לכו הביתה - וכמה שיותר מהר

לאט-לאט, מכוחה של שקיפות ואי היכולת להעלים פרטים מידיעת הציבור ולטשטש עובדות ברורות, לאורך זמן, מתגלה האמת. מתברר ומסתבר - לאחר שהתיר בית המשפט, אתמול, לפרסם הקלטת השיחה בין הנערים החטופים למוקד מחוז ש"י, בליל החטיפה, כפי שנשמעה בזמן אמת - כי אין מדובר בלחישה בלתי ברורה או בלחישה בלתי מובנת. מתברר ומסתבר, כי המאזין לקלטת, יכול לשמוע - בבירור - קולו של גיל-עד שער הי"ד, כשהוא אומר: "חטפו אותי". לפי הפרסום המאוחר והמדויק הזה, עולה כי מדובר אומנם בלחישה, אך עניין לנו, בלחישה ברורה. מיד לאחר מכן נשמעים בהקלטה זו, המלים: "ראש למטה" ואז נשמעות כמה יריות, חבטות וקריאת: "איי", המיוחסת לאחד החטופים. עוד עולה שאיש מוקד המשטרה מנסה לשוחח עם שער המנוח, אולם אז מוגברת עוצמת מכשיר הרדיו הרכב ואז שומעים - בהקלטה זו - קול של שוטרת ששואלת: "איפה אתה עכשיו?". זו הגרסה האמיתית והמלאה.

עד שלא פורסמה - בהוראת ובצו בית המשפט - קלטת החטיפה, פורסמו - משום-מה, גרסאות שונות ואחרות, לתוכנה של קלטת זו. כלל הגרסאות שפורסמו, בכלי התקשורת, היו גרסאות שהיטיבו והקלו עם המשטרה. ניתן לומר, כי היה בהן, להצדיק - במידה זו או אחרת - מה שמתברר, כיום, כמחדל ענק של המשטרה והשב"כ. מיד לאחר פרסום החטיפה פורסם, שאמנם נשמעו המלים "חטפו אותי", אבל הדברים נאמרו בלחישה. לכן - כך פרסם - חשב המוקדן, כי מדובר במתיחה. פורסם, שהשיחה הייתה קצרה ובנסיבות אלה של הלחישה לא הייתה כל סיבה למוקדן לחשוד, כי אין מדובר במתיחה. עניין שמיעת יריות בקלטת, כמו-גם שמיעת חבטות וקריאת המלה "איי" בה, לא נזכרה - מעולם - בפרסומים אלה, עד שפורסמה הקלטת בצו בית משפט.

קשה להשתחרר מהרושם, שמערך הדוברות של המשטרה, עבד שעות נוספות, איני טוען, כי דוברות המשטרה עסקה ב"ריכוך הפרסומים", בכלי התקשורת נגדה. עדיין לא ברור לי, כיצד ידעה התקשורת שאחד החטופים לחש, שחוטפים אותו, אבל בה בנשימה, חסר לה המידע בדבר שמיעת יריות, חבטות וקריאת המלה "איי", בקלטת זו. מישהו - בוודאי ובוודאי לא דוברות המשטרה! - הזין את כלי התקשורת, במידע מוטה וחלקי. כנראה הייתה זאת רוח הקודש.

איתמר לוין, קורא במדורו לפטר מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, בגלל מה שהוא מכנה: "השקר הגס והבוטה של מערך הדוברות שלו". לטענת לוין, הרי ביום חמישי הערב, בשעה 21:00, שעון ניו-יורק ויום שש, שעה 04:00 לפנות בוקר, לפי שעון ישראל, היה כבר ברור שמדובר בחטיפה. "ברגע הזה היה חייב דנינו לעזוב הכל, לארוז את מזוודותיו ולעלות על הטיסה הראשונה ארצה", כותב איתמר לוין, בטורו האישי. בהמשך הדברים כותב הוא: " דנינו לא עשה זאת. הוא נחת בישראל רק אמש (יום א', 15.6.14), שתי יממות וחצי אחרי שהאירוע החל. למעלה מ-60 שעות אחרי שגם המטומטמים במדים הכחולים הבינו מה קורה כאן. למעלה מ-60 שעות בהן ראש הממשלה, שר הביטחון, ראש השב"כ וראש המוסד עסקו עד צוואר בגורלם של שלושת הנערים. למעלה מ-60 שעות בהן דנינו עסק בשלו בניו-יורק".

