציה של מצרים. הוא נבחר בתמיכת הצבא והצעירים נגד הריאקציה של "האחים המוסלמים" וה"סלאפים" הגרועים מהם.
|
| תאריך:
|
30/06/2014
|
|
|
עודכן:
|
30/06/2014
|
|
דוד סנדובסקי
|
|
החופש הגדול כבר כאן, ועל אף העובדה שהילדים ובני הנוער בחופשה, רבים מההורים ממשיכים לעבוד במהלך תקופה זו. יש הורים שנוהגים לקחת כשבוע חופש מהעבודה לבלות עם הילדים ולצאת לחופשה משפחתית, אך עם זאת מרביתה של תקופת החופש יוצרת מצב בו ההורים עובדים והילדים בחופשה. כדי למנוע את הדילמות המשפחתיות, הקונפליקטים והסוגיות שצצות במהלך החופש הגדול כדאי לתכנן אותו ולא לתת לזמן לעשות את שלו. ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה, בעלת קליניקה לטיפול משפחתי וזוגי ומרצה באוניברסיטת בר- אילן, מעניקה המלצות וטיפים איך לשרוד את החופש הגדול על-ידי תכנון.
|
|
|
|
|
"יידל מיטן פידל" הוא מחזמר שגורם לקהל צופים שלם לשיר ולמחוא כפיים ומעורר השתאות כאשר הצופים המכובדים יוצאים הביתה ומהמהמים להנאתם את שיר הנושא, גם אם אין להם שמץ מושג ביידיש.
|
|
|
|
|
"גן ורדים" בראשון לציון הוא אולם אירועים ידוע ופעיל, שנוסד לפני 27 שנים. האולם יושב על שתי חלקות, 55 ו-56, שהן חלק ממתחם פוליגון. הבעלות על חלקה 56 היא של חברה פרטית, שאחד מבעליה היא מירה יצחקי, והיא גם דירקטורית באותה חברה. חתנה של יצחקי, יצחק בן-בסט, מנהל את החברה וכנראה גם את האולם. כתובת החברה היא רחוב עין הקורא 10, במרכז ראשון לציון. עוד הערה: הגן פעל בצורה בלתי חוקית, בשימוש חריג בקרקע לאולם אירועים, במשך תקופה ניכרת, מ-2008.
|
|
|
|
|
צוות השחקנים מעולה, שהבימאי המנוסה והמחונן רוני פינקוביץ' ידע להפעילם כמו בובנאי המתפעל מריונטות. הקסם שהוא מפיק מהם, וגורם להם להחצין את כל רגשותיהם כמו היו הם עצמם הדמויות שבמחזה - הם כוחה העיקרי של ההצגה החדשה שמעלה בית לסין.
|
|
|
|
|
אמרו עליו שנולד עם כפית זהב בפיו. לא מדויק. יצחק "בוז'י" הרצוג נולד עם כל הסרוויס. חרסינה, זהב ויהלומים עם אלף קראט. סבו, יצחק (אייזק) הלוי הרצוג היה הרב הראשי לישראל. איש ישיבת מרכז הרב - בית היוצר של תנועת המתנחלים, בהמשך. מחממות הגידול של נפתלי בנט. אביו, האלוף במיל. חיים הרצוג, היה פוליטיקאי, פרשן צבאי נערץ ופרקליט צמרת. חברו הקרוב של שמעון פרס ושותפו לאינספור טריקים פוליטיים. גם עסקיים. מה שהיום מכנים: הון, שלטון ועיתון. וגם ביטחון. הרצוג האב היה מכונה עסקית משוכללת, פלאית, של איש אחד. הוא ה"הרצוג" מהאימפריה של משרדי עורכי הדין בישראל, "הרצוג פוקס נאמן". והנה לכם הקבלה. הרצוג האב הקים את המשרד ב-1972 (ראו מסגרת) ואז חזר לפעילות ציבורית, כשראשו נקי מדאגות כלכליות. בנו המשיך את דרכו, כמעט באותה הדרך. אבל הבן, כמו שאר שאריו של האב, כבר אינם נהנים מהכנסות המשרד. אורה הרצוג, אמו, אישה קשוחה. דומיננטית. למדה פיסיקה ומתמטיקה. קצינה בחיל המדע. רהוטה. עד לא מכבר, גם שחקנית גולף מבוקשת. היו ימים, שלאישה הזו, אי-אפשר היה לומר את המילה לא.
|
|
|
|
|
