בעקבות האירועים הביטחוניים במהלך ימי הלחימה במבצע צוק איתן, החליטה הממשלה על מתן סיוע מקיף מיוחד ומידי לתושבי הדרום. כמה ימים קודם לכן, החליט משרד האוצר יחד עם ההסתדרות, הארגונים העסקיים והתאחדות התעשיינים, להקים צוותי עבודה משותפים שידונו בסוגיית הפיצויים העקיפים לעסקים ולתושבים המתגוררים ביישובי הדרום בטווח של עד 40 ק"מ. השבוע פורסם בתקשורת כי חלה עלייה במספר העסקים הפונים לאגודה להלוואות ללא ריבית, שגייסה כמה מיליוני שקלים מאז תחילת המבצע, ומזמינה עסקים קטנים לפנות אליה. ממשלת ישראל צריכה להקים במידי קרן תמיכה לעסקים קטנים שתיתן מענקים מידיים וללא ריבית, אשר יקוזזו מהפיצוי העתידי לאותם מאות ואלפי נפגעים, וליצור שיתופי פעולה מהירים עם נציגות הבנקים לרבות גופי חרום חברתיים כמו האגודה להלוואות ללא ריבית ועוד להגברת הסיוע המיידי.
שר האוצר, לפיד אמר השבוע כי: "ניתן כיפת ברזל כלכלית לתושבי הדרום". יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן הוסיף: "החובה שלנו היא להביא וודאות וביטחון כלכלי לאזרחים שנמצאים בשעה קשה זו וכך פעלנו מרגע תחילת המבצע. יש כאן אמירה חברתית וכלכלית חשובה".. חבר הכנסת
איציק שמולי הגיש הצעת חוק דחופה בתמיכת ההסתדרות והמעסיקים, שבמסגרתה יזכו מעסיקים וגם עובדים בדרום לתשלומי מקדמות כדי לחפות על נזקי 'צוק איתן'. "כולנו מצפים מבעלי העסקים בדרום לגלות חוסן ואורך רוח אבל בלוני החמצן שלהם עומדים להיגמר" .
הצעת החוק נועדה להקל על הפגיעה הכלכלית הקשה שסופג העורף, בעיקר המגזר העסקי, ולתת לו מענה בזמן אמת, במקום הסדרת הפיצוי הממשלתי בדיעבד. עד כה ניתן פיצוי מצומצם יחסית ובאיחור רב של חודשים לאחר התרחשות הנזק.
בשלב זה סוכם כי יינתנו פיצויים בגין חודש יולי לתושבי הדרום בעקבות מבצע "צוק איתן", על-פי מתווה הפיצויים העקיפים שניתנו בעקבות מבצע "עמוד ענן" בנוסף, בהתאם לסיכום בין שר האוצר,
יאיר לפיד ליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן יינתן פיצוי לעובדים לפי פרמטרים שייקבעו, בהם עובדים ברשויות מקומיות שלא פתחו את מוסדות החינוך והקייטנות. כמו-כן, תוסדר סוגיית עובדים עם מוגבלויות שנמנע מהם להגיע למקום עבודתם.
תושבי הדרום הזכאים לפיצויים לא תמיד מאושרים מהמהלכים הללו. ב"עמוד ענן" (2012) וב"
עופרת יצוקה" (2008) פנו כ-14-12 אלף עסקים באזור בתביעות למדינה - וקיבלו 340-390 מיליון שקל. לטענת נציגי רשות המיסים התהליך היה מהיר כ-10,000 עסקים קיבלו פיצוי תוך 25 יום, ורק 250 ערעורים עומדים כיום נגד רשות המיסים בבית המשפט. חלק מבעלי העסקים, לעומת זאת, מספרים כי קיבלו סכומים מצחיקים, שהגיעו אחרי פרק זמן ארוך, ולא נתנו ממש אוויר חיוני לנשימה.
על-פי התאחדות התעשיינים, הנזק המצטבר שנגרם לתעשיה ברחבי הארץ בעקבות מבצע "צוק איתן" מוערך נכון לרגע זה ב-685 מיליון שקל. כ-275 מיליון שקל מהסכום הזה מקורו בנזקים שאירעו באזור הדרום, וכ-340 מיליון שקל נוספים מקורם בנזקים שאירעו במרכז הארץ עד מחוז חיפה. התחשיב לוקח בחשבון הפסד תוצר יומי לפי ערך עלות שכרם של העובדים שלא הגיעו לעבודה, וכן פגיעה ברווח ואובדן חלקי של חומרי גלם טריים.
