מלחמה צפויה מראש

עם סיום המלחמה ברצועת עזה - שצה"ל עדיין מתעקש לקרוא לה בשם המכובס "מבצע צוק איתן" - והשלמת נסיגת כוחות צה"ל מרצועת עזה, ניתן להתבונן, במבט מעט מרוחק, במלחמה זו. ניתן - במצב דברים זה - לנסות לראות, על-אף קוצר הזמן מאז השלמת נסיגת כוחות צה"ל מרצועת עזה, להתבונן ולהסיק מה לא היה ומה לא נכלל, במלחמה זו. מה היה במלחמה זו יודעים אנו, גם יודעים היטב. הייתה זו מלחמה ראשונה עם האויב הערבי, שבה ניסה האויב - ככל יכולתו - לחטוף חיילים. הייתה זו מלחמה, שבה השתלבו בכוחות האויב, מחבלים מתאבדים מן המניין. ובעיקר, הייתה זו מלחמה, בה לא הפסיק האויב להפתיע חיילי צה"ל - אם ביציאה פתאומית ממנהרה תת-קרקעית זו או אחרת, אם במלכודי בתי מגורים ומוסדות ציבור, לרבות מסגדים, כל זאת, במצבים ובנסיבות הזויות לחלוטין ואם בכל דרך אחרת.

דווקא יסוד הפתעה שאפיין לוחמי החמאס, לאורך כל מלחמת עזה ארורה זו, חסר היה - משום מה - ללוחמי צה"ל. ככל שנחזור ונכנה לוחמי החמאס, בשמות גנאי דוגמת "מחבלים" או טרוריסטים", לא ניתן להתעלם מיכולת הלוחמה וההקרבה שהציגו לוחמים אלה, במלחמת עזה זו. מדובר היה - בין אם נרצה להישיר מבט אל המציאות ובין אם לאו - ביחידות קומנדו קטנות וביחידים שעשו, למרבה הצער, מלאכתם - מבחינתם הם - על הדרך הטובה והראויה ביותר. דווקא אנחנו - מי המקדשים החיים אל מול מי המקדשים המוות ואינם סופרים המתים - שילמנו מחיר יקר במיוחד במלחמה זו.

עדיין לא פורסם ברבים, רשמית בידי צה"ל, מניינים המדויק של ההרוגים, אולם אין כל ספק שהוא, מספר זה עולה על חמישים הרוגים. מניין זה אינו כולל, למרבה הצער, חיילי צה"ל הפצועים קשה, בינוני וגם/או קל, שימשיכו לחיות בינינו ויהוו עדות יומיומית, בפציעותיהם ובנכויותיהם, למחיר הכבד ששילמנו ועודנו משלמים, בגין ובשל מלחמה ארורה זו.

יסוד ההפתעה הזה שבו עשו שימוש, ללא הפסק, לוחמי החמאס, חסר היה מן הספר בתורת הלחימה של צה"ל, בשטח. בתחילת המבצע - ליתר דיוק, חמישה ימים לאחר תחילת המלחמה בעזה וקודם הכניסה הרגלית לרצועת עזה - דווח בתקשורת, כי לוחמי הקומנדו הימי פשטו על מתחם בצפון רצועת עזה שממנו נורו רקטות ארוכות טווח לעבר ישראל.

עוד דווח, כי ארבעה חיילים נפגעו בפעולה ופונו עם סיומה, להמשך קבלת טיפול בבית החולים. דובר צה"ל צוטט כמי שאומר, כי: "נמשיך ונפגע בכל גורם אשר מפעיל טרור כנגד מדינת ישראל". מאז לא שמענו עוד על כל פעולות יזומות ובלתי צפויות מראש של צה"ל ברצועת עזה. היפוכם של דברים הוא הנכון. מדי יום ביומו המשיכו והתפרסמו ידיעות, בדבר מטרתו המדויקת והמוגדרת של המבצע ולהיכן לא יכנסו כוחות היבשה בשטח רצועת עזה.

