בצלם: דין מח"ט כדין מפקד בחמאס ארגון בצלם פרסם (10.7.14)
פוסטר הנושא את הכותרת: "האם גם בית משפחת מח"ט ישראלי נחשב "תשתית מבצעית"?
על-רקע תמונה של בית פרטי נכתב כדלהלן:
"בהפצצה בח'אן יונס של בית משפחת עודה כווארע מהזרוע הצבאית של חמאס נהרגו 7 אזרחים, מתוכם 6 ילדים. בית של משפחה אינו מטרה צבאית. המונח המכובס "תשתית מבצעית" אינו הופך את בית משפחתו של פעיל בחמאס למטרה לגיטימית. עד כה נמנו בהפצצות בעזה למעלה משבעים הרוגים, רבים מהם ילדים".
בצלם: אסור להפציץ "בתים פרטיים" של אנשי חמאס ב-9 ביולי 2014 פרסם ארגון בצלם את הודעה שכותרתה: "
הפצצת בתי משפחותיהם של אנשי ארגונים פלשתינים חמושים היא הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי".
בהודעה באתר האינטרנט של בצלם קובע הארגון כדלהלן:
"הפצצת בתיהם של בכירים בארגונים חמושים מהווה הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, המגדיר באופן מצומצם מה ייחשב למטרה לגיטימית וקובע כי מותר לכוון התקפה רק למטרות שתורמות באופן אפקטיבי לפעולה צבאית ושפגיעה בהן תעניק יתרון צבאי מובהק לצד המתקיף. בתים אלה אינם מטרה לגיטימית והתייחסות אליהם כאילו היו מטרה כזו היא פרשנות בלתי חוקית ומעוותת של מושג זה, המביאה לפגיעה באזרחים, שדיני הלחימה נועדו להגן עליהם..."
"בין אם כתוצאה מהפצצת בתים אלו נפגעו אזרחים לא מעורבים ובין אם לאו, בתים אלו אינם מטרות צבאיות לגיטימיות, ותקיפתם מהווה הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. על אחת כמה וכמה, כאשר כתוצאה מתקיפת בתים אלו, נהרגים אזרחים לא מעורבים".
בצלם מעניק חסינות ל"בתים הפרטיים" של פעילי הטרור על-פי עמדת בצלם, כפי שעולה מהודעות אלה, בתיהם של הטרוריסטים ברצועת עזה חסינים מפני תקיפה, ללא קשר למידת הבכירות של הפעיל, בין אם הוא מפקד ארגון הטרור או פעיל זוטר, וללא קשר להשתייכות הארגונית של הפעיל, הווה אומר, כלל זה חל גם על פעילי השלוחות של ארגון אל-קאעידה.
ארגון בצלם מאמץ הנחת יסוד, לפיה הטרוריסטים אינם עושים בדרך כלל שימוש בבתיהם לצורך פעילות טרור, אלא רק מגיעים לביתם למנוחה מ"עבודתם" ולקיום חיי משפחה נורמליים ככל משפחה אחרת.
כדי להמחיש את טענתו, השווה ארגון בצלם בין מח"ט בצה"ל למפקד בזרוע הצבאית של חמאס. דין אחד לשניהם גורס בצלם. מעמדתו עולה, כי כשם שמח"ט בצה"ל מגיע לביתו לחופשה עם משפחתו לאחר שהות בבסיס הצבאי, כך המפקד בזרוע הצבאית של חמאס מגיע לחופשה בביתו לאחר השהות בבסיס הצבאי.
בצלם מתעלם משיטות הפעולה של ארגוני הטרור דא עקא, שארגון בצלם אינו מסביר מהו הבסיס הצבאי בו שוהה המפקד בזרוע הצבאית של חמאס, או כל פעיל טרור אחר ברצועת עזה. ארגון בצלם גם אינו מסביר כיצד מתנהל מערך הפיקוד והשליטה בחמאס, מיקום מפקדות החטיבות והגדודים, החמ"לים, שטחי ההיערכות של יחידות גדודי אל-קסאם, בסיסי התחמושת והאספקה, גדודי הקשר של גדודי אל-קסאם ושאר היחידות של ארגון זה.
רבים מהפעילים והמפקדים של גדודי אל-קסאם מועסקים במקביל ע"י הממשלה הפלשתינית במערך כוחות הביטחון והמודיעין (גם יעדים אלה אסורים בתקיפה על-פי ארגון בצלם בשל היותם חלק ממוסדות השלטון). עם תחילת העימות הנוכחי, ובדומה לסבבי עימות קודמים, הנחה משרד הפנים הפלשתיני על פינוי כל המטות של של כוחות הביטחון והמודיעין מחשש לתקיפה ישראלית.