מבצע עופרת יצוקה שנמשך כשלושה שבועות (22 ימים) וכלל כניסה קרקעית נרחבת לרצועת עזה. על-פי משרד הביטחון, העלות הישירה של המבצע (לא כולל נזקים עקיפים למשק, אובדן ימי עבודה וכיוצא באלה) הסתכמה אז ב-3.8 מיליארד שקל. חשוב לציין כי מדובר במגזר רחב של יישובי הדרום אשר פועל גם בימי רגיעה במציאות עסקית מעורערת ובמצב כלכלי-חברתי קשה. למעלה מ-25 אלף עסקים בתחומי המסחר והשירותים מתרוקנים מלקוחות וסופגים ירידה בפדיון היומי, שכבר הגיע ל-80% מהמחזור הרגיל, מה שגורר אצלם מצוקת אשראי מידית. בנוסף, כ-500 מפעלים ו-550 חקלאים באזור מאבדים מלאי שמתכלה וגם עובדים קבועים לטיפול בתוצרת שמגויסים או שמעדיפים להישאר בביתם עם המשפחה. במבצע עמוד ענן שנמשך כשבוע, הנזק העקיף עמד על מאות מיליוני שקלים, כש-80% מהעסקים בתחומי המסחר והשירותים נותרו סגורים ותפוקת הייצור במפעלים ירדה לפחות ב-50%.
מנגנון הפיצוי הממשלתי, שפותח כבר לפני שנים, הוא אומנם מנגנון חשוב, אך נותן מענה חלקי ובעיקר מוגבל. לתקנת הפיצוי על נזקים עקיפים (אובדן הכנסות; רכוש הוא בקטגוריית "נזק ישיר") זכאים רק עסקים שממוקמים עד 40 ק"מ מהגבול. מדובר בהרחבה של התקנה שקובעת פיצוי ליישובי ספר קרובים בלבד, אלא שהיא עדיין מצמצמת את המספר לכ-20 אלף עסקים, על-אף שכחצי מיליון כאלה נפגעים עם התרחבות מעגלי הלחימה לערים נוספות.
נוסיף על כך את טענתם של ראשי ערים כמו
איתמר שמעוני הדורש מהממשלה להשיב את עירו אשקלון לאזור פיתוח א' בכדי שיוכלו לקבל את ההטבות הניתנות ליישובי הספר הנמצאים עד ל-7 ק"מ מהגבול, לטענתו, אשקלון העיר הגדולה באזור ונמצאת כ-9 ק"מ מהגבול, חטפה את כמות הטילים הגדולה ביותר במבצע זה וכלכלתה נפגעה קשות! הוא דורש סיוע דומה ליישובי הגבול.
נוכח מרכזיותו של העורף במערכה הנוכחית, וכדי לתת מענה לצרכים שעלו מהשטח, מאזרחים, מעסיקים, עובדים, חיילי מילואים וראשי הרשויות המקומיות, הממשלה אישרה בימים האחרונים שורת צעדים כלכליים לחיזוק העורף במסגרת המבצע, שמטרתם לחזק את החוסן האזרחי ולאפשר למשק חזרה מהירה לשיגרה בתום המבצע. בין הצעדים שאושרו: סיוע לרשויות המקומיות, הצטיידות במיגוניות נוספות, תגבור שירותי רווחה ובריאות וחיזוק ענף התיירות.
אלה מתווספים לתוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה, שאושרה בממשלה עם תחילת המבצע. מהתוכנית עולה כי המוסד לביטוח לאומי יקדים את תשלומי התגמולים למי שנקראו לשירות מילואים בזמן הלחימה, ובהם גם עצמאים, סטודנטים ומובטלים, כמו גם למעסיקים ברחבי הארץ שעובדיהם גויסו במסגרת צו החרום. כמו-כן, יורחב סל המקדמות שהוקצה לרשויות המקומיות בגין הוצאות מיוחדות הנובעות מהמבצע להיקף של 30 מיליון שקלים, ויוקדמו תשלומי מענקי האיזון לרשויות מקומיות באזור הדרום, שהיו מיועדים לתשלום בתחילת אוגוסט. בהנחיית ראש הממשלה יוקדמו תגמולי המילואים (ישולמו מקדמות) למעסיקים, לעצמאיים, לסטודנטים ולמובטלים.
