דוח ההוצאות של חברי הכנסת המזיעים ימים כלילות למעננו, הוא ממש חגיגה לעין וללב (הבוכה). לא שממש הבנתי מדוע בחר טומי לפיד לקנות מחשב ב-6,500 ש"ח בלבד. תגיד טומי מה אתה פרייר? אפילו אפי איתם הלוחם הנועז הבין שניתן לסחוט יותר מהקופה הציבורית המרוקנת וקנה אחד ב-10,800 ש"ח. ממש כמו הגברת אתי ליבני. אבל שתדעו שאתם אכלתם אותה, כי ענבל גבריאלי השיגה אותו בפחות ושילמה רק 9,700 ש"ח, חשוב להיות יפה וצעירה גם בכנסת כנראה.
גם לדליה איציק זה הצליח והיא אפילו קיבלה הנחה של חמישים שקל, אבל רכשה גם צורב דיוידי, שזה נהדר לצריבת מוזיקה פיראטית. ענת גלאון מסתבר שמעדיפה את המסנג'ר (יש גירסת בתא 7 ענת) לכן רק רכשה מצלמה ומיקרופון למחשב. תמיד אמרתי שחשוב לדעת עם מי אתה מדבר. לעומתם עוזי לנדאו המפוקח הבין שאפשר לרכוש יותר והוסיף גם תוכנות ומדפסות למחשב החדש והכל בסכום הזעום של 18,000 ש"ח.
אבל חברי ש"ס החביבים יודעים יותר טוב מכולכם איך לסחוט את הקופה הציבורית, והכול לשם שמיים כמובן. ניסים דהן רכש מחשב ב-11,800 ש"ח, אצל בנזירי כבר עלו המחירים והמחשב שלו עלה "רק" 12,900 ש"ח. למה רק? תשאלו את יצחק כהן הוא יודע שאפשר להשיג יותר, למה רק מחשב כשאפשר גם מדפסות ופקס הרי בסופו של דבר אנחנו נשלם את החשבון של 20,400 ש"ח, זה לא הוא, זה אנחנו.
גם יצחק וקנין מש"ס אינו קוטל קנים המחשב המשוכלל שלו עלה לנו 17,550, אז עלה. משולם נהרי הסתפק במחשב שעלה רק 9,200 אבל דוד אזולאי הבין שאפשר גם ב-11,480, ואם נותנים אז חובה לקחת. אהוד רצבי משינוי (מי זה?), הבין שכדאי למהר וקנה מחשב ב-15,330 והוסיף לעצמו בונוס במערכת ניווט שעלתה לנו רק 2,150 ש"ח, מאוד חשוב לעשות שינוי בחיים, ובעזרת המערכת בוודאי ימצא את הכיוון.
אגב רצבי, לרוחמה אברהם זה עלה יותר כ-7,500 ש"ח, אבל היא קבלה בנוסף גם מכשיר פלאם, שיהיה למזכרת. ואפרופו פלאם אז לגדעון עזרא זה עלה רק 1,570 ש"ח, רוחמה. לאורלב בתוספת ביפר זה כבר עלה 4,450 ש"ח, מיכאל איתן קיבל כנראה הנחה זה עלה לנו רק 4,146 ש"ח, אבל יאיר פרץ השיג אחד בהזדמנות ב-3,468 ש"ח ונודלמן שילם רק 2,590 ש"ח על מכשיר דומה.
בייגה שוחט כנראה חושב שהוא עדיין יושב באוצר, אחרת לא מבינה למה הוא חוסך כל כך, המחשב שלו עלה כמעט כמו המחשב הביתי שלי, 5,667 ש"ח בלבד, בטח קיבל הנחת גמלאי או משהו.
חברי הכנסת הערביים בטח הבינו כבר שקשה לסמוך על מילה של יהודי, לכן כנראה מיהר מוחמד ברכה לרכוש מחשב ב-17,000 ש"ח, לטלב אלסאנע עשו כנראה הנחה וזה עלה לנו 13,580 ש"ח, אבל טלב לא חסך ובעודף רכש מכונת אספרסו ומפזר חום. ואסאל טאהא שמארח את שועי העולם רכש מערכת סלון ללשכתו האפרורית בסכום מזערי של 15,930 ש"ח. לי זה בטח היה עולה 16 אלף.
עזמי בשארה מבין את חשיבות הקשר עם הציבור ולכן רכש סלולארי בסכום הפעוט של 9,530 ש"ח. תלמדי גברת גמליאל, למה לקנות סלולארי ב-5,124 ש"ח, כשאפשר ביותר?
אפילו אחמד טיבי הבין שניתן ללחוץ את הקופה עוד קצת ורכש לעצמו סלולארי הגון ב-7,609 ש"ח. ואלי ישי שמלמד אותנו מאיפה משתין הדג, רכש גם הוא אחד משוכלל משוכלל, במעות עניים, בסך של 13,030 ש"ח. ואם אנחנו בטלפונים בל נשכח את זאב בויום שכנראה לא ממש מסתדר עם המדיה ולכן רכש תוכנת תמיכה טלפונית שעלתה לכולנו רק 10,916 ש"ח.
הוותיקים בכנסת כבר לא ממש זקוקים להרבה, חיים רמון היה זקוק למתקן לטלוויזיה שעלה 7,050 ש"ח, ורן כהן הסתפק בתיק מנהלים חדש בעלות של 285 ש"ח.
אבל הכי הייתי רוצה להיות חברה של רוני בר-און ולאה נס. בר-און, שבנוסף למחשב שרכש בסכום נאה של 11,000 ש"ח, לא שוכח את החברים ושולח פרחים בסכום קטן של 9,900 ש"ח. וגברת נס שהוציאה 6,473 ש"ח על מתנות וספרות מקצועית.
עם חברי כנסת כאלו, מי צריך בכלל שונאים?