במצב דברים זה, לא רק שצה"ל לא פעל, כלל וכלל, כדי להפתיע לוחמי החמאס, אלא הוא הודיע להם - מראש - להיכן לא ייכנסו כוחות החי"ר, ההנדסה, השריון ושאר המעורבים בפעולה היבשתית, ברצועת עזה. בכך נמנע יתרון ההפתעה של צה"ל כפי לוחמי החמאס. איני נאיבי דיי, כדי לחשוב שחוליות של צה"ל לא ביצעו ועודן מבצעות ברצועת עזה, פעולות, מבצעים ומטלות שהשתיקה יפה להם. פעילות שכזו הינה חלק בלתי נפרד מכל מלחמה וככזו - הינה חלק בלתי נפרד מפעילות צה"ל, ברצועת עזה. עם זאת, פעולות התקפיות, בלתי צפויות מראש, מאלה המותירות ומשאירות רושם בל יימחה על השומעים על-אודותיהם וגם/או הרואים אותם - בדיעבד ולאחר מעשה - חסרו, גם חסרו, במלחמת עזה זו. לפעולות שכאלה - מעבר למשמעות הטקטית והצבאית, המיידית שלהן - יש משמעות מוראלית, החשובה לאין שיעור במלחמה בה מרבית אזרחי המדינה ניהלו (וחלקם ממשיך עדיין לנהל) חייב, בין כניסה למרחב ממוגן וגם/או המוגן לבין היציאה ממנו.

החמאס לא הצליח, עד כה, להשיג יעדיו העיקריים במלחמה זו, קרי, הצגת תמונת ניצחון משמעותית, בצד הפסקת המצור הימי והיבשתי על עזה והקמת נמל תעופה ונמל ימי, ברצועה. כל אימת שמתראיינים ראשי חמאס - ובעיקר ראשי חמאס, המעבירים ימיהם ולילותיהם, בנעימים, בחו"ל, דוגמת ח'אלד משעל, בקטר ואחרים - מועלה, בסוג מסוים חוזר ונשנה של מנטרה, הדרישה להשגת המצור הימי והיבשתי על רצועת עזה.

הגם שבמלחמה זו לא הציג צה"ל כל הישגים מפתיעים של ממש, הרי הוא עמד ביעד האסטרטגי שהציבה לו ממשלת ישראל. כלל המנהרות שנתגלו, בידי חיילי צה"ל, פוצצו ונהרסו וגם/או אמורות להיות מופצצות ולהיהרס, במרוצת הימים הקרובים. אם תשכיל ממשלת ישראל לנצל ניצחונה במלחמת עזה זו, בשדה הקרב ולהפכו ליתרון אסטרטגי מדיני, הרי ניתן להגדיר היציאה למבצע צוק איתן, כהצלחה רבתי. כוונת הדברים הינה לשלול הלגיטימיות של חמאס, כארגון הזכאי למשילות ברצועת עזה וכמי הרואה עצמו כנציגו הפוליטי הלגיטימי של ציבור תושבי רצועת עזה.

דומה, כי ההרס והחורבן הרב בעזה, בצד אי-יכולתו של חמאס להצביע על יתרון והישג משמעותי, ברצועת עזה, יביאו - אט אט - לסילוקו של חמאס מהמפה הציבורית ונטילת הגה השלטון מידיו. מכיוונה של מצרים, כמו-גם מכיוונה של ישראל החלו דיבורים, לפיהם איסמעיל הניה, יהפוך לדמות דומיננטית ומשפיעה יותר בממשלת החמאס. דומיננטיות זו של איסמעיל הניה תבוא, ככל הנראה, על חשבון אנשי הקו הקשוח הדתי-מיליטנטי של חמאס, דוגמת מוחמד דף, ח'אלד משעל ואחרים.

רק ימים יגידו ויוכיחו, אם חרף אי-יכולת ההפתעה שלא הצליח צה"ל להציג במלחמת עזה, יהפוך הניצחון הצבאי הברור שלו, לניצחון מדיני של ממש. דחיקת אנשי הקו הקשוח הדתי-מיליטנטי, מהגה השלטון ברצועת עזה, אל מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות, תיחשב להישג של ממש לממשלת נתניהו. התנהלותו המאופקת והזהירה של ביבי נתניהו, עד כה, הוכיחה עצמה. מבחן הזמן יוכיח, אם התנהלות זו, בצד ההרס והחורבן הרב, שפקד רבים מאזרחי רצועת עזה, יביא לסילוק אנשי הקו הקשוח הדתי-מיליטנטי מן השלטון, באופן מוחלט.