שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שמואל ברוך, דחה היום (22.2.06) את בקשת הכונס הרשמי לפטור אותו מחובת תשלום אגרה לבית המשפט, זאת במסגרת תביעה בסך 271 מיליון ש"ח, שאותה הגיש כנגד אתי אלון, עופר ואביגדור מקסימוב, בני רביזדה ומעורבים נוספים בפרשת הבנק למסחר.
כזכור, בחודש יוני 2005 הגיש כונס הנכסים הרשמי, בתפקידו כמפרק הבנק למסחר, תביעת ענק בסכום של 271 מיליון ש"ח כנגד האחראים לקריסת הבנק למסחר, ובהם אתי אלון, שותפיה עופר ואביגדור מקסימוב, הצדדים השלישיים, שאליהם הועברו כספי המעילה וכן מנהלי הבנק - משה לייבוביץ (ששימש מנכ"ל הבנק עד לקריסתו ב-2002) ושמיל ובר (יו"ר הדירקטוריון של הבנק), נושאי המשרה בו, חברי הדירקטוריון ורואי החשבון החיצוניים של הבנק - משרד קסלמן את קסלמן.
במקביל להגשת התביעה, הוגשה באמצעות עורכי הדין פינס, מושקוביץ ורוסמן ממשרד עורכי הדין וקסלר ברגמן ושות', בקשה לפטור אוטומטי מאגרה בטענה, כי הכונס הרשמי הינו חלק "בלתי נפרד ממנגנון המדינה" ועל כן הוא פטור מאגרת בית משפט.
עוד נטען, כי מדובר בתיק בעל "נופך ציבורי" אשר מטרתו להשיב את כספי הגניבה לקופה הציבורית.
יש לציין, כי בהודעה לבית המשפט הודיעה הפרקליטות, כי היא מצטרפת לעמדה, לפיה הכונס הרשמי פטור מתשלום אגרת בית משפט, אלא שכבר בראשית דבריו מציין השופט שמואל ברוך, שאין מקום לתת משקל רב לעמדת המדינה בסוגיה הזו, מכיוון שהיא "בעלת אינטרס ברור בשאלת האגרה, ולמעשה, היא פועלת בשני כובעים, כמי שגובה את האגרות וממונה על אכיפת נושא הגביה ונהנית כמובן מתקבולי האגרות) וכבעלת דין (באמצעות הכונס הרשמי)".
בהחלטתו מעדיף השופט ברוך דווקא את עמדת הנתבעים בפרשה, אשר טענו כי התביעה הוגשה על-ידי הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק הבנק למסחר, אשר גם בשמה הוגשה התביעה, כך שלמדינה אין כל נגיעה להליך ואין מקום להעניק את הפטור המבוקש.
"יש לאבחן בין הליכים הננקטים על-ידי כונס הנכסים הרשמי כבעל דין, שאז חל עליו הפטור הקבוע בתקנה 19(1) לתקנות, לבין מקרים בהם הוא משמש כמפרק של חברה, ולמעשה מגיש תביעה במסגרת תפקידו כמפרק, לתשלום כספים המגיעים לחברה שבפירוק", כותב השופט ברוך בפסק בהחלטתו.
עוד מוסיף השופט ברוך, כי "העובדה שהכונס הרשמי משמש באותו תפקיד (של מפרק זמני נ.י), אינה מקנה לו מעמד משל עצמו במסגרת ניהול ההליך, ומדובר עדיין בהליך של החברה בפירוק, ומעיר כי אומנם יש עניין ציבורי בהגשת התביעה כדי להשיב כספים לקופת החברה שבפירוק, אבל העניין הציבורי לא יכול להצדיק פטור מאגרה.
לאור זאת דוחה בית המשפט את הבקשה לפטור מאגרה.
עם זאת, מאפשר בית המשפט לחברה בפירוק להגיש בקשה רגילה לפטור מאגרה, בה יתייחסו גם לשאלת מימון האגרה באמצעות בנק ישראל, שהינו הנושה העיקרי.