"לקינוח" וכותב, כי: "יוחנן דנינו צריך ללכת הביתה בגלל השקר הגס והבוטה של מערך הדוברות שלו. שקר בעניין טריוויאלי לכאורה, שבוודאי הרבה פחות חשוב מאשר החזרתם הביתה במהרה של נפתלי פרנקל,גיל-עד שאער ואייל יפרח. השקר בנושא הטיסות מניו-יורק לתל אביב. כאשר נחטפו שלושת הנערים, שהה דנינו במפגש מקצועי בניו-יורק. גם אם נוריד את חמש שעות המחדל של המשטרה, הרי שביום שישי בשעה 4:00 לפנות בוקר שעון ישראל, היה ברור שמדובר בחטיפה. השעה אז בניו-יורק הייתה 21:00 ביום חמישי בערב. ברגע הזה היה חייב דנינו לעזוב הכל, לארוז את מזוודותיו ולעלות על הטיסה הראשונה ארצה. התירוץ של דוברות המשטרה: לא היו טיסות מוקדמות יותר. שקר וכזב. Yent בדק ומצא שהיו לפחות ארבע טיסות ישירות מניו-יורק לתל אביב. אם נוסיף טיסות-המשך (connection) היו עשרות טיסות בהן יכול היה דנינו לחזור ארצה. דרך לונדון, בריסל, אמסטרדם, ציריך, פרנקפורט, ברלין, מינכן, פריז, רומא, מילאנו, וינה, אתונה. בחברות תעופה לאומיות, בחברות שכר, בחברות low-cost".

לדידי אני, יוחנן דנינו חייב לעזוב תפקידו, לא רק בגלל השקר הגס, המיוחס לדוברות המשטרה, אלא בגלל מחדלים המיוחסים למשטרה ולשב"כ, בקשר לניתוח נתוני האיכון מהטלפונים הסלולריים. מתברר, כי המשטרה והשב"כ יכולים היו - בשלב מוקדם יחסית - לשחזר המסלול שעברו החטופים. מחקירת המשטרה והשב"כ עולה, שמכשירי הטלפון הניידים של גיל-עד שער ונפתלי פרנקל הי"ד, עברו מה שקרוי, בעגה המשטרתית, "ניתוק אלים", בתאריך 12.6.2014, בשעה 23:20. מדובר ב-55 דקות לאחר שיחת הטלפון של גיל-עד שער הי"ד עם מוקד המשטרה. מכשיר הטלפון הנייד שלאייל יפרח הי"ד, שידר אותות, עד השעה 23:50, מחצית השעה, לאחר הניתוק האלים של שני מכשירי הטלפון הניידים האחרים וכשעה ומחצה, בתום השיחה הטלפונית של גיל-עד שער הי"ד, עם המוקד.

מחדלים חמורים וצועקים לשמיים אלה של המשטרה והשב"כ, הם עניין שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום. יוחנן דנינו מינה ועדת בדיקה, מקרב המשטרה, לחקור המחדלים המיוחסים לה. אולי רצוי שתוקם ועדת בדיקה חיצונית שתבדוק - בין היתר - אחריותו הפיקודית של מפכ"ל המשטרה עצמו, למחדלים המיוחסים למשטרה?

ביפן, כששני מטוסים התנגשו והתנגשות זו הביאה למותם של חפים מפשע, התפטר שר התחבורה היפני. במקרים אחרים התאבדו, ביפן, מי שהיו בעלי אחריות מיניסטריאלית למחדלים שחדלו פיקודיהם. איני נאיבי, עד כדי כך שאחשוב, כי השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' - המכהן בתפקידו כשר, למעלה מחמש שנים תמימות, עוד מתקופת הכנסת הקודמת - יתפטר מתפקידו. למה? מה הוא אשם? צודקים לגמרי. עם זאת, למה - לעזאזל - אין כבוד השר פועל להקים ועדת בדיקה חיצונית, שתבדוק המחדלים המיוחסים למשטרה ולשב"כ? איפה נמצא נתניהו כשצריכים אותו? למה אין הממשלה מקימת ועדת חקירה ממלכתית, בעלת מלוא סמכויות החקירה למצות דברים, עד תום?