הָעוּבְדּוֹת

העובדות הן שהיא הייתה
הרבה יותר יפה מהרגיל
הרבה יותר חכמה מהרגיל
והרבה-הרבה יותר טובה מהרגיל

שום דבר בה לא היה שִׁגְרָתִי
או נָדוֹשׁ או קָלוּשׁ
שום דבר בה לא היה סתמי
או שָׁכִיח או זָנִיחַ

לא בדרך שבה עוצבה
דמותה הרוחנית
לא בדרך שבה חייתה
ולא בדרך שבה צעדה אל העתיד –

הכול בה ענה באופן מפתיע
גם על ציפיות שטרם צוּפּוּ והבטיח
לענות מעל וּמעבר למקובל
באהבה וּבִכְלָל –

כשנפגשנו לראשונה
נוצר בינינו קליק
ועוד קליק ועוד קליק
עַד שהייתה עֲרוּכָה וּמוּכָנָה וּמְזוּמָּנָה

לאפשר לי גישה חופשית
לכול המקומות הקדושים שלה
ולעשות בם כאוות נפשי
כמעט בלי שום הגבלה –

כמעט... כי
אין שום דבר ביקום כולו
שיכול להתקיים ללא גבולות
מלבד הריק האינסופי
שביחס אליו כול היש הוא אפסי

אז מה עוד יכולתי לִרצות
לְמה עוד יכולתי לְפַלֵּל
כשהכול בה היה אוֹת באוֹת
מַתַּת-אֵל

אֵל בשר ודם
או לייתר דיוק: אֵלָה
(ויחי ההבדל הקטן...)
שאֵין עַל עָפָר מָשְׁלָה!

לְפִיכָךְ הִתְכַּנַּסְתִּי בה
בלי לחשוב פעמיים
מתוך כוונה להישאר בה
בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם

בעושר ובעוני
בבריאות ובחולי
בָּדָד וּבַסָּךְ
בְּאוֹר-יום ובמחשך

וּלְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ
באהבה תקווה ואמונה
עד צאת הנשמה
תַּרְתֵּי-מַשְׁמָע

אֲבָל בדרך לשורה התחתונה
כמו שלא פעם קוֹרֶה קָרָה
שהכול הִשְׁתַּבֵּשׁ והִסְתַּלֵּף ונִשְׁחַת
ונשארתי עם הזין ביד.