שר החקלאות
יאיר שמיר הודיע כי ידאג לכך שהחקלאים שנפגעו במערכה יקבלו פיצוי בהקדם. על-פי תחשיב שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, עולה כי בתום 16 הימים הראשונים ללחימה בעזה נאמד הנזק הכלכלי המצטבר למפעלי התעשיה בכל הארץ בכ-685 מיליון שקלים. עוד הוחלט להקים צוות משותף למשרד הפנים, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה בסיוע משרד הביטחון, אשר יגבש קריטריונים, יבחן ויאשר סיוע לרשויות המקומיות, לרבות קיזוז מקדמות שכבר ניתנו, בגין הוצאות. הצוות המוניציפלי יפעל גם כוועדת חריגים לטובת תקצוב פעולות נקודתיות ומקרים חריגים בתחום החוסן האזרחי ברשויות מקומיות. בנוסף, יוקדמו תשלומי מענקי האיזון שהיו מיועדים לתשלום בתחילת חודש אוגוסט לרשויות מקומיות באזור הדרום.
לפי רשות המיסים, סך הפיצויים שניתנו לכלל העסקים שנפגעו במערכות האחרונות ( עמוד ענן ועופרת יצוקה) הסתכם בעשרות מיליונים כפיצוי לנזקים ישירים ובמאות מיליונים כפיצוי לנזקים עקיפים. רק להשוואה ! במלחמת לבנון השנייה הסתכמו סך הפיצויים לנזקים ישירים בכחצי מיליארד שקלים והפיצוי על נזקים עקיפים הסתכם בסך של כ-3.2 מיליארד שקלים. קשה היה להתעלם מנוכחותם של ראש הממשלה ורוב שרי הממשלה בשטח! בכל יום ניתן היה לראות את שרי הממשלה מבקרים את ראשי הישובים ומבטיחים סיוע לבעיות שהועלו על ידם.
בכל זאת! כיצד ניתן לשפר זאת?
במדינה שבה מבצעים צבאיים חוזרים וכותשים את החיים הכלכליים של אזרחים רבים, נדרש מנגנון מסודר שיהיה הרבה יותר יעיל ואפקטיבי, שירתום את כלל הגורמים הממשלתיים-מוניציפליים-כלכליים וחברתיים וייהפך באמת ל"כיפת ברזל" כלכלית, שתסייע לכולם מיומה הראשון של הלחימה. הממשלה צריכה לרכז כוחות מול כלל הארגונים הכלכליים והחברתיים, להכריז על תוכנית מיוחדת לטיפול נקודתי תוך מתן עדיפות לישובים הנמצאים תחת התקפות הטילים בטווח המיידי ולהרחיבה בהתאם להתרחבות האיום הביטחוני וכמות הטילים ליישובים נוספים לפי מדרוג בסיכון, בדחיפות ובהיקף הסיוע!.
חשוב לתת הטבות במס, סיוע בהקלות תשלומי ארנונה וחיזוק מפעלים קיימים באיזור, הממשלה תודיע על דחיית כל תשלומי המיסים לפרק זמן משמעותי המאפשר התאוששות אמיתית ולא רק למספר ימים קטן, ובנק ישראל צריך להורות בהוראת חרום לבנקים להאריך מידית את קווי האשראי לתושבים, גם חברות הביטוח, חברות כרטיסי האשראי ואחרות צריכות לדחות גבייה ותשלומים, בתום ימי הלחימה יופעל מנגנון פיצוי מדורג כחלק ממנגנון פעולה כולל בין הממשלה לבין הרשויות שנפגעו יחד עם תושביהן.
רק שילוב ידיים כלכלי יעיל בין הממשלה, המגזר המוניציפלי, העסקי והמגזר השלישי ימנע את ההפתעה החוזרת על עצמה בכל מבצע ואירועי לחימה מתמשכים, וכך ייווצר מנגנון שייתן גב כלכלי לעמוד השדרה של המשק. זה אפשרי וזה חיוני. נדרשת מוכנות מוקדמת ואפקטיבית. ללא ספק, ההחלטה על הסדרת מנגנון הפיצוי לעובדים ולעסקים, עוד לפני תום הלחימה, נותנת אורך רוח לתושבים אל מול האפשרות שהמבצע החשוב הזה ימשך עוד זמן מה בגיבוי הולם ויציב של תושבי העורף לממשלה ולכוחות צה"ל הלוחמים בשטח האויב.