ניסיון העבר, בהסתמך גם דוחות מודיעין ישראלים ועל עדויות של אנשי חמאס וארגונים אחרים, מלמד כי פעילות ניהול הפיקוד והשליטה מתקיים מבתים פרטיים, מסגדים, מוסדות ציבור ועוד, אשר משמשים מקום מפגש ומסתור לפעילי הטרור, ובמקרים רבים לצורך אחסנת כלי נשק (מנשק אישי ועד חומרי נפץ ורקטות) ואף עמדות ירי. בעת כניסה של כוחות צה"ל לרצועת עזה הופכים ארגוני הטרור בתים פרטיים לעמדות צבאיות (גם כאשר שוהים בהם תושבים בלתי מעורבים), ממלכדים אותם וטומנים מוקשים ומטעני נפץ בשטחים שמסביב לבית.
ארגון בצלם בראשותו של מנכ"ל בצלם החדש, חגי אלעד, בחר להתעלם במפגיע מהמודוס אופורנדי של ארגוני הטרור ומשמעויותיו, ותחת זאת מצא לנכון לגזור גזירה שווה בין מח"ט בצה"ל הפועל כצבא סדיר לבין מפקד בארגון טרור המסתווה בתוך אוכלוסייה אזרחית ופועל מבתים פרטיים.
הבדלי גישה בין המנכ"ל החדש של בצלם לקודמתו בתקופת כהונתה של ג'סיקה מונטל הציג ארגון בצלם גישה בעלת דגשים שונים בסוגיה זו. ב-8 בפברואר 2009 פרסם בצלם "
מתווה לחקירת פעולות הצבא ברצועה במהלך מבצע "
עופרת יצוקה". במסמך זה נכתב בין היתר כדלהלן:
"הפגיעה הנרחבת באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה אין בה, כשהיא לעצמה, ראייה לכך כי הצבא פעל בניגוד להוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי..."
"מותר לכוון התקפה רק על אנשים המשתתפים באופן ישיר בלחימה או על אוביקטים צבאיים, המוגדרים באופן מצומצם: עליהם להיות כאלה ש"מטבעם, מיקומם, מטרתם או השימוש בהם תורמים תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית" וכן, ש"הריסתם, תפיסתם או נטרולם, באופן מוחלט או גם כאשר ההתקפה חלקי, בנסיבות המתקיימות באותו הזמן, מקנים יתרון צבאי מובהק".
"גם כאשר ההתקפה מכוונת למטרה העונה על תנאים אלה, חובה לנקוט בשורה של אמצעי זהירות כדי להבטיח שהפגיעה באזרחים תהיה מצומצמת עד כמה שניתן. לכן, חובה לבחור באמצעי לחימה שיצמצמו את הפגיעה בחיי האזרחים ויש להימנע מהתקפה שצפוי כי תגרום נזק לאזרחים שיהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי".
"אין עוררין כי יישום עקרונות אלה ברצועת עזה הוא עניין מורכב וסבוך. זאת, הן בשל העובדה שמדובר באחד האזורים הצפופים ביותר בעולם, כאשר כל מחירה של טעות עלול להיות קטלני, והן בהתחשב בכך שנראה כי אנשי חמאס הפרו עקרונות אלה בשיטתיות. אכן, אין מדובר במדע מדויק ועל המפקדים בשטח לקבל החלטות מהירות, כאשר הרבה מהנתונים אינם ידועים להם..."
"כאשר נעשה שימוש צבאי באוביקטים אזרחיים הם מאבדים את ההגנה המגיעה להם. אולם, על הצבא מוטל נטל ההוכחה כי אכן נעשה שימוש כזה על-ידי חמאס... שימוש רב בכוח אינו מעיד בהכרח על הפרה של עקרון המידתיות, בוודאי כאשר אנשי חמאס פועלים בתוך אוכלוסייה אזרחית, ממלכדים את הבתים ומחביאים נשק בבתי אזרחים".
בסיכומו של דבר, מקרה זה של התעלמות במפגיע מהמודוס אופרנדי של חמאס וארגוני הטרור הפלשתינים האחרים, מתווסף לשורה ארוכה של דיווחים בלתי מדויקים, מוטים ואף שקריים שנחשפו ע"י הח"מ מאז 2006 באתר News1, ומלמד פעם נוספת על המהימנות הירודה של דיווחי ארגון בצלם, המצטייר כארגון פוליטי העושה שימוש מניפולטיבי באג'נדה של זכויות האדם.
